מדרון חלקלק: המחיר של הפרדה מגדרית באקדמיה
הצעת החוק שאושרה בקריאה שנייה ושלישית, ונועדה לאפשר הפרדה מגדרית גם בתואר שני ושלישי, מעוררת סערה. נטע בוחבוט, מנהלת המחלקה למדיניות ציבורית ב"ישראל חופשית", עושה לנו סדר: האם התוכניות הצליחו להעמיד יותר בוגרים חרדים, מה החשש המרכזי מפני התיקון החדש בחוק ואיך באמת מאפשרים ליותר חרדים לרכוש השכלה באקדמיה?
הכתבה דנה בהשלכות של הפרדה מגדרית באקדמיה בישראל, תוך התמקדות בהיעדר פיקוח מספק מצד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והרחבת התופעה מעבר לכיתות הלימוד. נטע בוחבוט מ"ישראל חופשית" מציינת כי המל"ג לא אוכפת את ההפרדה מחוץ לכיתות, וכי נמצאו עדויות להפרדה במסדרונות, בספריות ובשירותים אדמיניסטרטיביים.
המל"ג לא עושה מאמצים לוודא שההפרדה לא תצא מהכיתות.
עוד נחשף כי מחקר שהוזמן על ידי המל"ג בשנת 2024 מצא ש"אין הצדקה להפרדה הזאת ושחלק גדול מהחרדים מעדיפים לקחת את הלימודים המעורבים", וכי "הנזק גדול מהתועלת", אך ממצאים אלו הוסתרו מהדיון בכנסת. בנוסף, קיים חשש כבד מפגיעה במרצות, כאשר במסלולים המופרדים ישנו ייצוג נמוך באופן דרמטי של נשים בסגל ההוראה, לדוגמה, במקצועות כמו עבודה סוציאלית, אחוז המרצות יורד מ-60%-70% במסלולים מעורבים ל-6%-7% בלבד במסלולים נפרדים.
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.