משאיות המזון נכנסות, בלי שיקום באופק: מצב הביניים של עזה
בין הפסקת האש לעיכובים ביישום תכנית טראמפ, נעצרה עזה במצב ביניים: מדי יום נכנסות לרצועה מאות משאיות עמוסות מזון וסיוע. חמאס הוא הריבון, אבל את השטח מנהלים בעיקר ארגוני סיוע של האו"ם, ומדינות ערב שמרבות לעסוק בסוגיה הפלסטינית – פחות דומיננטיות. ישראל שולטת בכניסות לרצועה, אבל כוחה של אמריקה גובר. מזון לא חסר, אבל הסיכון למשברים הומניטריים אחרים גובר."בעזה כיום יש עגבניות, מלפפונים, ואפילו שוקולד ונוטלה. אולם אף שאין כעת רעב, המצב ההומניטרי ברצועה עדיין קשה, וצפוי להחמיר ככל שעבודות השיקום יימשכו", מתריע ארנון חורי יפין, חבר בפורום האסטרטגי ההומניטרי – קבוצה ששמה לעצמה מטרה לתווך בין גופי הסיוע שפועלים בעזה לממשלה ולצה"ל. לכל אורך המלחמה עד הפסקת האש בין ישראל לחמאס שהוכרזה בינואר 2025, עקב יפין (41) באופן יומיומי אחר משאיות המזון שנכנסו לרצועה ואחר גורל האספקה שהכניסו פנימה. כעת הוא מספר ל'דבר' על השיפור במצב התושבים, ובו זמנית מעלה חששות לגבי המשבר הבא.לדבריו, "השינוי הגדול הוא שהרעב נפסק,…
ארנון חורי יפין, חבר בפורום האסטרטגי ההומניטרי לעזה, מתאר את מצב הביניים ברצועה מאז הפסקת האש בינואר 2025, שבה נכנסות מאות משאיות סיוע מדי יום. לדבריו, הרעב נפסק ויש שפע יחסי של מזון בשווקים, אך המצב ההומניטרי עדיין קשה ועשוי להחמיר בשל היעדר שיקום. מוקד המשבר עבר למחסור בתשתיות תברואה, ביוב ופינוי אשפה, וכן למצב שברירי של אספקת מים לשתייה.
השינוי הגדול הוא שהרעב נפסק, במובן הזה עזה יצאה ממצב החירום שאפיין אותה לפני הפסקת האש.
ישראל שולטת בכניסות לרצועה ומפקחת על ציוד דו-שימושי, מה שמעכב הכנסת חלפים חיוניים לתשתיות. חמאס הוא הריבון בשטח וגובה מסים מהשווקים, בעוד ארגוני האו"ם (יוניסף, WFP, WHO) מנהלים את המחסנים והמטבחים. ארה"ב מעורבת באופן משמעותי ולוחצת להגברת הסיוע. יפין מדגיש את הצורך בשיקום תשתיות כדי למנוע סיכונים חדשים כמו מחלות, אבטלה ופשיעה, ומציע שישראל תייצר מדיניות הומניטרית יעילה יותר בשיתוף פעולה עם ארגוני הסיוע.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.