עסקת הענק בשוק האנרגיה חושפת: הביקוש לחשמל רק עולה וגם הריכוזיות

עסקת הענק של פאוורג'ן (חברת האנרגיה של קרן ג'נריישן) לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה ב־4.45 מיליארד שקל הציתה גל של חילופי ידיים בשוק ייצור החשמל הפרטי. העסקה חושפת שוק שבו פועלים, בעיקר, מספר שחקנים עוצמתיים, שמידת הריכוזיות שלהם מציבה את רשות החשמל ורשות התחרות בדריכות שיא. בראש הטבלה ניצבת אדלטק, שמחזיקה בנתחים קטנים ממספר רב של תחנות כוח, אך בהתחשב בעוצמת השליטה האפקטיבית – דליה ו־OPC הן המובילות הבולטות.

● מכה לבעלי גגות סולאריים: ברשות החשמל יוזמים קיצוץ תעריפים ● ועדת הריכוזיות המליצה: לא לאשר לשפיר לרכוש את בית הזיקוק באשדוד

כל זה קורה ברקע מרוץ אינטנסיבי להרחבת יכולת הייצור הלאומית, שנמתחת עד הקצה בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית והגידול הדמוגרפי והכלכלי בישראל.

העסקה לרכישת שו"ב אנרגיה, שכוללת החזקות במספר תחנות כוח וייצור אנרגיה מתחדשת, צפויה להפוך את פאוורג'ן לאחת מיצרניות החשמל הבולטות בישראל. כל כך בולטת, שרשות החשמל צפויה לדרוש מספר התאמות בהחזקותיה, כתנאי לאישור העסקה.

כדי לרצות את הרגולטור, נחתמה עסקה מול חברת אנרגיה אחרת, רפק אנרג'י: השתיים יחליפו מניות בתחנות כוח בבעלותן המשותפת כדי "להפריד כוחות" – מה שיביא את ג'נריישן להחזקה של 52.5% בתחנת ריינדיר שצפויה לקום בדרום השרון (לעומת 27.5% לפני כן), ובמקביל היא תעביר לרפק את חלקה (16.7%) בתחנת הכוח אלון תבור, מה שיביא אותם ל־33%.

אך ייתכן וגם זה לא יספק את רשות החשמל – במקרה כזה, נחתם גם מזכר הבנות תיאורטי יותר, במטרה למכור את כל ההחזקות בתחנת ריינדיר לנופר אנרגיה. במסגרת עסקה לא שגרתית זו, השתיים יחליפו בעלות מדי חמש שנים. מכירה של התחנה הזאת, או תחנה אחרת, צפויה להוריד את ג'נריישן מבין החברות הגדולות ביותר.

מטרת ההחלפות הללו היא למנוע מקרה כמו של תחנת דוראד 2, שהקמתה נחסמה לאחרונה. בתחנה מחזיקה בין השאר אדלטק שבשליטת איש העסקים אורי אדלסבורג, בשיעור בעלות של 18.75% בלבד. למרות שיעור הבעלות הנמוך יחסית, הרגולטורים (רשות התחרות ורשות החשמל) חששו מכך שאדלטק מחזיקה בנתח מכמות אדירה של תחנות כוח. אלו יאפשרו לה, לכאורה, לתאם צמצום של הייצור בתחנות הכוח, ובכך להעלות את המחיר בשוק שאותו רשות החשמל משלמת ליצרניות.

רשות התחרות הריצה מודל שבוחן את היכולת של שחקן ריכוזי להעלות את מחיר החשמל באופן חד צדדי, "דרך בחירה אסטרטגית של כמות האנרגיה שתופק בתחנות שבשליטתו". במסגרת זו אדלטק מתגלה כשחקן עם פוטנציאל בעייתי במיוחד: היא מחזיקה בנתחים מתחנות כוח ביכולת ייצור כוללת של 4.4 גיגהוואט, כולל התחנות שבתכנון ולרבות דוראד 2 שהקמתה נחסמה מהסיבה הזאת.

