לא צריך לטוס לטוקיו כדי למצוא קיסרות אנכרוניסטית

המאמר מבקר את תופעת הדרת הנשים בישראל, וטוען כי היא אינה רק סוגיה מוסרית אלא כשל ניהולי חמור הפוגע ביעילות ובכשירות של ארגונים ושל המדינה כולה. הכותבת, לירון מנשריאן, מומחית לשוויון ורס"ן (במיל'), מציינת כי בניגוד ליפן, שבה הדרת נשים נובעת ממסורת עתיקה, בישראל היא תוצאה של החלטות מודעות של מנהלים ופוליטיקאים המעדיפים את "אחוות הבנים" על פני מצוינות.

בתנאי אמת, אף אחד לא שואל את המגדר של מי שבידו הפתרון.

היא מדגישה כי בחדרי קבלת החלטות קריטיים, כמו בבור בקריה, הכישורים הם הדבר היחיד שקובע, וכי הדרת נשים מצמצמת בכוונה את מאגר הכישרונות הזמינים. המאמר קורא להפסיק לדבר על שוויון כעל טובה לנשים, ולהתייחס אליו כאל חובה למדינה, שכן כל מי שמדיר אישה מחדר קבלת החלטות "מבצע חבלה בסיכויי ההצלחה של כולנו".