מפקירים את זירת התודעה
על תפיסת הביטחון הלאומי לעסוק לא רק בדרך שבה ננהל את המאבק עם האויבים שאוסרים עלינו מלחמה פיזית, אלא גם במאבק עם אויבים שאוסרים עלינו מלחמה תודעתית
המאמר דן בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, שגובשה על ידי בן-גוריון וכללה הרתעה, התרעה והכרעה, ובודק את תקפותה לאחר אירועי 7 באוקטובר. בעוד יש הטוענים כי התפיסה כשלה ויש לעדכנה, אחרים סבורים כי היא עדיין רלוונטית אך ישראל לא פעלה על פיה כראוי. עמדה שלישית מציעה להוסיף לתפיסה רכיבי הגנה ומניעה. עם זאת, המאמר מדגיש כי הוויכוח מתמקד יתר על המידה במאבק הפיזי, ומתעלם מהחזית התודעתית, שבה ישראל סופגת תבוסה קשה.
הניצחון המוחלט של יריבנו בזירת התודעה עלול להתממש אם בעתיד ייבחר נשיא בארה"ב שיחליט להטיל אמברגו נשק על ישראל.
הכותב טוען כי ישראל אינה נוכחת מספיק במאבק על התודעה, משקיעה בו משאבים זניחים, ואף פועלת באופן שמחזק את אויביה. הוא קורא להתעשת ולהקים גוף ייעודי לניהול המאבק התודעתי, וכן לשלב את המאבק הזה כעניין קריטי בכל מדיניות ביטחונית. לסיכום, המאמר מזהיר כי "אם נפסיד במאבק על התודעה, הביטחון הלאומי ייסדק באופן מסוכן" וישראל עלולה להפוך ל"ספרטה" – מדינה קשוחה ומבודדת.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.