נורווגיה התרחקה מישראל, המלך נשאר קרוב ליהודים
עודכן לאחרונה: 30.8.2026 / 14:38מותו של מלך נורווגיה, הראלד החמישי, ועלייתו לכס המלוכה של בנו, האקון השמיני, מתרחשים באחת התקופות הקשות ביותר ביחסים שבין נורווגיה לישראל. אוסלו הכירה במדינה פלסטינית, ובישראל אף שוקלים לסגור את השגרירות בנורווגיה, הפועלת ללא שגריר מאז מאי 2024. אבל חילופי המלכים מעלים שאלה רחבה יותר מהמשבר הדיפלומטי: מהו תפקידו של בית מלוכה כאשר מדיניותה של הממשלה כלפי ישראל משפיעה גם על תחושת השייכות של הקהילה היהודית במדינה?המלך הראלד לא עיצב את מדיניות החוץ של נורווגיה. מלך חוקתי לא עושה זאת, וגם בנו האקון לא יעשה זאת. בית המלוכה הנורווגי הוא לא ממשלה חלופית, והמלך החדש האקון אינו יכול ואינו צריך לתקן החלטות שקיבלו נבחרי הציבור. כוחו נמצא במקום אחר. במשך 35 שנות מלכותו, הראלד הוכיח שגם למוסד שאין בידיו סמכות פוליטית ממשית יש יכולת להשפיע על הטון המוסרי של החברה הנורווגית באמצעות מילים, מחוות ובעיקר נוכחות ברגעים שבהם היא נדרשת.בביקורו הממלכתי של הנשיא שמעון פרס…
בצל התרחקותה המדינית של נורווגיה מישראל והכרה במדינה פלסטינית, עלייתו לכס המלוכה של המלך האקון השמיני, לאחר מות אביו הראלד החמישי, מעלה שאלות לגבי תפקיד המלוכה ביחס לקהילה היהודית במדינה. בעוד שמלכי נורווגיה אינם מעצבים מדיניות חוץ, הם יכולים להשפיע על הטון המוסרי של החברה. המלך הראלד, במהלך 35 שנות מלכותו, הדגיש את חיוניותה של הקהילה היהודית לחברה הנורווגית, והבחין בין היחס לישראל לבין היחס ליהודים.
הוא הדגיש שהקהילה היהודית היא חלק חיוני מהחברה הנורווגית.
לאחר טבח ה-7 באוקטובר, כשהשיח על ישראל הפך עוין והקהילה היהודית חוותה עלייה באנטישמיות, המלך הראלד ויורש העצר האקון ביקרו בבית הכנסת באוסלו, ובכך העבירו מסר ברור של תמיכה. המלך האקון, בעל רקורד של מעורבות עם הקהילה היהודית, צפוי להמשיך במורשת זו, ולוודא שהמרחק המדיני בין אוסלו לירושלים לא יתורגם למרחק בין נורווגיה לקהילתה היהודית, גם אם היחסים הדיפלומטיים ימשיכו להידרדר.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.