נחש על הצלחת: נחשפו הרגלי האכילה של האדם הקדמון בכרמל
עודכן לאחרונה: 19.8.2026 / 9:56
בני האדם הקדומים שחיו באזור הכרמל לפני כ-15 אלף שנים לא הסתפקו בציד בעלי חיים גדולים ובליקוט צמחים. מחקר חדש מגלה כי בני התרבות הנאטופית נהגו לצוד ולאכול נחשים ולטאות באופן שיטתי במשך כ-3,000 שנים, כחלק מהסתגלות לחיים ממושכים יותר באתרי קבע.המחקר, שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), בחן אלפי עצמות זוחלים שנמצאו בטרסת מערת הנחל בשמורת נחל מערות שבכרמל. החוקרים ביקשו להבין האם הזוחלים היו חלק קבוע מתפריטם של הנאטופים, אילו מינים נאכלו והאם השימוש בהם השתנה בהתאם לאורח החיים של בני התקופה.
לדברי החוקרים, המעבר מחיי נדודים לישיבת קבע חייב את הקהילות הקדומות להסתמך יותר על משאבי המזון שנמצאו בסביבתן הקרובה. ד"ר מעיין לב, מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה ומהמכון לארכיאולוגיה פרהיסטורית ופרוטו-היסטורית באוניברסיטת קיל בגרמניה, שהובילה את המחקר, מסבירה כי השימוש בזוחלים לאורך אלפי שנים מעיד על אסטרטגיית קיום מתוכננת."העובדה שנחשים ולטאות נוצלו לאורך אלפי שנים מלמדת שלא מדובר במזון שולי או מקרי, אלא בחלק מאסטרטגיית קיום שהותאמה לחיים ממושכים יותר במקום אחד", אמרה.החוקרים ניתחו שרידים מעשרים שכבות ארכיאולוגיות באתר, המתוארכות לתקופה שבין 15,000 ל־12,000 שנים לפני זמננו. באמצעות בדיקות מיקרוסקופיות הם איתרו סימני חיתוך, שריפה ושינויים נוספים בעצמות, שאפשרו להבדיל בין בעלי חיים שנאכלו על ידי בני אדם לבין כאלה שמתו באופן טבעי או נטרפו על ידי בעלי חיים אחרים.
גיל המעבר: התקופה שמגיעה בלי הוראות הפעלה
הממצאים סיפקו עדות ישירה לכך שחלק מהנחשים הוכנו למאכל. על 82 חוליות של נחשים גדולים נמצאו סימני חיתוך חוזרים באותו אזור – עדות לפעולת ביתור מכוונת שבוצעה על ידי בני אדם.בכל עשרים השכבות שנבדקו נמצאו שרידי נחשים ולטאות, מה שמצביע על כך שהשימוש בהם נמשך לאורך אלפי שנים ולא היה אירוע חד־פעמי.שלושת המינים הנפוצים ביותר שנמצאו באתר היו קמטן החורש, זעמן שחור ותלום קשקשים מצוי. החוקרים מצאו כי הנאטופים לא צדו כל זוחל שנקרה בדרכם, אלא העדיפו מינים שהציעו יחס משתלם בין כמות המזון שניתן להפיק מהם לבין הסיכון והמאמץ הכרוכים בלכידתם.כך למשל, קמטן החורש – שהיה גדול, איטי יחסית ואינו ארסי – היה יעד מועדף, בעוד שהצפע, שהיה מסוכן יותר ללכידה, הופיע במספרים נמוכים בהרבה.
המחקר מצא גם קשר בין אורח החיים של בני התקופה לבין צריכת הזוחלים: בתקופות שבהן האתר היה מיושב באופן קבוע ואינטנסיבי יותר, עלה שיעור הזוחלים ששימשו ככל הנראה למאכל. בתקופות שבהן השהייה במקום הייתה קצרה ועונתית יותר, השימוש בהם פחת."המחקר מראה לנו לראשונה שבראשית ישיבת הקבע, נחשים ולטאות היו מקור מזון יציב ואמין עבור בני אדם קדומים", סיכמו החוקרים. "הבחירה החוזרת באותם מינים מלמדת שהנאטופים ניהלו ציד סלקטיבי והכירו היטב את בעלי החיים ואת המשאבים בסביבתם".הממצאים מוסיפים נדבך נוסף להבנת התקופה שבה החל השינוי הגדול בתולדות האנושות – המעבר מחיים ניידים להתיישבות קבועה, שהובילה בהמשך להתפתחות החקלאות והציוויליזציות הראשונות.
מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת PNAS, חושף כי בני התרבות הנאטופית שחיו בכרמל לפני כ-15 אלף שנים צדו ואכלו נחשים ולטאות באופן שיטתי במשך כ-3,000 שנים. הממצאים, שהתגלו בטרסת מערת הנחל בשמורת נחל מערות, מראים כי זוחלים אלו היו חלק קבוע מאסטרטגיית הקיום שלהם, כחלק מהמעבר מחיי נדודים לישיבת קבע.
העובדה שנחשים ולטאות נוצלו לאורך אלפי שנים מלמדת שלא מדובר במזון שולי או מקרי, אלא בחלק מאסטרטגיית קיום שהותאמה לחיים ממושכים יותר במקום אחד.
החוקרים איתרו סימני חיתוך ושריפה על עצמות זוחלים, המעידים על הכנה למאכל, וגילו שהנאטופים העדיפו מינים כמו קמטן החורש, שהיו גדולים, איטיים ולא ארסיים, על פני זוחלים מסוכנים יותר. המחקר מדגיש את הקשר בין אורח החיים של בני התקופה לצריכת הזוחלים, ומספק תובנות חדשות על התפתחות ההתיישבות הקבועה והחקלאות.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.