מחקר מזהיר: סגירת מצר הורמוז יצרה איום גלובלי קיצוני על המגוון הביולוגי הימי
סגירת מצר הורמוז יצרה איום גלובלי קיצוני על המגוון הביולוגי הימי, ומדענים מזהירים כעת כי אלפי אוניות תקועות עלולות לגרום להתפשטות של זנים ימיים פולשים ברחבי האוקיינוסים – ברגע שבו תחודש התנועה הימית.
על פי דיווח ב'גרדיאן', יותר מ-1,500 אוניות מסחריות תקועות במפרץ הפרסי מאז הסגירה האסטרטגית של הנתיב הימי בפברואר, עם פרוץ המלחמה בין איראן לארה"ב. צוות בינלאומי של ביולוגים ימיים פרסם מחקר חדש שמצא כי בזמן שהאוניות עומדות ללא תנועה, גופן השקוע במים מתכסה ביצורים ימיים – ממיקרובים שונים לאצות ושבלולי ים וחסרי חוליות אחרים – שעם חידוש השיט והסחר הגלובלי ימצאו את עצמם בנמלי ים זרים להם ברחבי העולם.
התופעה, שמכונה במדע ביופאולינג (Biofouling ) או 'צימדה ימית', מתייחסת להתיישבות והצטברות של אורגניזמים חיים – כגון חיידקים, אצות, פטריות, סרטנים ורכיכות – על גבי מצעים שקועים במים כמו גוף של ספינות, צינורות או מתקני התפלה.
לדברי פרופסור מריו טאמבורי מהמרכז למדעי הסביבה באוניברסיטת מרילנד והחוקר המוביל, "אם היה צריך לדמיין את התרחיש הגרוע מכל, זה היה התרחיש. זאת הסערה המושלמת".
על פי המחקר, מדובר ב"אירוע הפצת-על של פלישה ביולוגית" – התפרצות של פלישה ביולוגית המפיצה מינים פולשים בהיקף רחב. המחקר טוען כי מעולם לא קרה שיבוש כזה בתנועת הימית שכלל מספר כה גדול של אוניות שלא זזו במשך זמן כה רב.
אוניות עוגנות בנמל בדרך כלל במשך יממה עד שלושה ימים, על פי המחקר, מה שמגביל את הגידול של אורגניזמים על הגוף ששקוע במים. אך מספר גדול של אוניות שתקועות במפרץ במשך חודשים מאפשר לקהילות ימיות לבסס את עצמן ולגדול עליהן.
אם אלפי אוניות שנושאות על גופן יצורים ימיים יחדשו את התנועה הגלובלית, הן עלולות להציג זנים פולשים שיתחרו על המשאבים עם הזנים המקומיים, יפיצו מחלות וישנו לנצח את האקוסיסטמה הימית. "אם מזיזים אורגניזמים ממקום למקום, הם גורמים לירידה במגוון הביולוגי באזורים שאליהם הם פולשים, גורמים להכחדה מקומית של זנים שאותם הם מחליפים", אמר טאמבורי.
זנים פולשים יכולים להרוס גם דיג, לסתום מערכות קירור של תחנות כוח ולגרום לנזק של מיליארדי דולרים בשנה, הוא הוסיף.
אזורים חמים ומלוחים נמצאים תחתה איום הגדול מכל, אמר הפרופסור. "נמלי ים שיש בהם תנאים דומים לאלה שבמפרץ הפרסי נמצאים בסיכון הגבוה ביותר", למשל הודו וסינגפור.
המחקר מצא כי אוניות בודדות כבר שיחררו מיליוני זחלים למימי המפרץ במהלך החודשים האחרונים. טאמבורי קורא לממשלות ולחברות שיט לנקות את האוניות לפני שיעזבו את המפרץ – כשזה יקרה – ולנמלי הים שמצפים להגעתן להגביר את הפיקוח ואת הניטור כדי לזהות פלישות מסיביות של זנים ולגבש תוכניות לתגובה מהירה.
דובר של הארגון הימי הבינלאומי (IMO ) אמר כי "קיימת סכנה של הפצת זנים אם האוניות לא יסירו את אותם לפני שינועו מחוץ למפרץ, לאחר זמן רב שבו שהו באותו מקום. הארגון מפתח בימים אלה הליך מחייב כדי לצמצם כמה שאפשר את ההפצה של זנים פולשים".
סגירת מצר הורמוז בפברואר, עקב המלחמה בין איראן לארה"ב, גרמה לכלי שיט רבים להיתקע במפרץ הפרסי, ויוצרת איום גלובלי חמור על המגוון הביולוגי הימי. מחקר חדש שפורסם על ידי צוות בינלאומי של ביולוגים ימיים מזהיר כי יותר מ-1,500 אוניות מסחריות עומדות ללא תנועה, וגופן מתכסה באורגניזמים ימיים בתופעה המכונה 'ביופאולינג'.
"אם היה צריך לדמיין את התרחיש הגרוע מכל, זה היה התרחיש. זאת הסערה המושלמת."
לדברי פרופסור מריו טאמבורי, חוקר מוביל במחקר, כאשר התנועה הימית תתחדש, יצורים אלו יתפשטו לנמלים זרים ברחבי העולם ויאיימו על זנים מקומיים, יפיצו מחלות וישנו את האקוסיסטמה הימית. המחקר מתאר זאת כ"אירוע הפצת-על של פלישה ביולוגית" וקורא לממשלות ולחברות שיט לנקות את האוניות לפני עזיבתן ולהגביר את הפיקוח בנמלי היעד.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.