"מסכת ייסורים מוחלטת": מתיאס נהואל פותח הכל על מכבי חיפה

מערכת וואלה ספורט

עודכן לאחרונה: 4.8.2026 / 23:55

מתיאס נהואל סיפק הערב (שלישי) ריאיון נרחב ל"אס" אחרי שחרורו ממכבי חיפה, וסיפר על מה שהגדיר כאחת התקופות הקשות בחייו – בכל המובנים. כזכור, הקשר נרכש תמורת 1.9 מיליון יורו – סכום שעשוי היה להגיע ל-2.5 מיליון יורו עם בונוסים – אך התקשה לספק את הסחורה ולבסוף עזב ללא תמורה. "למען האמת, אני מרגיש טוב", אמר. "זו תחושה שונה. אני נמצא עם המשפחה שלי אחרי שהייתי רחוק ממנה זמן רב כל כך. מאז שהייתי בישראל, ולאחר תקופת ההשאלה ביאגלוניה, הייתי רחוק מאשתי ומילדיי. זו הייתה סיטואציה קשה ומורכבת, מפני שאני אדם משפחתי מאוד, ולקחתי את זה די קשה מהבחינה הזאת. אבל הגיע הזמן לשכוח את העבר ולחשוב על העתיד, מפני שמשהו גדול מאוד עומד להגיע, ואני חושב שהכול יסתדר היטב".כשנשאל על האיחוד עם משפחתו אחרי התקופה הקשה בישראל, השיב: "המילה הראשונה שעולה לי לראש כרגע היא הקלה. הקלה, מפני שכאשר ההצעה הגיעה הייתה הפסקת אש במדינה, ולכן כולנו עברנו לשם – אני ומשפחתי. הגענו, וכעבור כמה ימים הפסקת האש הסתיימה. זה היה מורכב למדי, מפני שנאמר לי, או שהובטח לי, שהבעיות שהיו להם עם מדינות מסוימות כבר הסתיימו, וזה לא היה המצב. היה קצת כאוטי, מפני שהגעתי עם משפחתי והציפיות שלי השתנו. הגעתי וגיליתי שהמציאות שונה."החלטתי שהמצב אינו מתאים למשפחה שלי ולילדים שלי. החלטתי להישאר לבד, אבל הראש שלי כבר לא היה עסוק רק בכדורגל. חשבתי על המשפחה שלי, על הילדים שלי, על הבריאות והביטחון שלהם ועל כל מה שעלול היה לקרות שם".

כשנשאל מתי הבין שהמצב לא כפי שהובטח לו, השיב: "שלושה ימים אחרי שהגענו היינו במלון, וקיבלנו שיחה שבה ביקשו מאיתנו לעבור למלון אחר מפני שההפצצות עומדות להתחיל. זו הייתה מכה הרסנית עבורי ועבור משפחתי. אמרתי לאשתי שאנחנו חייבים להגן עליהם, והדרך לעשות זאת הייתה שהם יחזרו לספרד ויבנו שם מחדש את חייהם. זה היה קשה, מפני שאני נאלצתי להישאר שם לבד, וזה לא פשוט. כאשר אתה אבא, יש לך ילד ואישה ואתה רחוק מהאנשים שאתה הכי אוהב, הכאב הוא עצום. אתה כבר לא מרוכז במאה אחוז בכדורגל, מפני שאתה מתחיל לחשוב גם על דברים אחרים".נהואל חשף כי עבר תקופה קשה מאוד בישראל, פיזית ונפשית: "זו הייתה מסכת ייסורים מוחלטת, בעיקר מבחינה נפשית. לא הצלחתי להשתחרר מהמעגל הזה של חיים במדינה שמתמודדת מדי יום עם עימות, שבה קורים דברים לא נעימים שאני לא תומך בהם. אני לא תומך באידיאולוגיה פוליטית כלשהי. אני לא אוהב מלחמות, אני לא אוהב שפיכות דמים ואני לא אוהב לראות אנשים מתים. כל הזמן שאלתי את עצמי למה כל זה קורה, מפני שהעולם יכול להיות טוב הרבה יותר אם תהיה בו יותר חמלה. למה יש כל כך הרבה מוות? למה יש כל כך הרבה פצצות? למה? הראש שלי לא הצליח להתמקד בכדורגל. היו דברים אחרים שראיתי מבחוץ, ובגלל זה הגיעה הפציעה. זו גם הסיבה שחיפשתי דרך לעזוב את חיפה בחלון ההעברות של החורף ולעבור לקבוצה אחרת. כשדברים כאלה מעסיקים אותך, המשמעות היא שאתה לא מאושר במדינה ושכל הבעיות האלה משפיעות על מה שמתרחש בראשו של השחקן".

ברוכה הבאה: מכבי חיפה ניצחה 2:4 את עירוני טבריה

כשנשאל על ההתנגדות למלחמה, אמר: "אני לא תומך במפלגה פוליטית כלשהי. אני מאמין שהעולם צריך להיות מאוחד, שאנשים צריכים לעזור זה לזה ולא להרוג זה את זה. היה קשה לחוות את זה מקרוב. תודה לאל, הפרק הזה הסתיים. אני מתחיל תקופה חדשה ופרק חדש בקריירה שלי, שבו אני רוצה להביט קדימה ולשכוח את כל מה שעברתי בעבר… המצב גורם למותם של רבים ושאנשים חפים מפשע רבים משלמים את המחיר. אני לא מסכים עם זה ומביע איתם סולידריות. אני מקווה שהם יצליחו סוף סוף להגיע להסכמה ולשים לזה סוף, מפני שאם זה יימשך, העולם נמצא בבלגן".על הבקשה לעזוב – שנדחתה:"ניסיתי לעשות זאת באמצעות המועדון וביקשתי שיעזרו לי למצוא דרך לעזוב בחלון ההעברות. הבאתי למועדון הצעה מקבוצה פולנית, הצעה משמעותית לרכוש אותי, אבל מכבי חיפה דחתה אותה. אחרי השנה הראשונה רציתי שינוי, רציתי לעבור למקום אחר, אבל המועדון השאיר אותי. הכוונה שלו הייתה שאמשיך שם. הכוונה שלי, לעומת זאת, תמיד הייתה לעזוב. אפילו הבאתי להם הצעות כדי שיאפשרו לי ללכת, והם לא הסכימו. הדבר נמשך עד חלון ההעברות בינואר, אבל הראש שלי כבר לא היה מרוכז במאה אחוז בכדורגל".על היעד הבא: "הדבר החשוב ביותר הוא לחשוב על המשפחה שלי. המשפחה היא הכול עבורי. אחרי כל מה שעברתי, המרחק והתקופה שבה הייתי רחוק מהם, לא איפרד מהם שוב, לא משנה עד כמה המצב יהיה קשה. אני לא מתכוון להיות רחוק מהם שוב, מפני שסבלתי והיה לי קשה מאוד. מבחינה פסיכולוגית לא הייתי עצמי. לפעמים צריך לעבור חוויות ולהתמודד איתן, וכעת הגיע הזמן לחשוב על העתיד. הכוונה שלי היא להקשיב להצעות. העדיפות הראשונה היא המשפחה שלי והידיעה שלא משנה לאן אעבור, היא תהיה שם איתי. זה הדבר החשוב ביותר. אני רוצה שלמשפחה שלי יהיה נוח, שהילדים שלי ילמדו בבית ספר שבו יהיו מאושרים ושנוכל להתעורר בשמחה, בלי חוסר הוודאות שמשהו עלול לקרות בכל רגע".