נתקעו 10 ימים בדובאי, איזה פיצוי יקבלו מאל על?

function addEventClick(elem, did) { var time = new Date(); var id = $(elem).attr('id'); dataLayer.push({ 'event': 'user click', 'eventInfo': { 'did': did, 'user_ID': user_id, 'promoID': id, 'time stamp': time } }); }

על המדור

ממומן סקירה: השעון החכם הספורטיבי H26 – פתרון בסיסי במחיר משתלם? AliExpress לצפייה בביקורת ←

מדור זה ירכז עבור קוראינו באופן שבועי פסקי דין מעניינים שהתפרסמו בעת האחרונה. במסגרת המדור נשתדל לבחור פסקי דין בתחומי הליבה הכלכליים של גלובס שניתן ללמוד מהם לדעתנו דבר מה עקרוני או שיכולים לשרת את קוראינו במסגרת עיסוקיהם. לכל פסק דין נגיש תקציר וכן את משמעות הפסיקה. מספר התיק המתפרסם יאפשר למי שמבקש להעמיק לקרוא את המקור. מוזמנים להעביר לנו פסקי דין מעניינים למייל [email protected]

מדור זה ירכז עבור קוראינו באופן שבועי פסקי דין מעניינים שהתפרסמו בעת האחרונה. במסגרת המדור נשתדל לבחור פסקי דין בתחומי הליבה הכלכליים של גלובס שניתן ללמוד מהם לדעתנו דבר מה עקרוני או שיכולים לשרת את קוראינו במסגרת עיסוקיהם. לכל פסק דין נגיש תקציר וכן את משמעות הפסיקה. מספר התיק המתפרסם יאפשר למי שמבקש להעמיק לקרוא את המקור. מוזמנים להעביר לנו פסקי דין מעניינים למייל [email protected]

function addEventClick(elem, did) { var time = new Date(); var id = $(elem).attr('id'); dataLayer.push({ 'event': 'user click', 'eventInfo': { 'did': did, 'user_ID': user_id, 'promoID': id, 'time stamp': time } }); }בעל קרקע רצה למכור, השותפים התנגדו ובית המשפט הכריע
הפסיקה בקצרה: בני זוג טענו שגילם מתקדם ולכן ביקשו למכור את הקרקע. יתר בעלי הזכויות טענו שהם ייפגעו. בית המשפט פסק לטובת בני הזוג בניגוד לעמדת יתר הבעלים בטענה שכל שותף יכול לעתור לפירוק השיתוף.קבוצת אנשים המחזיקה בזכויות בחלקה בגבעתיים בחלקים לא מסוימים ("מושע") נחלקה בשאלה האם לפרק את השותפות. המקרקעין משתרע על חצי דונם וניצב עליו מבנה. השטח כלול בתוכנית מתאר להתחדשות עירונית שהעירייה מקדמת, אך אישור סופי של התוכנית ייארך זמן רב. בני זוג המחזיקים בזכויות בשטח הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב לפירוק השותפות. הם טענו שגילם מתקדם והם מבקשים לפרק את השיתוף בחלקה כעת, בדרך של מכירת הזכויות לכל המרבה במחיר ולא להמתין לאישור התוכנית. הם טענו שמכירה תניב את התשואה המירבית לכלל הבעלים.
יתר בעלי הזכויות טענו כי מכירת החלקה עתה תסב נזק כלכלי גדול לשותפים משום שזכויות הבנייה מועטות ואם התוכנית תאושר, ניתן יהיה למקסם את התמורה שאפשר יהיה לקבל. הם מציינים אף כי פנו לבני הזוג לקנות את חלקם, אך נדחו. עוד נטען כי בשל מצבו הנוכחי של שוק הנדל"ן, המאופיין בהאטה משמעותית, אין היגיון במכירת החלקה בעת הזו ומכירתה לא תאפשר מיצוי שוויה ההוגן.
השופט גיא פורר קיבל את התביעה וציין כי חוק המקרקעין קובע עיקרון, שלפיו זכותו של כל שותף במקרקעין לעתור לפירוק השיתוף "בכל עת". לעיקרון זה חריגים מצומצמים שיכולים להתקיים במקרים בהם נכרת בין הצדדים הסכם המגביל את הזכות לפירוק או כאשר הבקשה לפירוק השיתוף נגועה בחוסר תום לב. במקרה הנוכחי אין הסכם המגביל את פירוק השיתוף.
בית המשפט קבע כי טענה, שלפיה שווי המקרקעין עשוי לעלות בעתיד, אין בה כדי למנוע את פירוק השיתוף במקרקעין. לצד זאת, צוין כי בפסיקה כן אישרו עיכוב הליך פירוק השיתוף לשם קידומה של תוכנית, אך העיכוב צריך להיות זמני, קצוב ומידתי ולא ניתן לדחות את פירוק השיתוף ללא גבול. עוד נקבע כי בנסיבות שהתוכנית המקודמת מצויה בשלב תכנוני מתקדם ביותר, כל רוכש פוטנציאלי יכול להביאה בחשבון. בנוסף, נקבע גם כי עמידה על פירוק השיתוף בעת הנוכחית לא מהווה חוסר תום לב. לכן, השופט קבע כי הזכויות בבניין יימכרו לכל המרבה במחיר באמצעות כונס נכסים.
משמעות הפסיקה: זכותו של שותף במקרקעין לפרק את השיתוף, גם אם עדיין לא מוצה פוטנציאל הערך.
מספר תיק: 28801-04-24קראו עוד

הפסיקה בקצרה: בני זוג טענו שגילם מתקדם ולכן ביקשו למכור את הקרקע. יתר בעלי הזכויות טענו שהם ייפגעו. בית המשפט פסק לטובת בני הזוג בניגוד לעמדת יתר הבעלים בטענה שכל שותף יכול לעתור לפירוק השיתוף.

קבוצת אנשים המחזיקה בזכויות בחלקה בגבעתיים בחלקים לא מסוימים ("מושע") נחלקה בשאלה האם לפרק את השותפות. המקרקעין משתרע על חצי דונם וניצב עליו מבנה. השטח כלול בתוכנית מתאר להתחדשות עירונית שהעירייה מקדמת, אך אישור סופי של התוכנית ייארך זמן רב. בני זוג המחזיקים בזכויות בשטח הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב לפירוק השותפות. הם טענו שגילם מתקדם והם מבקשים לפרק את השיתוף בחלקה כעת, בדרך של מכירת הזכויות לכל המרבה במחיר ולא להמתין לאישור התוכנית. הם טענו שמכירה תניב את התשואה המירבית לכלל הבעלים.

יתר בעלי הזכויות טענו כי מכירת החלקה עתה תסב נזק כלכלי גדול לשותפים משום שזכויות הבנייה מועטות ואם התוכנית תאושר, ניתן יהיה למקסם את התמורה שאפשר יהיה לקבל. הם מציינים אף כי פנו לבני הזוג לקנות את חלקם, אך נדחו. עוד נטען כי בשל מצבו הנוכחי של שוק הנדל"ן, המאופיין בהאטה משמעותית, אין היגיון במכירת החלקה בעת הזו ומכירתה לא תאפשר מיצוי שוויה ההוגן.

השופט גיא פורר קיבל את התביעה וציין כי חוק המקרקעין קובע עיקרון, שלפיו זכותו של כל שותף במקרקעין לעתור לפירוק השיתוף "בכל עת". לעיקרון זה חריגים מצומצמים שיכולים להתקיים במקרים בהם נכרת בין הצדדים הסכם המגביל את הזכות לפירוק או כאשר הבקשה לפירוק השיתוף נגועה בחוסר תום לב. במקרה הנוכחי אין הסכם המגביל את פירוק השיתוף.

בית המשפט קבע כי טענה, שלפיה שווי המקרקעין עשוי לעלות בעתיד, אין בה כדי למנוע את פירוק השיתוף במקרקעין. לצד זאת, צוין כי בפסיקה כן אישרו עיכוב הליך פירוק השיתוף לשם קידומה של תוכנית, אך העיכוב צריך להיות זמני, קצוב ומידתי ולא ניתן לדחות את פירוק השיתוף ללא גבול. עוד נקבע כי בנסיבות שהתוכנית המקודמת מצויה בשלב תכנוני מתקדם ביותר, כל רוכש פוטנציאלי יכול להביאה בחשבון. בנוסף, נקבע גם כי עמידה על פירוק השיתוף בעת הנוכחית לא מהווה חוסר תום לב. לכן, השופט קבע כי הזכויות בבניין יימכרו לכל המרבה במחיר באמצעות כונס נכסים.

משמעות הפסיקה: זכותו של שותף במקרקעין לפרק את השיתוף, גם אם עדיין לא מוצה פוטנציאל הערך.

function addEventClick(elem, did) { var time = new Date(); var id = $(elem).attr('id'); dataLayer.push({ 'event': 'user click', 'eventInfo': { 'did': did, 'user_ID': user_id, 'promoID': id, 'time stamp': time } }); }ישראלים נתקעו 10 ימים בדובאי בגלל המלחמה – מה הפיצוי שתשלם אל על?
הפסיקה בקצרה: טיסתם של בני זוג בחברת באל על בוטלה בגלל מבצע "שאגת הארי" בחודש מרץ והם נאלצו לטוס בחברה זרה רק לאחר 10 ימים. בית המשפט קבע כי יקבלו רק חלק מהוצאותיהם. הסיבה: המצב לא היה בשליטת חברת התעופה.בני זוג, שטיסתם מדובאי לישראל ב־2 במרץ 2026 בוטלה עקב פרוץ מבצע "שאגת הארי", הגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבת ים נגד חברת התעופה הישראלית אל על. בני הזוג חזרו לארץ רק לאחר 10 ימים באמצעות חברת תעופה זרה. הם ביקשו לקבל החזר בסכום של 37,700 שקלים עבור אובדן הכנסה של התובע כאינסטלטור עצמאי, עלות השהות בדובאי כולל בתי מלון, מזון ונסיעות ופיצוי לדוגמא ובשל עוגמת הנפש.
אל על טענה כי ביטול הטיסה נכפה עליה והיא עשתה כל שביכולתה להשיב ישראלים לארץ, בני הזוג פוצו עבור הטיסה שבוטלה ולאחר מבצע צבאי קודם נקבע כי שירותי הלינה יינתנו באופן מוגבל רק לשני לילות.
השופטת שר סנדר מקובר קבעה השבוע כי בני הזוג זכאים לפיצוי חלקי משום שאין זכאות לפי החוק לפיצוי על הפסד הכנסה ועוגמת נפש. בני הזוג אישרו שקיבלו החזר בגין עלות כרטיסי הטיסה שבוטלו, לרבות עלות המושבים.
"אין מחלוקת כי התובעים נקלעו למצב בעייתי ומורכב ביותר. עם זאת, מצב זה נגרם עקב פרוץ המלחמה בארץ, סגירת השמיים, והקושי לאפשר טיסות חזרה לישראל, כאשר ביטול הטיסה והשלכות ביטול זה על התובעים היו חלק מתוצאות מלחמה זו", קבעה השופטת וקיבלה את טענות חברת התעופה כי אין מקום לחייב אותה בפיצוי סטטוטורי.
בית המשפט בדק את הקבלות שהוגשו ונקבע כי קבלות על מספרה או ביגוד לא יושבו. חוק שירותי תעופה מפרט מהם "שירותי הסיוע" שיש להעניק לנוסע שטיסתו בוטלה: מזון ומשקאות, בית מלון ושירותי הסעה. בית המשפט קבע כי בני הזוג זכאים לשני לילות בלבד בהתאם לחוק, במקרה שבו הוכרז מצב מיוחד. "לא יכולה להיות מחלוקת כי הנסיבות שהביאו לביטול טיסת התובעים היו נסיבות קיצוניות שנכפו על הנתבעת. יש להביא זאת בחשבון בפיצוי בגין ההוצאות ולא בחיוב מלוא הוצאות התובעים בגין שירותי הסיוע שהוצאו בכל ימי העיכוב שנדרשים", נכתב בפסק הדין. אל על חויבה לשלם לבני הזוג 5,677 עבור המלון, מזון ונסיעות ועוד כ־900 שקלים החזר הוצאות.
משמעות הפסיקה: במקרה של ביטול טיסה בשל מצב חירום, שאינו תלוי בחברת התעופה, הנוסע יקבל החזר רק עבור שני הלילות הראשונים.
מספר תיק: 76440-03-26קראו עוד

הפסיקה בקצרה: טיסתם של בני זוג בחברת באל על בוטלה בגלל מבצע "שאגת הארי" בחודש מרץ והם נאלצו לטוס בחברה זרה רק לאחר 10 ימים. בית המשפט קבע כי יקבלו רק חלק מהוצאותיהם. הסיבה: המצב לא היה בשליטת חברת התעופה.

בני זוג, שטיסתם מדובאי לישראל ב־2 במרץ 2026 בוטלה עקב פרוץ מבצע "שאגת הארי", הגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבת ים נגד חברת התעופה הישראלית אל על. בני הזוג חזרו לארץ רק לאחר 10 ימים באמצעות חברת תעופה זרה. הם ביקשו לקבל החזר בסכום של 37,700 שקלים עבור אובדן הכנסה של התובע כאינסטלטור עצמאי, עלות השהות בדובאי כולל בתי מלון, מזון ונסיעות ופיצוי לדוגמא ובשל עוגמת הנפש.

