נלחמת בזיופים? אלי לילי מרחיבה את הגישה לתרופת הרזיה שטרם אושרה

חברת אלי לילי הודיעה שתרחיב את מסלול הגישה המוקדמת לתרופה Retatrutide, שבניסויים קליניים מסוימים נמצאה כבעלת האפקט הגדול ביותר עד כה בטיפול בהשמנה – היא מובילה לירידה ממוצעת של כ-28% ממשקל הגוף.

באופן רשמי, התרופה תגיע לשוק כנראה רק בסוף 2027, אך היא מעוררת עניין רב, וכבר נוצר שוק שחור של זיופים. רק לפני כמה שבועות עלה לכותרות מטופל בן 79, שקיבל את התרופה במסלול שנקרא "טיפול חמלה" ומיועד בדרך כלל לתרופות מצילות חיים שכדאי לקחת את הסיכון בשבילן. המטופל הזה עלה לכותרות משום שהתאים לפרופיל של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובאתר חדשות הביוטק STAT חשד ושהוא אכן המטופל המדובר. בבית הלבן הכחישו זאת.

מאז פורסמה הידיעה, התרבו בקשות מרופאים לאפשר למטופלים שלהם לקבל את התרופה לפני האישור, ואיליי לילי הודיעה אתמול שאכן תאפשר את הגישה ל"קבוצה מוגבלת של מטופלים שמתאימים לקריטריונים רפואיים ספציפיים אבל לא יכולים להשתתף בניסוי קליני", כך על פי החברה. בין הקריטריונים: מטופלים עם השמנה משמעותית ולפחות שני סיבוכים מסוכנים הקשורים בהשמנה, שטופלו במינונים הכי גבוהים של אחת התרופות הקיימות, אך לא הצליחו להפחית במשקל באופן שישפר את מצבם הרפואי.

התרופה החדשה של לילי מאופיינת לא רק בירידות ממוצעות גבוהות במשקל, אלא גם בשיעורי תגובה גבוהים. 100% מהמטופלים איבדו 5% לפחות ממשקלם, 93% איבדו 10% לפחות ו-83% איבדו 15% לפחות.

הפעם המסלול לא יהיה טיפול חמלה, אלא תוכנית מסודרת יותר של גישה מוקדמת בתיאום עם ה-FDA.

שר הבריאות של ארה"ב, רוברט פ. קנדי, המליץ בסוף השבוע להורים לחסן את ילדיהם נגד חצבת, לאחר שמספר הנדבקים במחלה הגיע לשיא שלא נראה במדינה זה 35 שנה – 2,371 מקרים מאומתים ב־2026 עד כה.

האמירה הזאת של קנדי, בראיון ל־CNN הייתה מפתיעה, מאחר שבשנים האחרונות הוא פיזר אמירות שנועדו לערער את אמון הציבור בחיסונים המאושרים, כולל חיסונים לחצבת. קנדי אמר בעבר שלו היה יכול לחזור אחורה בזמן, לא היה מחסן את ילדיו בחיסוני השגרה המומלצים (הכוללים את חיסוני ה־MMR לחצבת), וטען שכל מחלות הילדות הכלולות בחיסונים עוברות מעצמן. הוא חזר בו מאמירה זו בשימוע לקראת כניסתו לתפקיד, אך שב ואמר דברים דומים בהמשך. ב-2025, בתחילת מגפת החצבת, הוא הציע חלופות ללא גיבוי מחקרי כמו ויטמין A כטיפול מונע.

קנדי לא חזר בו מכל עמדותיו בנוגע לחיסונים. בראיון עמו הוא הציג טענות שונות לגבי חיסון הקורונה והוסיף כי הירידה בחיסון לחצבת נבעה ממדיניות הסגרים. הוא טען שאין לו ולטראמפ שום אחריות למספר הנדבקים הגבוה בחצבת.

בישראל נרשמו בהתפרצות החצבת האחרונה כ־3,700 מקרים – גבוה יותר מארה"ב במספרים אבסולוטיים. עם זאת, לאחר מבצע חיסונים מוצלח, המספרים בישראל נמצאים בירידה משמעותית ובחודשים מאי ויוני השנה נרשמו פחות מ־10 מקרים חדשים בכל שבוע.

חברת Quant Health, שפיתחה טכנולוגיה מבוססת AI לתכנון והאצה של ניסויים קליניים, גייסה 45 מיליון דולר בסבב B, בהובלת Qumra Capital.

המוצר שלה כבר נמצא בשוק, ולדברי החברה המכירות צומחות במהירות. כיום היא מעסיקה כ־85 איש במשרדי הבניו יורק ובתל אביב.

הטכנולוגיה של החברה מאפשרת ללקוח לעשות סימולציה של הניסוי, באופן שמאפשר זיהוי מוקדם של אתגרים, הפחתת טעויות והתייעלות. עד היום ביצעה החברה סימולציות ביותר מ־600 ניסויים קליניים, ב־30 התוויות רפואיות.

בסבב הגיוס השתתפו בין היתר Pitango HealthTech, Sanofi Ventures, Artofin Venture Capital Fund L.P., Bertelsmann Healthcare Investments ,GC Ventures, NewHealth Ventures ,Shoni Top Ventures ,Esplanade Ventures ו־Valimoria.

החברה הוקמה ב־2020 על ידי אור ענבר, שהוביל את תחום ה־DATA SCIENCE בחברת Concert AI, וארנון חורב, שהוביל בעבר את הפעילות העסקית של Nucleai וניהל את מערך השיווק והמכירות של EarlySense.

חברת המכשור הרפואי הישראלית ResQ Medical, הפועלת במסגרת חממת "יודעים פרמסוטיקלס" ביקנעם, החלה בניסוי קליני, שעשוי להיות האחרון לפני קבלת אישור, במערכת חדשנית לטיפול בדימום לאחר לידה. החממה הוקמה על ידי פרופ' מוסא יודעים, מפתח התרופה לפרקינסון אזילקט.

דימום לאחר לידה הוא מגורמי התמותה המרכזיים של יולדות בעולם. לפי מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת The Lancet, התופעה פוגע ת ב־27 מיליון נשים בעולם, בשנה, ומובילה למותן של 43 אלף מהן.

כיום מטפלים בדימום באמצעות בלונים תוך-רחמיים. המערכת של ResQ פועלת בטכנולוגיית ואקום מבוקר כדי לעודד את התכווצות הרחם באופן שמפחית את הדימום.

זרוע החדשנות של בית החולים שיבא, ARC, שמקימה בשנים האחרונות סניפים בכל העולם, תשתף פעולה עם משרד הרווחה במטרה להביא ליישום יוזמות של עובדים סוציאליים וגורמי רווחה מקצועיים נוספים.

במיזם יושקעו 25 מיליון שקל, ממקורות ממשלתיים ופילנתרופיים, בתקווה שהפעילות תוביל לא רק לפתרונות שישפרו את הרווחה אלא גם תהפוך למקור הכנסה. נוסף על החברות שיוקמו בהתבסס על רעיונות וצרכים בשטח, המיזם יאתר חברות הזנק שכבר פועלות בתחום, יחבר את המשרד לשותפויות גלובליות ויסייע בגיוס משאבים.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון