מערכת החינוך דוהרת ל-AI, אך מי ילמד את התלמידים לחשוב?
הבינה המלאכותית כבר אינה עניין עתידי במערכת החינוך. היא נכנסת לכיתות, למשימות ולמטלות, ומאפשרת לתלמידים לקבל בתוך שניות סיכומים, תשובות ואפילו עבודות שלמות. לצד ההבטחה ללמידה מותאמת אישית, מתחדדת השאלה: מה קורה ליכולת שלהם לקרוא, לכתוב ובעיקר לחשוב, כשהטכנולוגיה יכולה לעשות את העבודה במקומם?הסוגיה הזו מקבלת משנה תוקף על רקע תוכנית "720" של משרד החינוך, שנועדה לקדם למידה דיגיטלית מותאמת אישית ולחזק את תפקיד המורה כמנחה. בשנת תשפ"ז יתנסו כ־180 בתי ספר בכלים טכנולוגיים בכיתות ז'-ח', ובמקביל יורחב מודל הלמידה המותאמת באנגלית לכלל חטיבות הביניים. המהלך משתלב בתוכנית לחיזוק לימודי המדעים, הטכנולוגיה והחדשנות, ומשרת את היעד להפוך את ישראל למובילה ב-OECD בחינוך מבוסס בינה מלאכותית.ד"ר גילה לוי עצמון, ראש התמחות טכנולוגיות למידה ו-AI בתוכנית התואר השני בחינוך בקריה האקדמית אונו, אינה מציעה כמובן לעצור את המהלך, אלא להתקדם בהדרגה. "שילוב של AI בלמידה יכול להיות פנטסטי. יש לו פוטנציאל עצום, אבל הוא חייב להיעשות בשיקול דעת", היא אומרת בריאיון לוואלה.לדבריה,…
מערכת החינוך בישראל משלבת באופן הולך וגובר כלי בינה מלאכותית (AI) במסגרת תוכנית '720' של משרד החינוך, במטרה לקדם למידה דיגיטלית מותאמת אישית ולהפוך את ישראל למובילה בתחום ה-AI בחינוך. עם זאת, עולות שאלות לגבי השפעת הטכנולוגיה על יכולות החשיבה הביקורתית, הקריאה והכתיבה של התלמידים, והחשש מ'עצלנות קוגניטיבית'.
ד"ר גילה לוי עצמון, ראש התמחות טכנולוגיות למידה ו-AI בקריה האקדמית אונו, מדגישה כי "שילוב של AI בלמידה יכול להיות פנטסטי. יש לו פוטנציאל עצום, אבל הוא חייב להיעשות בשיקול דעת".
רשת החינוך 'עתיד' מנסה להתמודד עם הירידה במיומנויות אלו באמצעות תוכנית פיילוט המתמקדת בחיזוק קריאה, כתיבה ושיח, ומעודדת תלמידים לפתח חשיבה אישית וביקורתית. מורים כמו רן אבירן מפתחים כלים לזיהוי שימוש לא מושכל ב-AI בעבודות תלמידים, ומדגישים את הצורך בשימוש מושכל בטכנולוגיה. המטרה היא שהתלמיד יישאר 'התלמיד החושב' ולא ייתן ל-AI לחשוב במקומו.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.