סוגיית סגירת גל"צ: כשיורים חץ ורצים לסמן מטרה
בג"ץ קבע שהמניע הדומיננטי היה חוסר שביעות רצון מהתוכן ומהעמדות המשודרות בתחנה. ולמרות שלמדינה ניתנה הזדמנות, היא לא הצליחה להוכיח אחרת
בג"ץ ביטל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, וקבע כי המניע הדומיננטי היה חוסר שביעות רצון מהתכנים המשודרים, ולא סיבות ענייניות כמו תקציב או ארגון. המאמר טוען כי הבעיה נעוצה ב"הטיית אישוש מוסדית", כאשר גורמים בעלי עמדה פוליטית מוקדמת לסגירת התחנה, כמו "הליברלים בליכוד", היו מעורבים בתהליך הבחינה.
אמיר וייטמן, יו"ר "הליברלים בליכוד", הוביל את ההחלטה לסגור את גל"צ מתוך עמדה עקרונית שלפיה המדינה והצבא אינם צריכים להחזיק כלי תקשורת. למרות שבג"ץ אישר שלממשלה סמכות לסגור את התחנה, הוא פסל את ההחלטה הספציפית בשל המניע הלא לגיטימי. אלעד מלכא, סגן יו"ר הקבוצה, מונה למזכיר הוועדה שבדקה את עתיד התחנה, אף על פי שקבוצתו כבר קראה ל"הפרטה!" וציינה כי "עוד לא חיסלנו. לא צועקים 'יש' לפני הגול".
המאמר מדגיש כי הבעיה אינה בעמדה פוליטית כשלעצמה, אלא בכך שמי שאמור לבחון שאלה מגיע מתוך גוף שהפך את אחת התשובות למטרה פוליטית, מה שמוביל ל"הטיית אישוש מוסדית". שר הביטחון פתח וסיכם את תהליך הוועדה באותן מילים: "מה שהיה לא יהיה", מה שמרמז על תוצאה ידועה מראש. בג"ץ קבע כי אסור להפעיל כוח שלטוני כדי לסגור כלי תקשורת משום שהתכנים שלו אינם מוצאים חן בעיני השלטון, שכן "אנחנו משלמים על תקשורת חופשית, לא על פרופגנדה".
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.