"סדקים בחומה": גל ההגירה השקט שמשנה את פני היישובים היהודיים
מחקר בהוצאת מכון ון ליר ניתח את תהליכי ההגירה הפנימית של האוכלוסייה הערבית וזיהה מגמה ברורה: ביישובים יהודיים שאינם נחשבים ערים מעורבות מסורתיות תועד גידול של 293% – מ-16 אלף תושבים ערבים ב-2003 ל-62 אלף ב-2023 | עם זאת, התהליך קורה ללא הכרה מוסדית מספקת
מחקר חדש של ד"ר מריק שטרן ממכון ון ליר, שכותרתו 'סדקים בחומה', חושף מגמה דרמטית של הגירה פנימית של ערבים-פלסטינים ליישובים יהודיים בישראל בשני העשורים האחרונים (2003–2023). המחקר מראה גידול של 293% במספר התושבים הערבים ביישובים יהודיים שאינם מוגדרים ערים מעורבות, מ-16 אלף ל-62 אלף, וקובע כי "בישראל יש כיום יישובים מעורבים רבים בהתהוות".
התהליך נובע משילוב של "גורמי דחיפה וגורמי משיכה" ומהתרחבות מעמד הביניים הערבי.
גורמי הדחיפה כוללים מצוקת דיור, תת-פיתוח והידרדרות בביטחון האישי ביישובים הערביים, בעוד שגורמי המשיכה ליישובים היהודיים הם זמינות דיור, שירותים משופרים והזדמנויות תעסוקה. למרות האינטגרציה הפיזית ביישובים אלו, הרשויות המקומיות נוקטות במדיניות של אי-הכרה בצורכיהם של המהגרים הערבים, מה שמוביל לחוסר שילוב חברתי, תרבותי ופוליטי. המחקר מדגיש את הצורך בשינוי מדיניות ציבורית כדי למנוע החרפת מתחים עתידיים.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.