משרד החינוך החל באכיפה: המורים שלא יוכלו עוד ללמד בבתי הספר
עודכן לאחרונה: 16.8.2026 / 15:24
משרד החינוך החל באכיפת החוק האוסר על העסקת עובדי הוראה בעלי תואר אקדמי ממוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. בימים האחרונים הפיץ המשרד הנחיה רשמית למנהלי המחוזות ולגורמי כוח האדם, ובה הנחה שלא להעסיק עובדי הוראה בעלי השכלה אקדמית ממוסדות פלסטיניים – לצד כמה חריגים שיאפשרו במקרים מסוימים לבקש אישור מיוחד להעסקתם.ההנחיה הופצה בעקבות החוק למניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית, שאושר בכנסת בחודש ינואר האחרון ביוזמת חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון מהליכוד.במקביל, סקר חדש של השומר החדש ומכון ריפמן, שנערך באמצעות מכון סמית למחקר וממצאיו מובאים כאן בפרסום ראשון, מצא כי כ-67% מהציבור סבורים שמורים שרכשו את השכלתם במוסדות פלסטיניים אינם תורמים לחיזוק תחושת ההזדהות והשייכות של תלמידיהם למדינת ישראל. כמחצית מהציבור סבורים כי החוק יסייע בפועל בחיזוק תחושת ההזדהות של תלמידים ערבים עם המדינה.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, מסר: "החוק שאושר ביוזמת חברי הכנסת הלוי ובוארון הוא צעד חשוב, אך רק תוכנית ריפמן הרב-ממדית, הכוללת איגום סמכויות, הסדרה, טיפול בנשק ובפוליגמיה, פיקוח שלטון מקומי, עקירת פרוטקשן וכלכלת פשיעה לצד פיתוח כלכלי, תביא להצלת הנגב. מערכת החינוך היא התשתית לעיצוב הזהות של דור העתיד, ועלינו לוודא כי מי שמחנך את ילדינו פועל לאורם של ערכי המדינה. ממצאי הסקר מוכיחים כי הציבור הישראלי מבין היטב את הקשר הישיר בין הכשרת המורים לבין תחושת השייכות של התלמידים, ואנו נמשיך להוביל מדיניות זו לחיזוק המשילות והריבונות בכל רחבי הארץ".יואל זילברמן, מנכ"ל ומייסד השומר החדש, מסר: "השומר החדש ימשיך לעצב את דור העתיד בחינוך, בחקלאות, בשמירה על הקרקע ובמטען ציוני. עתה, יחד עם מכון ריפמן, נשפיע על מדיניות כוללת בכל תחומי הפעילות המשותפים".
הצלחה אמיתית: שביעות רצון של למעלה מ-94% בטיפולי הרזיה
לצד האיסור, בנוהל שהופץ למנהלים נקבעו כמה חריגים. מועמדים בעלי השכלה אקדמית ממוסד ברשות הפלסטינית, המחזיקים גם בתואר ראשון נוסף ממוסד מוכר בישראל ובתעודת הוראה ממוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל, יוכלו להגיש בקשה לקבלת אישור העסקה באמצעות תחום כוח האדם בהוראה במחוז. הבקשה תובא בפני ועדה מייעצת למנכ"ל משרד החינוך במטה אגף כוח אדם בהוראה.עוד נקבע כי כאשר יובא לידיעת הוועדה כי מועמד לעבודה במערכת החינוך מחזיק באישורי השכלה מהרשות הפלסטינית, יהיה עליו להציג בפני הוועדה את אישורי השכלתו ולצרף נימוקים לבקשתו להיות מועסק במערכת למרות לימודיו ברשות הפלסטינית, ככל שהוא עומד בתנאי החוק.על פי משרד החינוך, מי שהמנכ"ל סירב לתת לו אישור העסקה או שאישור העסקתו בוטל, רשאי לערער על ההחלטה בפני שר החינוך בתוך 21 ימים מהמועד שבו נמסרה לו החלטת המנכ"ל.במקביל לתחילת האכיפה, עדיין תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ נגד החוק. האגודה לזכויות האזרח ועותרים נוספים מבקשים לבטל את חוק "מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ברשות הפלסטינית", וביקשו להוציא צו ביניים שימנע את כניסתו לתוקף עד להכרעה בעתירה.החוק, שמתקן את חוק חינוך ממלכתי ואת חוק הפיקוח על בתי ספר, קובע איסור על העסקה בהוראה ומתן רישיון הוראה לבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בגדה המערבית, בכפוף לחריגים שנקבעו בו. העתירה הוגשה בשם ועדת המעקב לענייני חינוך של החברה הערבית, ח"כ לשעבר עו"ד יוסף עטואנה, פורום דו-קיום בנגב, עיר עמים, מען – ארגון עובדים ואיתך מעכי.
משרד החינוך החל לאכוף חוק חדש האוסר על העסקת מורים בעלי תואר אקדמי ממוסדות ברשות הפלסטינית, ופרסם הנחיה רשמית למנהלי מחוזות וגורמי כוח אדם בנושא. החוק, שאושר בכנסת בינואר האחרון ביוזמת חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון, קובע כי רק במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש בקשה מיוחדת לאישור העסקה, למשל אם המועמד מחזיק גם בתואר ישראלי ובתעודת הוראה מישראל.
במקביל, סקר של השומר החדש ומכון ריפמן מצא כי כ-67% מהציבור סבורים שמורים אלו אינם תורמים לחיזוק תחושת ההזדהות של תלמידיהם עם מדינת ישראל. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, ציין כי:
"החוק שאושר ביוזמת חברי הכנסת הלוי ובוארון הוא צעד חשוב... מערכת החינוך היא התשתית לעיצוב הזהות של דור העתיד, ועלינו לוודא כי מי שמחנך את ילדינו פועל לאורם של ערכי המדינה."
נגד החוק תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח וגופים נוספים, המבקשים לבטלו בטענה שהוא פוגע בזכויות אזרח.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.