זו גם הסיבה ל"הפרדת הכוחות" של ג'נריישן ורפק: בצורה כזאת, הם יחזיקו נתחים גדולים יותר מפחות תחנות. אלא שאפילו אחרי הפרדה זו, שילוב הכוחות של ג'נריישן ושיכון ובינוי אנרגיה יוצר את השחקנית השניה בגודלה בשוק עם כ־3.1 גיגהוואט, מה שמעורר את דאגת הרגולטור.

מנגד, אומרים מספר גורמים בשוק: ההשקעות האדירות במיליארדים שנדרשות כדי להקים תחנות כוח חדשות דורשות כמעט בהכרח חבירה של מספר שחקנים. על כן, הם מתוסכלים מהעובדה שדווקא מבנה השותפויות המבוזר הוא זה שהרגולטור "מעניש". זאת במיוחד כאשר מבחינת רווחי החברות, הנקודה החשובה היא יכולת הייצור כפול שיעור הבעלות.

וכאן המפה מתהפכת לגמרי: אדלטק צונחת מהמקום הראשון (בפער גדול) למקום הרביעי בלבד. על המקום הראשון מתחרות ראש בראש דליה, שמחזיקה בבעלות מלאה בתחנה פרטית שהיא הקימה (והרחבה שלה בתכנון), ובבעלות רוב גדול על תחנת אשכול – התחנה הפרטית הגדולה בישראל. OPC מחזיקה, בנוסף לנכסים רבים בחו"ל, במספר ניכר של תחנות כוח בבעלות מלאה. זאת לרבות הקמה של תחנה חדישה בחדרה, ותחנת כוח שמיועדת ברובה עבור מפעל אינטל.

בהגדרה זו, דליה מחזיקה בבעלות אפקטיבית (מנורמלת לשיעור הבעלות) של כ־2.6 גיגהוואט, OPC בכ־2.4 גיגהוואט, ג'נריישן עם שו"ב אנרגיה בכ־1.7, ואדלטק – בכ־1.2 בלבד.

ובכל זאת, גם בשיטה זו השוק עדיין ריכוזי. ארבע חברות אלו מחזיקות יחד ברוב גדול של יכולת ייצור החשמל הפרטית בישראל. חברת החשמל, חשוב לציין, היא עדיין יצרנית החשמל הגדולה בישראל בכל שיטה, עם 39% מיכולת הייצור הכללית. אך גם זה עשוי להשתנות, עם התקדמות הדיונים על החלק הבא ברפורמת החשמל, שעשוי להוביל להפרטה נוספת של תחנות כוח של חברת החשמל לידי שחקנים פרטיים.

בזמן שהרגולטורים מתלבטים לגבי הריכוזיות ומבנה הבעלות, יש בעיה מהותית עוד יותר בשוק: הפער בין הביקוש האדיר לחשמל, שמתבטא בעצירת בקשות חיבור חדשות לחוות שרתים למשך 140 יום, שרשות החשמל יזמה לאחרונה, לבין קצב פיתוח המשק מבחינת ייצור ורשת החשמל.

בשל מגבלות רשת החשמל, התחנות החדשות שיוכלו תיאורטית לייצר עד 850 מגהוואט בלבד, צפויות להיות מוגבלות ל־670 מגהוואט בלבד עד 2035. גם יזמים סולאריים, שמסוגלים לבנות יכולת ייצור במהירות רבה, מוגבלים בעיקר בשל קצב בניית הרשת הלא מספק. אך גם יכולת הייצור נדרשת להתרחב במהירות, בייחוד סמוך לאזור המרכז, ומי שמסוגל לעשות זאת הם בעיקר השחקנים הקיימים. זה צפוי להציב דילמה משמעותית בפני תכנון המשק של רשות החשמל, בבואה לאשר (או לפסול) התרחבויות ועסקאות בייצור החשמל.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון