כשהמדענים לוחצים על הכפתור האדום

המאמר דן בתופעת משיכת מאמרים מדעיים (Retraction), צעד דרמטי המביע הסתייגות מממצאי מחקר שפורסמו, לרוב עקב חוסר יכולת לשחזר אותם או כשלים אתיים. המאמר מציין כי היכולת לשחזר ממצאים היא אבן יסוד במדע, ופגמים באמינותם מערערים את יציבות המחקר. תהליך ביקורת העמיתים נועד לזהות פגמים, אך אינו מושלם, במיוחד כשיש כוונת זדון או טעויות קשות.

• כלת פרס נובל פרנסס ארנולד משכה מאמר שפרסמה ב-Science בינואר 2020, לאחר שלא ניתן היה לשחזר את ממצאיו.
• הלחץ לפרסם מאמרים באקדמיה עלול להוביל לקיצורי דרך ולפגמים במחקרים.
• החוקרת אליזבת ביק חשפה זיופים רבים במאמרים מדעיים, והביאה למשיכתם של למעלה מאלף מאמרים.
• מקרה נוסף שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב הוא משיכת מאמר מ-Science משנת 2010, 15 שנה לאחר פרסומו, שעסק בחיים המשתמשים בארסן, וזאת לאחר ויכוחים ממושכים וחוסר שיתוף פעולה מצד הכותבים.

משיכת מאמרים נחשבת ל"נשק יום הדין", אך ישנם פתרונות פחות דרסטיים כמו פרסום הודעות תיקון (Erratum או Corrigendum) או מאמרי תגובה, וכן פלטפורמות פתוחות לדיונים מדעיים כמו PubPeer, המאפשרות לקהילה המדעית לבחון ולבקר מאמרים.