לא רק הסדרה בעזה: שלב ב' נועד לעצב מחדש את יחסי הכוחות באזור

המעבר לשלב ב' בעזה, שנתפס כקביעת עתיד הרצועה, הוא למעשה חלק ממאבק אזורי רחב יותר על נתיבי סחר ויחסי כוחות בין מחנות סוניים, כך טוען חוקר המזרח התיכון פנחס ענברי. לדבריו, ישראל אינה מחליטה באופן עצמאי על המתרחש בעזה, ומועצת השלום מציגה סימטריה בין ישראל לחמאס, כאשר ישראל נתפסת כמפרה הסכמים. המהלך קשור לדחיפות במציאת חלופות למצר הורמוז, מה שמחייב נורמליזציה עם סעודיה, וזו דורשת התקדמות לעבר מדינה פלסטינית.

ישראל אינה מחליטה מה קורה בעזה.

ענברי מציין כי סעודיה מעוניינת בנורמליזציה ובהצטיירות כמקדמת אופק למדינה פלסטינית, אך לא בהקמתה בפועל, וכן בפירוק חמאס מנשקו הכבד. חמאס, לדבריו, נמצא במצב הישרדותי ומוכן לוותר על נשקו הכבד כדי להגן על עצמו מפני זעם הציבור העזתי. טורקיה וקטאר, למרות רצונן בקידום התוכנית, אינן מעוניינות בפירוק חמאס מנשקו, כאשר טורקיה שואפת להקים נמל בעזה. מרוקו מנסה להצטרף לכוח הערבי כדי להחליש את ההשפעה הטורקית. סעודיה, שנדחתה בעבר על ידי ישראל, שוקלת חלופות סחר עם טורקיה, מה שעלול להותיר את ישראל מבודדת.