למה כולם רואים אנשים קטנים? הפטרייה שמסקרנת את חוקרי המוח
הזיות שנובעות מצריכת חומרים פסיכואקטיביים הן בדרך כלל עניין אישי, שתלוי בזיכרונות, ברגשות ובסיטואציה. אבל אנשים שצרכו פטרייה מסוג Lanmaoa asiatica מדווחים על אותה הזיה: הם רואים אנשים קטנים, בלי קשר לזמן, למקום או לתרבות שמהם הם מגיעים.
● בשורה לנשים בגיל המעבר? הניסוי שהקפיץ את מניית הפארמה ● בגלל הביקושים והזיופים: המהלך החריג של ענקית תרופות ההרזיה
מחקר מפתיע שפורסם לאחרונה בכתב העת Mycologia עשוי להיות מפתח להבנת התופעה. בריצוף גנטי של 53 מינים של הפטרייה לא נמצאו גנים המקודדים לחומרים פסיכואקטיביים מוכרים. המדע מתרגש מהאפשרות שהפטרייה הזאת מכילה חומר לא מוכר הפועל על המוח, שיכול לחשוף בפנינו מנגנונים חדשים, כפי שגילוי הקנאביס חשף את המערכת האנדו־קנבינואידית.
הפטרייה הליליפוטית, כפי שהיא מכונה לפעמים, היא קרובת משפחה של פטריית הפורצ'ינו, והיא גדלה בעיקר בסין ובפיליפינים. באזורי הגידול שלה היא חלק מהתפריט, שכן לאחר בישול היא אינה גורמת הזיות. ב־2023, בעת ביקור בסין, הוגש לג'נט ילן, שרת האוצר לשעבר של ארה"ב, תבשיל עם הפטרייה. למרות דאגה ראשונית, האנשים הקטנים לא הגיעו להטריד את השרה.
מי שצורכים את הפטריות בלי לבשל אותן מתארים הזיות שכוללות יצורים בגודל 7 ס"מ בערך, בצבעים עזים, שנראים כמו חלק מהמציאות: מטיילים על הצלחת, מזיזים את הסכו"ם, מתכופפים כדי לעבור מתחת לדלתות. בקיצור, המחזה של ספרי "הלקחנים".
לעתים נדירות, אותם אנשים קטנים מופיעים בעקבות תסמונות שונות, כמו תסמונת טוד (תסמונת "אליס בארץ הפלאות") – עיוות חזותי אצל אנשים עם מיגרנה או פציעות ראש; תסמונת עיוות חזותי בקרב אנשים שהולכים ומתעוורים; או גמילה מאלכוהול ושימוש בתרופות כמו אמנטדין לפרקיסנון. הבנת הגנטיקה של הפטרייה ומציאת החומר הפסיכואקטיבי הפעיל בה עשויים לאפשר להבין מהו המנגנון המוחי שבזכותו יש הרואים דווקא את האנשים הקטנים גם בתסמונות האחרות.
קריופארם, שהוקמה בארה"ב על ידי צוות בהובלת הישראלית ד"ר שרון שחם ופעילה גם בישראל, נקלעה למצוקה תזרימית. החברה, שמפתחת תרופות לסרטן, הודיעה שהכסף בקופה, בהיקף של 65.8 מיליון דולר, יספיק לה עד ספטמבר הקרוב בלבד. אם לא יהיו הפתעות לטובה עד אז, היא לא תוכל לעמוד בתנאי הלוואה שנטלה, המחייבים אותה לכמות מסוימת של מזומן בקופה, והיא עלולה להיכנס לחדלות פירעון.
שחם ובן זוגה מייקל קאופמן, שייסדו את החברה, עזבו אותה ב־2022. כיום מנהל אותה ריצ'רד פולסים. לדבריו, הוא מחפש פתרונות לבעיה והשיחות עם המלווים טובות.
קריופארם הייתה הבטחה גדולה, שהוגשמה באופן חלקי. היא מוכרת בעיקר בזכות התרופה Xpovio, שאושרה לטיפול במיאלומה נפוצה ולימפומה. החברה רשמה ברבעון השני הכנסות של 30 מיליון דולר מהמוצר, בדומה לשנה שעברה, והיא מתכוונת להרחיב אותו לאינדיקציות נוספות. אז איפה הבעיה? במאי האחרון ביטל ה־FDA את אישור המוצר לטיפול בלימפומה. במיאלומה הוא מאושר כקו טיפול מאוחר בתנאים מסוימים, ובדוחות החברה נכתב שהתחרות בתחום גוברת. אל מול המכירות שאינן צומחות באופן משמעותי, החברה רושמת הוצאות כבדות, בין היתר כדי לשרת את החוב שלה.
