כשהטבע שרף – האדם למד ליצור: הסוד הקדום מאחורי המצאת החרס

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Geomorphology על ידי פרופ' עמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית מציע כי שריפות ענק וסחף קרקעות דרמטי בדרום הלבנט, שהתרחשו לפני כ-8,200 עד 9,500 שנים, היוו זרז להמצאת כלי החרס. אירועים אלו, שגרמו לסחף של אדמת טרה-רוסה עשירה בחרסיות לעמקים, חשפו את הקהילות הנאוליתיות לחומרים שרופים באופן טבעי. פרופ' פרומקין מסביר כי הקהילות הללו הבחינו כיצד החום הופך את החרסית הרכה לחומר קשה ועמיד, והבינו שניתן לשחזר תהליך זה באופן יזום.

הקהילות הנאוליתיות בעמק הירדן יכלו לראות כיצד האש משנה את החרסיות שמתחת לרגליהן והבינו שניתן לשחזר את התהליך הזה באופן יזום. אם כך, אחת הטכנולוגיות החשובות ביותר של האנושות נולדה במידה רבה מלמידה וחיקוי של מה שהטבע כבר עשה בעצמו.

השערה זו נתמכת במחקרים פטרוגרפיים המראים כי כלי החרס הירמוכיים, הקדומים ביותר בארץ, יוצרו מאותה אדמת טרה-רוסה סחופה. המחקר מדגיש כי למרות ששריפות נתפסות כאסון, הן יכולות לחשוף את האדם לחומרים חדשים ולאפשרויות טכנולוגיות, וכי המצאת החרס שינתה את חיי האדם הקדמון ואפשרה התפתחות חקלאית ותרבותית.