מפסגות ההרים לסיורי קניונים: כך הרס הכסף את הכנת הקיץ
משחקי הכנה בטורים מסחריים במזרח אסיה או בארצות הברית החליפו כבר מזמן את ההכנה הקלאסית לעונה חדשה של כדורגל. ודווקא בעידן הזה, שבו שחקנים בכירים רושמים בין 55 ל-70 משחקים בשנה, ההכנה המסורתית בקיץ חשובה הרבה יותר מכל מסע ראווה – בטח אחרי עונת מונדיאל מתישה – אבל החמדנות, כרגיל, טורפת את הכל.ההיסטוריה של אימוני קדם-העונה מתחילה בעקבות הלגליזציה של המקצוענות באנגליה ב-1885 והקמת הליגה הראשונה ב-1888. המועדונים היו חייבים להבטיח שהשחקנים המרוויחים שכר יגיעו בכושר מתאים לשנה מפרכת. מעצמות דאז, כמו פרסטון נורת' אנד וסנדרלנד, החלו לקחת את הסגלים שלהן למחנות קצרים בערי חוף בריטיות דוגמת בלקפול.באותם מחנות בקושי התעסקו בכדור (המאמנים בזמנו האמינו שהימנעות ממשחק תפתח "רעב" אצל הספורטאים), אלא התמקדו בעיקר בהכנת הגוף בעזרת שלל טכנולוגיות מסוף התקופה הוויקטוריאנית. הרברט צ'פמן, המנג'ר האגדי של ארסנל בשנות ה-20 וה-30, היה כנראה הראשון שמסד את העניין; הוא בנה מערכת אימונים לשיפור הכושר, לימד טקטיקה, ואף שילב משחקי ידידות מובנים…
הכתבה מתארת כיצד ההכנה המסורתית של קבוצות כדורגל לעונה, שהתמקדה בכושר גופני וטקטיקה, הוחלפה בטורים מסחריים רווחיים במזרח אסיה או בארצות הברית. בעוד שבעבר, מאז סוף המאה ה-19, קבוצות היו עורכות מחנות אימונים מפרכים, לעיתים קרובות בהרים, כדי לשפר את כושר השחקנים ולהכינם לעונה ארוכה, כיום החמדנות הכלכלית גורמת למועדונים לוותר על הכנה פיזית ראויה לטובת רווחים מסיבובי יחסי ציבור.
זה חייב להיות מקפצה לעונה כולה.
אמר אנג'לו קווארנגי, אחד הרופאים הראשונים שהתמחו בביצועים ספורטיביים, על חשיבות מחנות האימונים. אימונים בגובה, למשל, הוכחו כמסייעים בשיפור כושר גופני על ידי הגברת מסת כדוריות הדם האדומות וצריכת חמצן מרבית. למרות היתרונות המדעיים המוכחים, הכדורגל המודרני מעדיף כיום טיולי ראווה על פני מחנות אימונים מקצועיים, ובכך פוגע בהכנת השחקנים לעומס הרב של העונה.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.