לא צריך לטוס לטוקיו כדי למצוא קיסרות אנכרוניסטית
זכויות הנשים בעייתיות גם פה, אצלנו בבית. כשאתה יושב בבור בקריה או בחדר מלחמה, האיום לא עוצר כדי לבדוק אם מי שיושבת מול המסך היא "צנועה מספיק" או אם היא "מתאימה למרקם האנושי" של הדיון. באותם רגעים, הדבר היחיד שקובע הוא כישורים. מי שיודע לנתח, להחליט ולנצח
המאמר מבקר את תופעת הדרת הנשים בישראל, וטוען כי היא אינה רק סוגיה מוסרית אלא כשל ניהולי חמור הפוגע ביעילות ובכשירות של ארגונים ושל המדינה כולה. הכותבת, לירון מנשריאן, מומחית לשוויון ורס"ן (במיל'), מציינת כי בניגוד ליפן, שבה הדרת נשים נובעת ממסורת עתיקה, בישראל היא תוצאה של החלטות מודעות של מנהלים ופוליטיקאים המעדיפים את "אחוות הבנים" על פני מצוינות.
בתנאי אמת, אף אחד לא שואל את המגדר של מי שבידו הפתרון.
היא מדגישה כי בחדרי קבלת החלטות קריטיים, כמו בבור בקריה, הכישורים הם הדבר היחיד שקובע, וכי הדרת נשים מצמצמת בכוונה את מאגר הכישרונות הזמינים. המאמר קורא להפסיק לדבר על שוויון כעל טובה לנשים, ולהתייחס אליו כאל חובה למדינה, שכן כל מי שמדיר אישה מחדר קבלת החלטות "מבצע חבלה בסיכויי ההצלחה של כולנו".
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.