סין, סואץ והסדר החדש: למה הביקור של שי במצרים חשוב גם לישראל?
הכלכלה המצרית מתקשה, אך מיקומה האסטרטגי הופך לנכס יקר יותר בעידן של מאבק על נתיבי סחר והשפעה. בייג'ינג מעמיקה את אחיזתה בתשתיות ובקשרים הביטחוניים, בעוד קהיר שומרת על יחסיה עם ארה"ב. כך נראה המזרח התיכון של הרב-יישור
ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג במצרים, הראשון מזה עשור, מסמל ארגון מחדש במזרח התיכון ובמערכת הבינלאומית, ולא רק העמקת יחסים בין בייג'ינג לקהיר. מצרים, למרות קשייה הכלכליים, נחשבת לפלטפורמה אסטרטגית עבור סין בשל מיקומה הגיאוגרפי בצומת דרכי סחר עולמיות, כולל תעלת סואץ, ושער לאפריקה ולמזרח התיכון. סין מעורבת בפרויקטים כלכליים ותשתיות גדולים במצרים במסגרת יוזמת "החגורה והדרך", ומצרים אף הצטרפה ל-BRICS והרחיבה את קשריה הביטחוניים עם סין.
מצרים יכולה לקבל סיוע ונשק מארצות הברית, לקיים קשרים ביטחוניים עם אירופה, לדבר עם רוסיה, ולהעמיק באותה עת את יחסיה הכלכליים והצבאיים עם סין.
מגמה זו משקפת "רב-יישור" (Multi-alignment), שבו מדינות מקיימות יחסים עם מספר מוקדי כוח כדי לצמצם תלות ולהגדיל את מרחב התמרון שלהן, ולא החלפת פטרון אחד באחר. עבור ישראל, המשמעות היא שקשרים עם סין אינם בהכרח ברית נגדה או נטישה של ארה"ב, אך יש לכלול אותם בחישוב האסטרטגי ולבחון את השפעתם ארוכת הטווח על מאזן הכוחות וחופש הפעולה האזורי.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.