אל על טענה כי ביטול הטיסה נכפה עליה והיא עשתה כל שביכולתה להשיב ישראלים לארץ, בני הזוג פוצו עבור הטיסה שבוטלה ולאחר מבצע צבאי קודם נקבע כי שירותי הלינה יינתנו באופן מוגבל רק לשני לילות.

השופטת שר סנדר מקובר קבעה השבוע כי בני הזוג זכאים לפיצוי חלקי משום שאין זכאות לפי החוק לפיצוי על הפסד הכנסה ועוגמת נפש. בני הזוג אישרו שקיבלו החזר בגין עלות כרטיסי הטיסה שבוטלו, לרבות עלות המושבים.

"אין מחלוקת כי התובעים נקלעו למצב בעייתי ומורכב ביותר. עם זאת, מצב זה נגרם עקב פרוץ המלחמה בארץ, סגירת השמיים, והקושי לאפשר טיסות חזרה לישראל, כאשר ביטול הטיסה והשלכות ביטול זה על התובעים היו חלק מתוצאות מלחמה זו", קבעה השופטת וקיבלה את טענות חברת התעופה כי אין מקום לחייב אותה בפיצוי סטטוטורי.

בית המשפט בדק את הקבלות שהוגשו ונקבע כי קבלות על מספרה או ביגוד לא יושבו. חוק שירותי תעופה מפרט מהם "שירותי הסיוע" שיש להעניק לנוסע שטיסתו בוטלה: מזון ומשקאות, בית מלון ושירותי הסעה. בית המשפט קבע כי בני הזוג זכאים לשני לילות בלבד בהתאם לחוק, במקרה שבו הוכרז מצב מיוחד. "לא יכולה להיות מחלוקת כי הנסיבות שהביאו לביטול טיסת התובעים היו נסיבות קיצוניות שנכפו על הנתבעת. יש להביא זאת בחשבון בפיצוי בגין ההוצאות ולא בחיוב מלוא הוצאות התובעים בגין שירותי הסיוע שהוצאו בכל ימי העיכוב שנדרשים", נכתב בפסק הדין. אל על חויבה לשלם לבני הזוג 5,677 עבור המלון, מזון ונסיעות ועוד כ־900 שקלים החזר הוצאות.

משמעות הפסיקה: במקרה של ביטול טיסה בשל מצב חירום, שאינו תלוי בחברת התעופה, הנוסע יקבל החזר רק עבור שני הלילות הראשונים.

function addEventClick(elem, did) { var time = new Date(); var id = $(elem).attr('id'); dataLayer.push({ 'event': 'user click', 'eventInfo': { 'did': did, 'user_ID': user_id, 'promoID': id, 'time stamp': time } }); }בן הזוג השקיע מאות אלפים בדירה המשותפת. האם הוא זכאי לקבלם בפרידה?
הפסיקה בקצרה: בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבע כי רכוש של בני זוג, שהיו נשואים חמש שנים והתגרשו, יחולק באופן שווה. בית המשפט לא קיבל את עמדת הגבר, שטען שהוא זכאי ליותר כסף על הדירה כי השקיע כספים משלו.בני זוג, שהיו נשואים חמש שנים ונולד להם ילד, רכשו דירה באשקלון במהלך החיים המשותפים שנרשמה בבעלות משותפת המוערכת ב־1.35 מיליון שקל. הם צברו זכויות סוציאליות ופנסיוניות ומניות של האיש ממקום עבודתו בחברת היי־טק ציבורית הנסחרת בנאסד"ק. האישה מורה במשרד החינוך ובעלת עסק זעיר.
לאחר שהתגרשו, הם נחלקו בשאלה כיצד לחלק את הרכוש. האיש טען כי הוא זכאי להשבת 300 אלף שקל בדירה ממקורות חיצוניים שלו ועוד 300 אלף שקל שהלווה לאבי האישה, שלטענתה הושבו. לחילופין, טען הגבר כי יש לחלק את הדירה באופן לא שוויוני 60-40 אחוז. האישה טענה כי היא זכאית ל־60% מהזכויות הסוציאליות והמניות בשל פערי השתכרות, מוניטין האיש והתנהגותו שהובילה לסיום מערכת היחסים.
השופטת הילה אוחיון גליקסמן מבית משפט לענייני משפחה באשדוד קבעה לאחרונה כי הזכויות הכלכליות יחולקו באופן שווה. השופטת קבעה כי האיש לא זכאי להשבת סכומים שהושקעו בטענה שאף אם חלק מההון העצמי של האיש שימש לרכישת הדירה – אין בכך כדי להצדיק חלוקה של הנכס שלא בחלקים שווים. הסיבה: הצדדים בחרו לרשום את הדירה בחלקים שווים ללא הסכם ממון.
בנוסף, נקבע כי האישה לא זכאית ליותר ממחצית הזכויות הסוציאליות והמניות למרות פערי השכר ביניהם כשהאישה מרוויחה כ־10,000 שקל ברוטו והאיש כ־50 אלף שקל ברוטו. השופטת הוסיפה גם כי האישה צפויה לקבל סכום מוערך של 1.5 מיליון שקל נטו לכל הפחות ולכן היא לא יוצאת מקופחת ממערכת היחסים.
האישה ביקשה לקבל את מחצית המניות בשל שווין הכספי המאמיר. בית המשפט דחה את בקשתה והורה כי האיזון ייעשה בשווי כספי, לפי שווי המניות נטו במועד הקרע, בניכוי מס אך בכפוף להפקדת מחצית מסכום המס הצפוי בנאמנות למשך שלוש שנים.
משמעות הפסיקה: גם אם צד בזוגיות תרם כסף לרכישת בית משותף, הוא לא יהיה זכאי בהכרח לקזז את הסכום בפרידה.
מספר תיק: 37228-02-24קראו עוד

הפסיקה בקצרה: בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבע כי רכוש של בני זוג, שהיו נשואים חמש שנים והתגרשו, יחולק באופן שווה. בית המשפט לא קיבל את עמדת הגבר, שטען שהוא זכאי ליותר כסף על הדירה כי השקיע כספים משלו.

בני זוג, שהיו נשואים חמש שנים ונולד להם ילד, רכשו דירה באשקלון במהלך החיים המשותפים שנרשמה בבעלות משותפת המוערכת ב־1.35 מיליון שקל. הם צברו זכויות סוציאליות ופנסיוניות ומניות של האיש ממקום עבודתו בחברת היי־טק ציבורית הנסחרת בנאסד"ק. האישה מורה במשרד החינוך ובעלת עסק זעיר.

לאחר שהתגרשו, הם נחלקו בשאלה כיצד לחלק את הרכוש. האיש טען כי הוא זכאי להשבת 300 אלף שקל בדירה ממקורות חיצוניים שלו ועוד 300 אלף שקל שהלווה לאבי האישה, שלטענתה הושבו. לחילופין, טען הגבר כי יש לחלק את הדירה באופן לא שוויוני 60-40 אחוז. האישה טענה כי היא זכאית ל־60% מהזכויות הסוציאליות והמניות בשל פערי השתכרות, מוניטין האיש והתנהגותו שהובילה לסיום מערכת היחסים.

השופטת הילה אוחיון גליקסמן מבית משפט לענייני משפחה באשדוד קבעה לאחרונה כי הזכויות הכלכליות יחולקו באופן שווה. השופטת קבעה כי האיש לא זכאי להשבת סכומים שהושקעו בטענה שאף אם חלק מההון העצמי של האיש שימש לרכישת הדירה – אין בכך כדי להצדיק חלוקה של הנכס שלא בחלקים שווים. הסיבה: הצדדים בחרו לרשום את הדירה בחלקים שווים ללא הסכם ממון.

בנוסף, נקבע כי האישה לא זכאית ליותר ממחצית הזכויות הסוציאליות והמניות למרות פערי השכר ביניהם כשהאישה מרוויחה כ־10,000 שקל ברוטו והאיש כ־50 אלף שקל ברוטו. השופטת הוסיפה גם כי האישה צפויה לקבל סכום מוערך של 1.5 מיליון שקל נטו לכל הפחות ולכן היא לא יוצאת מקופחת ממערכת היחסים.

האישה ביקשה לקבל את מחצית המניות בשל שווין הכספי המאמיר. בית המשפט דחה את בקשתה והורה כי האיזון ייעשה בשווי כספי, לפי שווי המניות נטו במועד הקרע, בניכוי מס אך בכפוף להפקדת מחצית מסכום המס הצפוי בנאמנות למשך שלוש שנים.

משמעות הפסיקה: גם אם צד בזוגיות תרם כסף לרכישת בית משותף, הוא לא יהיה זכאי בהכרח לקזז את הסכום בפרידה.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון