ניהל חברה רפואית שקרסה בוול סטריט וכעת ינסה לאושש את גלולת ההרזיה מת"א
דרמה בחברת אפיטומי, המפתחת גלולה לטיפול בהשמנה. לאחר ירידה של כ-90% במניה מאז שהונפקה בת"א, הודיעה החברה של היזם הסדרתי שמעון אקהויז על מינוי מנכ"ל חדש – ד"ר דולב רפאלי, שבעבר הוביל את חברת האסתטיקה הרפואית פוטומדקס.
● צמצומים ברשת החברתית בישראל: עשרות עובדים יפוטרו ● חברה זרה נוספת מסתבכת: ג'י.אף.איי מבקשת לדחות את פירעון האג"ח
זו הגיעה במהלך העשור שעבר לשווי מרשים של 400 מיליון דולר בוול סטריט, אך בהמשך קרסה בעקבות רכישה ממונפת והפכה לשלד בורסאי. בשנים האחרונות ניהל רפאלי ניהל את חברת Strata Skin, שאיבדה 99% מערכה.
רפאלי יחליף בתפקיד את המנכ"ל הנוכחי, דן השמשוני, שמוביל את אפיטומי מאז 2018. אפיטומי נכנסת בימים אלה לשוק האמריקאי, ונראה כי היא מעוניינת במנכ"ל עם ניסיון מוכח בשיווק מוצרים על התפר שבין בריאות לאסתטיקה.
התגמול שיקבל רפאלי באפיטומי יסתכם בעלות שנתית של 1.1 מיליון דולר, והוא כולל שכר, מענק ואופציות ל־5% מהחברה. יו"ר ומייסד אפיטומי, ד"ר שמעון אקהויז, הסביר לגלובס כי "אנחנו מקבלים לא מעט פידבק מהשוק על ההזדמנות הגדולה שיש למוצר שלנו בשוק האמריקאי, ולכן החלטנו שחייבים לנצל את ההזדמנות במלואה.
"אני מכיר את דולב היטב מהתקופה שבה סינרון ופוטומדקס בחנו לעומק מיזוג ביניהן. אני אוהב מאוד את האנרגיות שלו, היכולת וצורת העבודה. הוא ידע לעבוד מצוין בפוטומדקס מול הצרכנים בשוק האסתטיקה ולייצר ביקושים. בסטרטה המודל היה אחר, של מכירת ציוד למרפאות, אז התוצאות שם פחות משמעותיות בעיני".
המוצר של אפיטומי יוצע לצרכנים במרשם רופא, והצלחתה תהיה תלויה ביכולת לגרום להם לדרוש אותו מהרופאים שלהם. אפיטומי הודיעה כי תפיץ את מוצריה בעיקר דרך חברות טלה־רפואה, שבהן הקול של הצרכן עוד יותר משמעותי לעומת זה של הרופא.
אפיטומי עדיין לא רושמת הכנסות משמעותית (213 אלף דולר אשתקד) והציגה בשנת 2025 הפסד של 8.6 מיליון דולר (עד היום שרפה כ־70 מיליון דולר). את החברה הנפיק אקהויז (שמחזיק 27.3% מהמניות) לפי שווי של כ־800 מיליון שקל, לעומת 105 מיליון שקל היום.
הירידה החדה נבעה בין היתר מביטול הסכם הפצה שנחתם עם נסטלה טרם ההנפקה, ובהמשך בוטל בידי ענקית המזון הבינלאומית בסוף שנת 2023, בטענה שתוצאות הניסוי הקליני במוצר של אפיטומי לא עומדות בציפיות הפנימיות שלה.
מה שקרה בתווך בין חתימת ההסכם לבין ביטולו, היה ההשקה המוצלחת של תרופות ה־GLP1 להרזיה (זריקות כדוגמת וויגובי ומונג'ארו), שמובילות לירידות ממוצעות במשקל של 15%-20%. התוצאות של אפיטומי מתונות יותר, ירידה ממוצעת של 6.6% במשקל (כ־56% מהמטופלים בגלולה הפחיתו לפחות 5% ממשקלם).
אבל אקהויז מאמין שדווקא התפתחות זו בשוק פועלת לטובתו: "עד שהופיעו תרופות ה־GLP1, לא באמת הייתה אמונה שניתן לבלוע גלולה שתעזור נגד השמנה. היום, לא רק שמאמינים בכך אלא שאנשים מצפים לזה", הוא אומר. "אבל כ־30% מהם לא מצליחים לסבול את תופעות הלוואי, או שהתרופה מחוץ להישג ידם כלכלית. אחרים רוצים לרדת רק מעט במשקל ולא מתאימים לקריטריונים של התרופות. אנחנו הכי מתאימים למי שרוצה להוריד נניח 5 קילו".
ההפצה של מוצר כזה היא מאתגרת ויקרה וחברות רבות לא שרדו את הפער בין העלות של מערך ההפצה והשיווק לגידול האיטי במכירות, האכזבה של השוק, ובעקבותיה הקושי לגייס עוד הון כדי ליצור את הפריצה.
בשאלה איך מממנים את החברה בינתיים, אומר אקהויז כי "זה אתגר, ואני לא מתעלם ממנו. צריך לראות איך עושים את זה נכון. אבל ההזדמנות בשוק הזה מדהימה, עשרות מיליארדי דולרים".
שתי חברות הנפיק אקהויז בבורסה בת"א בחלון הנדיר שנפתח לחברות ביומד ב־2021: סופווייב ואפיטומי. בעוד מניית אפיטומי קרסה כאמור, סופווייב צומחת, רווחית ואף רושמת תשואה חיובית על מחיר ההנפקה (42%) ושוויה עומד על כ־1.4 מיליארד שקל.
סופווייב, שגם בה משמש אקהויז כיו"ר, היא החברה השלישית שלו בתחום האסתטיקה הרפואית. הוא ייסד את לומניס, שבראה את הקטגוריה, ואת סינרון שהמשיכה אותה. "חברות שבסיסן בישראל מהוות היום 30% משוק מכשירי האסתטיקה הרפואית מבוססי האנרגיה בעולם, ואנו גאים מאוד בתרומה שלנו", הוא אומר.
סופווייב פיתחה חלופה לא פולשנית לטכנולוגיה פופולרית בשם Micro Needling, שנועדה לגרות שכבה פנימית של העור כדי לעודד אותה להתחדש. הטכנולוגיה של סופווייב מאפשרת לעשות זאת בלי מחטים, ובלי זמן החלמה בבית.
אך היתרון שלה הוא מעבר לכך, מדגיש אקהויז: "אם עד כה אנשים חיפשו בעיקר להיראות טוב, היום הם מחפשים חידוש אמיתי של הרקמות, רגנרציה, לא רק נראות אלא השבה לאחור של פגעי הזמן. קוראים לזה לונג'ביטי".
על הרקע הזה השיקה החברה לאחרונה גם מוצר שפותח לה שוק חדש, של חיזוק שרירים: "תרופות ההרזיה דוגמת האוזמפיק משאירות את המטופלים עם עודפי עור, שרירים חלשים יותר ועניין מוגבר באסתטיקה", אומר אקהויז. המוצר החדש משתמש באנרגיה כדי למצק את השריר. "זה כבר באמת לונג'ביטי, השריר לא רק נראה אלא הוא באמת חזק יותר", מדגיש אקהויז. עם זאת, אין כוונה לשווק את המכשיר לשיפור ביצועי ספורט.
אקהויז מעריך כי שוק מכשירי האסתטיקה מבוססי האנרגיה מגלגל כ־6-7 מיליארד דולר בשנה, אך סופווייב ממוקדת היום רק בחלק ספציפי ממנו, שהיקפו מאות מיליוני דולרים: "אנחנו מרחיבים את השוק לטיפול לא רק בפנים אלא בגוף, תחום בו אין לנו מתחרים", הוא מציין.
דוחות סופווייב לששת החודשים הראשונים של השנה הציגו צמיחה של 43% בהכנסות ל־54 מיליון דולר, בזכות הגדלת מערך השיווק וכניסה לגיאוגרפיות נוספות. הרווח התפעולי גדל ב־266% ל־4.4 מיליון דולר, והרווח הנקי עמד על 3.7 מיליון דולר.
רפאלי אמר היום בשיחה עם "גלובס" כי "ד"ר שמעון אקהויז הוא אחד המגדלורים של התעשיה הזו. עושה קסמים. יש לו אורך נשימה של שנים ונכונות לספוג את העלויות והירידות".
"המוצר שהחברה פיתחה מדהים. הוא עושה את אותו האפקט כמעט של החדרת בלון לקיבה, אך ללא החדרה של שתל קבוע בפרוצדורה רפואית, אלא בנטילת גלולה בבית באופן עצמאי". רפאלי הוסיף כי בעיניו "יש להם שוק כמעט אינסופי. אם יצליחו לגייס 25 אלף מטופלים ל-3 חודשים, זה 50 מיליון דולר מחזור מכירות. ואנחנו נמצאים בסביבה שבה יש מיליון אנשים שרוצים לרזות, ניסו את תרופות ההרזיה ווגוסי או מונגארו, והפסיקו. הגלולה הזו נותנת פתרון הרזיה. אני לא חושב שיש בעיה למצוא את הלקוחות שלנו. אני לא אומר שזה יקרה תוך שנה".
"אפיטומי התחילו למכור את המוצר דרך מפיצים. אבל מפיצים מתאימים למכירה של מוצרים שכבר ברור וידוע כיצד למכור אותם. וכאן אין לי עדיין את ה"מתכון" מכירה. אנחנו לא יודעים מה יהיה יותר חזק את הצרכן. האם זה שאין תופעות לוואי? האם השליטה המלאה של הצרכן בתהליך? לכן אנחנו צריכים לנהל את המכירה בעצמנו". רפאלי הוסיף כי "היום יש בארה"ב מאות פלטפורמות של טלה-רפואה שמוכרות זריקות שהן חיקוי גנרי של תרופות ההרזיה. (זריקות הרזיה בהכנה רוקחית, נושא שנוי במחלוקת מבחינת הרגולטור האמריקאי – ג.ו.). הגדולה ביניהן, Hims and Hers, רושמת הכנסות של 800 מיליון דולר ברבעון. ושאלתי את שמעון למה גם הם לא הלכו ישירות? ולפי כמה חודשים נפגשנו ושמעון אמר – אוקיי, הגיע הזמן. אני לא חיפשתי עבודה. אני עושה את זה כי אני נהנה, רואה פה יכולת לייצר ערך בצורה מדהימה".
לגבי פוטומדקס וסטרטה הוא מספר כי "נכנסתי ב-2005 לניהול של רדיאנסי (שהפכה לפוטומדקס) כשלא היה לה כסף והיו סכסוכים עם בעלי המניות. השקעתי כסף ועבדתי בלי משכורת. לקחנו אותה מפח הזבל והובלנו אותה להכנסות של 300 מיליון דולר. כל כך מעט חברות בתחום המכשור הרפואי הגיעו לכך. לפוטומדקס קרה מה שקרה. את אחד החלקים שלה מכרתי לסטרטה. ב-2018 ד"ר אורי גייגר מאקסלמד הזמין אותי לנהל את החברה, שנבחרה אז ב-20 מיליון דולר, פחות מחצי ממה שמכרנו להם רק את המוצר שלנו במקור".
"גם כאן השקעתי גם כסף משלי. הבאנו את החברה לשווי גבוה פי 5, ואחר כך עזבתי, ערב הקורונה. ב-2023 חזרתי לחברה ששוב הייתה במצב קשה. שיפרנו את המצב שלה משמעותית. תזרים המזומנים שלה השתפר, השיפוי הביטוחי שלה התרחב". בינתיים החברה חזרה להיות פרטית במרץ השנה, כך שלא ניתן לפרט את התוצאות המדוייקות של החברה היום, אך רפאלי מספר שהיא במגמת התאוששות.
לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.