מערכת רווחה מתפקדת חשובה לא פחות מצבא חזק
בילדותי חשבתי שרק אנשים מסכנים עם חיים קשים פונים לרווחה. ואז גדלתי, הפכתי לאימא, שני הילדים שלי אובחנו כאוטיסטים. הרבה דברים השתנו בחיים שלי, אחד מהם היה איך אני חווה את מערכת השירותים החברתיים בעיר שלי, תל אביב-יפו. לא ידעתי מה באמת מגיע לי ואם יכולים לקחת לי את הילדים (טעות נפוצה ורווחת עד מאוד), עד שגיליתי שאני יכולה לקבל סיוע של סומך – מעין אח בוגר שבא לבית שלי ומסייע עם הילדים. לא ידעתי איך זה ירגיש לפגוש עובדת סוציאלית. הדימוי שישב לי בראש היה של גברת במשרד עם מיליון תיקי נייר והבעה אבודה של ייאוש. המציאות אחרת לגמרי.העובדת הסוציאלית שלי עונה לי למיילים, אין לה ערימות של תיקים במשרד, הם כולם במחשב, והיא אחת הנשים שמסתכלות לי בעיניים ויודעות מה עובר עליי. אני לא צריכה לשקר לה, לספר לה רק על הדברים הקשים כדי לקבל את תשומת הלב שלה. היא איתי.אבל היא כן בעומס. היא בקשר עם המון…
שירי סולומון, אם לשני ילדים על הרצף האוטיסטי, חושפת את הקשיים והאתגרים במערכת הרווחה הציבורית בישראל, מתוך ניסיונה האישי בתל אביב-יפו. היא מתארת עובדת סוציאלית מסורה וקשובה, אך מציינת כי המערכת סובלת ממחסור חמור בכוח אדם, בתקנים ובמשאבים, מה שמונע מתן סיוע אפקטיבי למשפחות הזקוקות לכך. סולומון מדגישה כי חיזוק השירותים החברתיים חיוני לשמירה על המרקם החברתי של המדינה, ואינו פחות חשוב מחיזוק הצבא. היא קוראת למדינה להשקיע בשכר הוגן לעובדים סוציאליים ולאייש את התקנים החסרים, ומציינת כי "מערכת שירותים חברתיים עם איוש מלא של התקנים זה צו השעה במדינת ישראל, וזה לא פחות חשוב מאיוש מספר המשרתים בצבא".
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.