מערכת החינוך דוהרת ל-AI, אך מי ילמד את התלמידים לחשוב?
הבינה המלאכותית כבר אינה עניין עתידי במערכת החינוך. היא נכנסת לכיתות, למשימות ולמטלות, ומאפשרת לתלמידים לקבל בתוך שניות סיכומים, תשובות ואפילו עבודות שלמות. לצד ההבטחה ללמידה מותאמת אישית, מתחדדת השאלה: מה קורה ליכולת שלהם לקרוא, לכתוב ובעיקר לחשוב, כשהטכנולוגיה יכולה לעשות את העבודה במקומם?הסוגיה הזו מקבלת משנה תוקף על רקע תוכנית "720" של משרד החינוך, שנועדה לקדם למידה דיגיטלית מותאמת אישית ולחזק את תפקיד המורה כמנחה. בשנת תשפ"ז יתנסו כ־180 בתי ספר בכלים טכנולוגיים בכיתות ז'-ח', ובמקביל יורחב מודל הלמידה המותאמת באנגלית לכלל חטיבות הביניים. המהלך משתלב בתוכנית לחיזוק לימודי המדעים, הטכנולוגיה והחדשנות, ומשרת את היעד להפוך את ישראל למובילה ב-OECD בחינוך מבוסס בינה מלאכותית.ד"ר גילה לוי עצמון, ראש התמחות טכנולוגיות למידה ו-AI בתוכנית התואר השני בחינוך בקריה האקדמית אונו, אינה מציעה כמובן לעצור את המהלך, אלא להתקדם בהדרגה. "שילוב של AI בלמידה יכול להיות פנטסטי. יש לו פוטנציאל עצום, אבל הוא חייב להיעשות בשיקול דעת", היא אומרת בריאיון לוואלה.לדבריה, ה-AI יכול לסייע במיוחד בהתאמת הלמידה לכל תלמיד – משימה שקשה מאוד למורה ליישם בכיתה של 30 או 35 ילדים. אלא שכאן בדיוק עובר הגבול: "לא יכול להיות מצב שבו 90% מהזמן הילדים נמצאים מול הטכנולוגיה. צריך להיות איזון בין זמן מסך לזמן אדם־לאדם. צריך ללמוד לחשוב, לפתח חשיבה ביקורתית ויצירתיות, לנהל שיחה ולהתנסח".מבחינתה, האתגר אינו ללמד תלמידים להפעיל את הכלים, אלא לבחון לעומק את התוצרים שהם מקבלים. "כל ילד בן עשר יכול להזין פרומפט בצ'אט, אבל האם הוא מבין את המשמעות? האם הוא חושב בצורה ביקורתית על התוצאות, או שהוא פשוט עושה 'העתק-הדבק' בלי שום ביקורת, אחריות או מודעות ערכית?". אחד הסיכונים המרכזיים שהיא מזהה הוא "עצלנות קוגניטיבית": "כשהכול כל כך נגיש והתוצרים כל כך טובים, קל מאוד להתעצל. אתה לא צריך יותר לחשוב, כי הצ'אט נותן לך תשובה שנשמעת מעולה".
ברשת החינוך "עתיד" מנסים להתמודד עם אותה בעיה מכיוון אחר: חיזוק מחדש של מיומנויות הקריאה, הכתיבה והשיח. ד"ר אביגיל עדין-סורקיס, מנהלת פיתוח תוכניות ומנהלת תחום השפה במטה הפדגוגי של הרשת, מספרת כי כבר ב-2023 זוהתה ירידה בהישגים בהבנת הנקרא ובהבעה בכתב. נכון להיום, על פי נתוני ראמ"ה, יותר מ-60% מתלמידי כיתות ט' בישראל אינם עומדים בדרישות הסף של תוכנית הלימודים בלשון ובשפת אם – עברית."ממש היה אפשר לראות גרף יורד: ככל שמיומנויות החשיבה הפכו למאתגרות יותר, הישגי התלמידים הלכו וצנחו", היא מתארת. "הילדים כתבו פחות גם קודם, הם חיפשו בגוגל ומצאו סיכומים קיימים. הם קראו תקצירים במקום טקסטים מלאים. עכשיו זה מתעצם עוד יותר, כשאפשר פשוט לבקש מה-AI לכתוב את העבודה כולה".בעקבות המגמה, החלה הרשת בקיץ 2023 בתהליך מחקר ופיתוח, ובספטמבר 2024 יצא לדרך פיילוט בארבעה בתי ספר. לקראת שנת הלימודים הקרובה תורחב התוכנית לשישה בתי ספר ולקרוב ל-30 מורים, כאשר גם הספרייה הלאומית הצטרפה כגוף מייעץ פדגוגי.התוכנית נשענת על המשולש של "קריאה, כתיבה ושיח". במהלך השיעורים, למשל, תלמידים מקבלים תמונה ומתבקשים לענות בעצמם על שאלות כמו: "מה אתם רואים?", "מה חסר?" ו"אילו שאלות זה מעלה?". עוד לפני שהם משוחחים עם חבריהם, הם מעלים את הדברים על הכתב. "אני מנסה מאוד להפעיל להם את המוח", מסבירה עדין-סורקיס. הכתיבה הזו אינה בהכרח עבודה להגשה, אלא "דיאלוג עם הנייר": "לא מעניין אותי כרגע תחביר, פיסוק או שגיאות כתיב. פשוט תכתבו".
המהפכה של וואלה Fiber שתחסוך לכם בעלויות הטלוויזיה והאינטרנט
בשיתוף וואלה פייבר
מי שהשתתפה בתוכנית היא נועם שביט, שעולה השנה לכיתה י' בבית הספר "עתיד כרמים" שבבנימינה-גבעת עדה. "למדנו קצת אחרת משאר השכבה", היא מספרת לוואלה. "לקחנו טקסט מקראי וחיברנו אותו לחיים שלנו. דיברנו על שנאה וקנאה, ובחנו את זה דרך נקודת המבט שלנו מול הפרשנויות המסורתיות. כל אחד כתב על הקנאה והשנאה שלו, ועל האופן שבו הוא מתמודד איתן בחייו האישיים".שביט מתארת כי השינוי בגישה הפדגוגית הצליח לעורר עניין גם בקרב תלמידים שמתקשים להתחבר לשיעור המסורתי: "כתבנו הרבה מאוד טקסטים שהציגו את העמדה האישית שלנו, וראיתי סביבי שזה עורר הרבה יותר סקרנות כלפי החומר. כולם הקשיבו יותר והייתה מוטיבציה ללמוד. העובדה ששיתפנו מעצמנו גם תרמה לגיבוש הכיתתי. זו באמת הייתה דרך אחרת ללמוד, בעיניי היא מדהימה. כשאתה קורא טקסט ואז צולל לעומקים, לפרשנויות ולמחשבות שלך, החומר מקבל משמעות. אתה כבר לא פועל כמו תוכי שעונה על שאלות וסוגר את הספר – אתה מחבר את זה למשהו שקיים בתוכך".לצד זאת, שביט מציבה קו ברור בכל הנוגע לטכנולוגיה: "זה טוב לשלב AI כי העולם מתקדם, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון מיומנויות הכתיבה, הקריאה והחשיבה. גם באנגלית שילבו לנו משימות ברשת ובינה מלאכותית, אבל במקביל המשכנו ללמוד הרבה עם מחברת. אני כותבת מגיל קטן מאוד, אוהבת כתיבה, ויותר קל לי לפרוק מחשבות במחברת ועם עט מאשר במחשב. לכן חשוב שהמחברת תישאר, גם אם צריך להתחשב בתלמידים שמעדיפים טאבלט. אני מקווה שהיא לא תיעלם"."הכי אהבתי שדיברנו הרבה", מסכמת שביט. "היו לנו שיעורים שלמים שהוקדשו אך ורק לדיון על החומר, והייתה המון התלהבות. המורה ממש סחף אותנו, היינו צוללים לנושא למשך 45 דקות רצופות של שיח. אתה שומע דעות של אחרים, מעבד אותן ומשמיע את קולך. דיונים כאלה מעוררים תלמידים הרבה יותר משיטת ה'לכתוב, להגיש ולסיים'".ד"ר עדין-סורקיס מחדדת ברוח זו כי אין כוונה להחזיר את הגלגל לאחור: "השאלה היא אם אנחנו חושבים לצד הטכנולוגיה או מנוונים את עצמנו, והאם אנחנו מאפשרים לה להשתלט על תהליכי החשיבה. זה בשום אופן לא משחק של הכול או כלום".
