מר עולם: אורן נהרי, המראיין היחיד שממנו חששתי

עודכן לאחרונה: 10.8.2026 / 11:15
בשבת האחרונה נפרד אורן נהרי ממאזיני תוכניתו "שבת עם אורן נהרי" בכאן רשת ב'. זו הייתה פרידה שקשה היה להאזין לה. נהרי, המתמודד עם מחלת ALS, סיפר למאזיניו כי המחלה מתקדמת במהירות וכי קולו הולך ודועך. הדיבור, ששימש אותו ככלי עבודה במשך עשרות שנים, נעשה קשה יותר ויותר, ולכן נאלץ להיפרד מהאולפן ומהמיקרופון.בתוך דברי הפרידה האישיים והכואבים שלו היה משפט אחד שתפס בעיניי את מהותו המקצועית. הוא אמר שתמיד ניסה לכבד את הקהל שלו כקהל "שראוי לעומק, לא רק לכותרות". קשה לחשוב על תיאור מדויק יותר של אורן נהרי.לפני כ-24 שנה הוזמנתי לריאיון הטלוויזיה הראשון שלי, ב"רואים עולם", התוכנית המיתולוגית של דוד ויצטום ואורן נהרי. בדיון השתתף גם פרופ' שלמה אבינרי, מענקי המחשבה המדינית בישראל. הייתה לי כל סיבה להיות לחוץ, אלא שלא חששתי מוויצטום וגם לא מפרופ' אבינרי. פחדתי רק מאורן.אני זוכר היטב את המחשבה שעברה לי בראש: מה יקרה אם ישאל אותי שאלה שלא אדע להשיב עליה? מה יקרה אם ייקח את השיחה למקום שאין לי בו מושג? הפחד הזה לא נבע מאימת המראיין. הוא תמיד היה אדיב, סקרן ונדיב כלפי מרואייניו. חששתי ממנו מסיבה אחרת לגמרי: ידעתי כמה הוא יודע.בסיום הצילומים אורן ניגש אליי, אמר ששמח להכיר והוסיף שבוודאי עוד ניפגש ונשתמע. הוא עמד במילתו. במשך 24 השנים שחלפו מאז ראיין אותי שוב ושוב: ב"השעה הבינלאומית", בתוכניות הטלוויזיה שלו, בהסכתים שהגיש ולבסוף ב"שבת עם אורן נהרי". דבר אחד לא השתנה כל אותן שנים. הוא נשאר המראיין היחיד שממנו חששתי.
אורן היה גלובוס מהלך. לא אנציקלופדיה של עובדות ופרטים, אלא אדם שהבין כיצד העולם מתחבר. היסטוריה, יחסים בינלאומיים, דיפלומטיה, פוליטיקה, תרבות, דת, ספרות ומדע נפגשו אצלו לכדי תמונה אחת רחבה. הוא ידע לקחת אירוע שהתרחש הבוקר ולמקם אותו בתוך תהליכים שהחלו עשרות ולעיתים מאות שנים קודם לכן, ולהסביר מדוע מה שמתרחש הרחק מכאן נוגע גם לנו.לכן, ריאיון עם אורן מעולם לא הרגיש כריאיון, אלא כמקבילית מוחות. הגעת לאולפן כמומחה בתחום מסוים ומצאת מולך אדם שקרא, למד והכיר את ההקשר. השאלות שלו לא נועדו רק לחלץ תשובות. הן הכריחו אותך לחשוב.בעידן תקשורתי שבו מהירות מחליפה לעיתים קרובות ידע, וכותרת מחליפה הקשר, אורן התעקש על עומק. הוא האמין שהציבור מסוגל להתמודד עם מורכבות וראוי לה. מעולם לא דיבר אל מאזיניו וצופיו מלמעלה, אבל גם מעולם לא הוריד את העולם לגובה הכותרת. ובכך הייתה תרומתו גדולה אף יותר.הוא הוציא את הציבור הישראלי מ"תחום המושב" המחשבתי שלו. ישראל היא מדינה שמטבע הדברים עסוקה מאוד בעצמה, ולעיתים נדמה לנו שהעולם מתחיל בגבול הצפון ונגמר בגבול הדרום. אורן הזכיר לנו בעקביות שיש עולם גדול בחוץ, עולם שצריך להכיר כדי להבין גם את עצמנו. במשך עשרות שנים הכניס לבתים בישראל מדינות רחוקות, היסטוריות אחרות, מלחמות נשכחות, מהפכות, תרבויות ורעיונות.בדברי הפרידה שלו בשבת ביקש ממאזיניו להמשיך להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות ולא לקחת דברים כמובנים מאליהם. זו איננה רק בקשת פרידה, אלא תמצית הדרך המקצועית שלו.אני ממשיך לצפות ולהאזין לתוכניות העוסקות בעולם, בישראל ומחוצה לה. יש בישראל עיתונאים מעולים ומראיינים מוכשרים, אבל אינני מכיר עוד מי שיש בו אותו שילוב נדיר של רוחב ועומק, זיכרון וסקרנות, ידע ויכולת לספר סיפור.אחרי 24 שנה אני יכול להודות במשהו: מעולם לא הפסקתי לפחד להתראיין אצל אורן נהרי. וזו המחמאה הגדולה ביותר שאני יכול לתת למראיין.אורן הוא עבורי מר עולם. במובנים רבים, הוא העולם. והקול שלו כבר חסר לי.הכותב הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי – JPPI, פרופסור ליחסים בינלאומיים במחלקה לפוליטיקה וממשל, וראש המרכז ללימודי אירופה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.