עובדים לחזור לשגרה
כמעט שלוש שנים עברו מאז 7 באוקטובר, אבל מחקר חדש מגלה עד כמה השפעות הטבח והמלחמה עדיין קיימות אצל מי שנפגע מהם ישירות, גם בהיבט התעסוקתי • "פעם הייתי עושה מיליון ואחד דברים, היום אם יש לי משימה אחת אני נלחצת", אומרת מיכל גבאי, שבתה שני נרצחה במסיבת הנובה • מירי פינס, שאיבדה באותו יום את בתה, פקד קים דוקרקר: "למערכות יש ציפייה שתביאי תוצרת כמו עובד רגיל, אבל את לא כמו כולם" • אחת מעורכות המחקר: "ההתמודדות עם התופעה היא משהו שלא נלמד בקורס למשאבי אנוש"
הכתבה דנה בקשיים של נפגעי אירועי 7 באוקטובר והמלחמה לחזור לשגרת עבודה, תוך התמקדות בהיבטים התעסוקתיים והנפשיים. מיכל גבאי, שאיבדה את בתה במסיבת הנובה, מתארת את הקושי העצום לשוב לעבודתה כחשבת שכר, ואומרת: "המוח שלי בבלקאאוט, אני לא זוכרת כלום". גם מירי פינס, שאיבדה את בתה, פקד קים דוקרקר, התקשתה לחזור לעבודתה והתפטרה לבסוף, בציינה: "למערכות יש ציפייה שתמשיכי הלאה, שתביאי תוצרת כמו עובד רגיל. זה לגיטימי. אבל את לא באמת שם".
מחקר של המוסד לבטיחות וגהות, שכלל כ-600 נפגעים, מצא כי רבים מהם נעדרו תקופה ממושכת מהעבודה, החליפו תפקיד או התפטרו, וכי הם בסיכון גבוה יותר לשחיקה ובעיות שינה. ד"ר מרגנית אופיר גוטלר מציינת כי "אנשים צריכים שיתפרו להם את הדרך לחזור לעבודה, וזה משהו שלא נלמד בשום קורס למשאבי אנוש". המחקר ממליץ על מענים ממשלתיים וארגוניים, כולל עיגון בחקיקה של הגנות במקום העבודה לנפגעי טראומה, גיבוש מנגנון לבחינת כשירותם בעבודות בסיכון גבוה, ופיתוח מדיניות פנימית למעסיקים. בנוסף, נבחנים קשיי משרתי המילואים, כמו רושל מושייב, שחווה מעברים חדים בין שירות לשגרה, ומוצעים פתרונות כמו כתובת תמיכה ותמריצים כלכליים למעסיקים.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.