לא דתיים, לא חילונים: האם המסורתיות הופכת לזהות הישראלית החדשה?
מאז 7 באוקטובר יותר ויותר ישראלים מאמצים תפילות, נרות שבת, תהילים ומנהגים יהודיים – בלי להפוך בהכרח לדתיים. זה מושג חמקמק, ולרוב מוגדר על דרך השלילה – לא דתי ולא חילוני. אבל האם אפשר להיות מסורתי בלבוש חושפני, לשמור כשרות בלי שבת, ולהמשיך לקרוא לזה אותו דבר? פרופ' מאיר בוזגלו, יו"ר תנועת "תיקון", מסביר למה מסורתיות היא בעצם תפיסת עולם שלמה, ומדוע היא הפכה לדרך חיים שיש בה עניין רב
הכתבה דנה בזהות המסורתית בישראל, המוגדרת כחמקמקה ורב-גונית, בניגוד לזהויות דתיות או חילוניות מוגדרות. פרופ' מאיר בוזגלו מהאוניברסיטה העברית מסביר כי מסורתיים הם "יהודים פשוטים. שומרים יותר או פחות, נאמנים לעם, אוהבים את המקורות, שרים פיוטים והולכים לבית כנסת". הוא מציין כי יוצאי ארצות האסלאם הגיבו לתהליך החילון באופן שונה, ללא בניית חומות או חרמות, ולא הפכו את הדת לאידאולוגיה. המסורתיות מאפשרת קהילה מכילה עם גבולות גמישים, המאפשרת מגוון רחב של אורחות חיים ואמונות, ויתור על כור היתוך ומתן מקום לשונות.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.