לא רק בני אדם: הקוד שמחבר בין שפת תינוקות לשירת ציפורים ולווייתנים
מחקר בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטאות בבריטניה וביפן מצא כי פינקים בנגליים לומדים את שירתם באמצעות תבניות סטטיסטיות הדומות לאלה שמסייעות לתינוקות לזהות מילים – תכונה שנמצאה גם בשירת לווייתנים
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science Advances, בהובלת פרופ' ענבל ארנון מהאוניברסיטה העברית ועמיתיה, חושף כי ציפורי שיר צעירות, כמו הפינק הבנגלי, משתמשות באותה אסטרטגיה סטטיסטית כמו תינוקות אנושיים כדי ללמוד את שירתן. המחקר מצא דמיון סטטיסטי בין השירים המועברים תרבותית של הפינק הבנגלי לשפה האנושית, כולל התפלגות זיפיאנית של יחידות צליל דמויות 'מילים'.
"תכונות אלו מתפתחות בשל השפעתן המקלה על הלמידה", אמרה פרופ' ארנון.
ממצאים אלו, יחד עם תגליות דומות בשירת לווייתנים גדולי-סנפיר, מרמזים כי תכונות ליבה של שפה יכולות להתפתח באופן עצמאי במינים שונים כאשר התקשורת נלמדת ומועברת תרבותית, ולא מורשת גנטית. הדבר מצביע על כך שחלק מאבני הבניין הבסיסיות של השפה עשויות להיות חלק מ"תוכנית אב אוניברסלית" המקלה על למידה והעברת תקשורת מורכבת בין דורות, ולא תכונה ייחודית לבני אדם.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.