קריופארם הונפקה ב־2013 לפי שווי יותר מ־400 מיליון דולר ורשמה תשואה של 200% עד השיא ב־2014. כעת, היא רושמת תשואה שלילית של 99% ממחיר ההנפקה, ושווייה עומד על 44 מיליון דולר בלבד. גם כוח האדם שלה הצטמצם. החברה מעסיקה כיום 228 איש, בהשוואה ל־442 בתחילת 2022.
ההודעה על סיכון לחדלות פירעון הובילה אמנם לירידה קלה בלבד במניה, אך ביולי, ניסוי בסרטן רירית הרחם לא השיג את יעדיו והמניה איבדה כ־70% מערכה ביום אחד. בחברה מקווים שהמוצר שלה יאושר כחלק מטיפול קומבינציה ב־myelofibrosis, סרטן נדיר של מוח העצם.
חברת Remepy, המפתחת תרופות היברידיות (תרופה בשילוב תוכנה) למחלות מוח ונפש, הודיעה על גיוס של 36 מיליון דולר. בכך מגיע היקף הגיוסים הכולל של החברה ל־62 מיליון דולר.
החברה עוררה עניין רב סביבה מרגע הקמתה ב־2022. היא נוסדה על ידי ד"ר מיכל צור־שלו (מייסדת חברות ההייטק המצליחות סאיוטה וקלטורה), ערן איתם (גם הוא ממייסדי קלטורה), אור שובל, שהגיע מתפקיד בחיל המודיעין, ופרופ' אמיר עמדי, חוקר מוח מאוניברסיטת רייכמן. בדירקטוריון שלה היו חברים ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שעבד בסאטויה עם צור־שלו, והישראלי הבכיר בחברת מרק הגרמנית, ד"ר דני בר זוהר.
Remepy מנגישה לנוטלי תרופות שונות תרגילים קוגניטיביים במטרה ליצור אפקט משולב על המחלה. יש לה שיתוף פעולה עם מרק הגרמנית, לפיתוח טיפול משולב עם תרופה של החברה לגידולים סרטניים נדירים. הסכום שגויס כעת ישמש את החברה בעיקר לניסוי שלב III במוצר המשולב עם תרופה לפרקינסון. בכוונת החברה גם להרחיב את שיתופי הפעולה עם חברות הפארמה.
את הגיוס הנוכחי הובילו O.G. Venture Partners ו-M Ventures, זרוע ההשקעות האסטרטגית של Merck KGaA, והשתתפו בו משקיעים קיימים בחברה.
חוקרים מבית החולים שערי צדק מצאו פתרון שיאפשר למטופלים רבים יותר לקחת תרופה נפוצה להפרעות קצב לב ללא חשש. הם פיתחו שיטה לזיהוי מוקדם של רעילות ריאתית הנוצרת כתוצאה מנטילת התרופה הנפוצה פרוקור. מדובר בתופעת לוואי מסכנת חיים שיכולה להופיע בכ־5% מהמטופלים בתרופה, שנחשבת יעילה מאוד. היום אין בדיקה או תסמינים ברורים המעידים על התפתחות של רעילות ריאתית בטרם נוצר הנזק.
החוקרים פיתחו בדיקת CT מתקדמת שניתן לזהות בה טוב יותר את שקיעת היוד מהתרופה ברקמות. תוצאות הבדיקה העלו שכ־26% מהמטופלים הוגדרו בעלי סבירות גבוהה למחלה, ואילו היתר יכלו להמשיך לקחת את התרופה עם הרבה פחות חשש. המאמר פורסם בכתב העת Respirology.
את המחקר הובילו ד"ר נעמה בוגט, מנהלת היחידה להדמיית לב־חזה במכון הרנטגן, ד"ר נסים אריש, רופא בכיר במכון הריאות ומנהל מעבדת השינה, וד"ר משה רב אחא, מנהל יחידת קוצבי הלב ושירות סינקופה במרכז הלב המשולב.
לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.