גם רן אבירן, מורה לתקשורת וקולנוע בתיכון אורט רמת יוסף בבת ים, החליט שלא לחכות עד שהבינה המלאכותית תהפוך לחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. במהלך השנה האחרונה, שבה היה בחצי שנת שבתון, הוא הקדיש לדבריו יותר מאלף שעות ללימודי AI, השתלמויות וקורסים, במטרה להבין כיצד ניתן להכניס את הכלים החדשים לכיתה, מבלי שהם יחליפו את החשיבה העצמאית של התלמידים.כבר כיום מורים עושים שימוש בבינה מלאכותית להכנת חומרי הוראה, ומשרד החינוך אף מעודד שימוש נוסף כמו בניית מצגות והתאמת התוכן לתלמידים. "אפשר ללמוד דרך כלים כמו NotebookLM, ואנחנו כמורים יכולים לבנות מצגות, להתאים את חומר הלימוד ולהפוך אותו לוויזואלי יותר", מסביר אבירן. "הרי היום כשאתה נותן מטלה, התלמיד משתמש ב-AI, מקבל תוצר ופשוט שולח אותו. מבחינתי כמורה, המטרה היא להבין מה התלמיד יודע ומה הוא לא יודע. אם ה-AI עושה את העבודה במקומו, אני לא באמת יכול לדעת את זה".בעקבות הידע שצבר, פיתח אבירן כלי מבוסס AI, שמסייע לו לבחון עבודות תלמידים ולסמן מאפיינים שעשויים להעיד על שימוש בבינה מלאכותית. עם זאת, חשוב להדגיש שכלים לזיהוי טקסט שנוצר ב-AI אינם יכולים לקבוע בוודאות מי כתב עבודה, ולכן לדבריו הבדיקה היא מבחינתו אינדיקציה ולא תחליף להיכרות של המורה עם התלמיד.
"זה יכול להיות מושלם מדי, מנוסח ברמה גבוהה מאוד או עמוס במילים שהתלמיד בדרך כלל לא משתמש בהן", מסביר אבירן. "לפעמים התשובות ארוכות במיוחד וחוזרות על עצמן, ולעיתים יש בהן שגיאות או מידע לא מדויק. אתה שואל דבר אחד ומקבל מענה על משהו אחר. הסימנים האלה גם מאפשרים לי להבין אם התלמיד בכלל קרא את השאלה ואת התשובה שהגיש"."ברור שאני רוצה שהם ישתמשו ב-AI", הוא מבהיר. "המטרה שלי היא להנגיש להם את התחום בצורה הטובה ביותר ולחשוף אותם לכלים שמתאימים להם, אבל זה חייב להיעשות בשימוש מושכל. אני מקיים עם התלמידים המון פרזנטציות מול קהל: התלמיד עומד מול הכיתה ומסביר. גם אם בנית מצגת בעזרת בינה מלאכותית – זה יכול להיות מהמם ואין לי שום בעיה עם זה, אבל אם לא עברת עליה ואתה לא יודע מה כתוב בה, זה יתגלה ברגע שתצטרך לעמוד ולהסביר אותה".ד"ר לוי עצמון מסכמת: "אני לא רוצה שהתלמיד ישתמש ב-AI כדי שיחשוב במקומו, אלא שיבין שהוא זה שמוביל את תהליך הלמידה, וה-AI הוא רק כלי עזר. המבחן המרכזי בהטמעת הכלים הללו אינו באילו מקצועות נשלב אותם, אלא האם התלמיד יישאר בסופו של דבר 'התלמיד החושב'".
מערכת החינוך בישראל משלבת באופן הולך וגובר כלי בינה מלאכותית (AI) במסגרת תוכנית '720' של משרד החינוך, במטרה לקדם למידה דיגיטלית מותאמת אישית ולהפוך את ישראל למובילה בתחום ה-AI בחינוך. עם זאת, עולות שאלות לגבי השפעת הטכנולוגיה על יכולות החשיבה הביקורתית, הקריאה והכתיבה של התלמידים, והחשש מ'עצלנות קוגניטיבית'.
ד"ר גילה לוי עצמון, ראש התמחות טכנולוגיות למידה ו-AI בקריה האקדמית אונו, מדגישה כי "שילוב של AI בלמידה יכול להיות פנטסטי. יש לו פוטנציאל עצום, אבל הוא חייב להיעשות בשיקול דעת".
רשת החינוך 'עתיד' מנסה להתמודד עם הירידה במיומנויות אלו באמצעות תוכנית פיילוט המתמקדת בחיזוק קריאה, כתיבה ושיח, ומעודדת תלמידים לפתח חשיבה אישית וביקורתית. מורים כמו רן אבירן מפתחים כלים לזיהוי שימוש לא מושכל ב-AI בעבודות תלמידים, ומדגישים את הצורך בשימוש מושכל בטכנולוגיה. המטרה היא שהתלמיד יישאר 'התלמיד החושב' ולא ייתן ל-AI לחשוב במקומו.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.