ערוץ החמאס הסודי, בריחת המנדטים וסחי בלשכה: הקרחון של נתניהו

עודכן לאחרונה: 28.8.2026 / 13:50

בנימין נתניהו, כך פורסם השבוע בכאן 11, מתלונן בשיחות סגורות כי "ברחו לנו 10 מנדטים, אני לא יודע איך להחזיר אותם". השאלה היא למה הם ברחו. התשובה: הם הבינו, אם כי באיחור, שנפלו קורבן לתרמית. הסחורה שעליה שילמו, לא הגיעה. החתול שיצא מהשק שאותו קנו, לא הגן עליהם אלא טרף אותם. ככה זה בתרמיות פירמידה: זה מצליח הרבה זמן, עד שזה קורס. ואז כולם בורחים. אלא שזה מאוחר מדי.לפעמים צריך להציג את העובדות כפשוטן: הוא לא מר ביטחון, הוא לא מנהיג חזק, הוא לא שומר ביטחון ישראל. הוא ההפך מכל זה. עבדיו מתפארים ש"אחרי 7 באוקטובר הוא התפכח". העניין הוא ששירותיו לא נשכרו כדי להתפכח אחרי, אלא כדי למנוע לפני.אנחנו חיים בעידן הפייק, הנדסת התודעה, תיאוריות הקונספירציה וסרטוני הבינה המלאכותית. כדי להצליח להבין מה קרה כאן, צריך להתמקד בעובדות הגולמיות, הפשוטות, שמפוזרות לפנינו, בין הגופות. הנה הן: בקמפיין 2009 הבטיח נתניהו: "כשאחזור לשלטון, אתן לצה"ל הוראה להפיל את שלטון חמאס בעזה".הוא נאם והצטלם והצהיר והבטיח וקרא בקול גדול שלא ייתן להקים חמאסטן בעזה, שאי אפשר לחיות תחת האיום הזה, שאף אחד לא ישגר רקטות וטילים על ערינו וילדינו. הוא עשה את זה במהלך מבצע עופרת יצוקה, תמרון קרקעי עוצמתי של צה"ל בתוך עזה בדמדומי ימיו של אהוד אולמרט, שהופסק בטרם הוכרע חמאס.כמה שבועות אחרי ההבטחות הללו הרכיב נתניהו ממשלה. ואז, עשה את ההפך המוחלט מכל מה שהבטיח. בדיוק כפי שחינך את העולם לאורך שני עשורים שאסור לנהל מו"מ עם טרור ואחר כך שחרר 1,027 רוצחים תמורת חייל חטוף אחד. במקום להפיל את שלטון חמאס, הוא עשה הכל כדי להנציח את שלטון חמאס ברצועה, ואף לחזק אותו.

ממומן מאוורר קירור נייד של שיבה אינו: פתרון חמוד ושימושי לקירור מהיר של משקאות ואוכל AliExpress לצפייה בביקורת ←

הצטרפו לוואלה פייבר ותהנו מאינטרנט וטלוויזיה במחיר שלא הכרתם

בשיתוף וואלה פייבר

זה לא התקדם. בשלב כלשהו, די בהתחלה, התגלה עניין מטריד: התברר שאיש עסקים בשם שלומי פוגל נמצא בקשר עם בכיר חמאס ראזי חמד, שהיה סגן שר בממשלת חמאס ברצועה. חמד נחשב מחבל וטרוריסט. כבר אז הוא היה אחד המנהיגים הבולטים בחמאס עזה. במערכת הביטחון נדהמו. הערוץ הזה לא היה מוכר למשלחת הביטחונית הישראלית, וגם לא למפקדי הצבא: הרמטכ"ל בני גנץ, ראש אמ"ן אביב כוכבי, מפקד פיקוד הדרום וכל האחרים לא הבינו במה מדובר. על פי החומר, פוגל מציג את עצמו בשיחותיו עם חמד כשליח מטעם הדרג המדיני ומקבלי ההחלטות בישראל, ומנסה להגיע להסכמות כדי לסגור את צוק איתן בהפסקת אש.הוחלט ליידע את נתניהו ולשאול לפשר המגעים התמוהים הללו. ראש הממשלה מתנהג כאילו הפרשה לא ידועה לו וכאילו הוא בקושי מכיר את פוגל (אף שדיווח עליו כחבר קרוב במסמך ניגוד העניינים האישי שלו). מסבירים לו שזה גורם נזק למאמץ המו"מ, לנוכח העובדה שמדובר במסרים כפולים ואף סותרים. גם העובדה שזו הפעם הראשונה שמתנהל מו"מ ישיר בין ישראל לחמאס מובהרת לו. נתניהו מציע לגורם במערכת הביטחון לזמן את שלומי פוגל לבירור ולדרוש ממנו להפסיק את המגעים. כך אכן קורה. פוגל מוזמן לבירור, מסביר שהוא לא פועל על דעת עצמו, אלא על דעת ראש הממשלה. "בעצה אחת עם ראש הממשלה אנחנו מודיעים לך שעליך לחדול מהפעילות הזו", נאמר לו. הוא מבין ומסכים. חולפים כמה ימים והשיחות מתחדשות.בשלב הזה מתבצעת פנייה נוספת לנתניהו, בדרגת חומרה גבוהה יותר. מוצגים לפניו נתונים שמהם עולה שפוגל מציג את עצמו כשליח רשמי של "הדרג המדיני" ומנהל מו"מ מתקדם עם ראזי חמד. כל זה קורה בזמן שמשלחת ביטחונית רשמית עובדת על אותה משימה במסלול ממלכתי, מנוטר וגלוי. נתניהו מתכחש שוב לאירוע ואף עושה "הצגה" שבמסגרתה הוא מרים טלפון, בנוכחות המזכיר הצבאי שלו, לראש המל"ל יוסי כהן. על פי המידע, כהן הוא הפרויקטור שמפעיל את פוגל בשם נתניהו. "תנתקו מגע מפוגל", מורה נתניהו בפסקנות לכהן. אגב, למזכיר הצבאי שנוכח שם קוראים אייל זמיר, היום רמטכ"ל צה"ל. כולם חושבים שהסיפור מאחורינו. אבל הוא צץ שוב, לפנינו.

תזכורת ראשונה: צוק איתן הוא המבצע שבו נתניהו הצליח להתחמק, שוב, מהבטחתו לבצע פעולה צבאית בעזה לחיסול חמאס, דרך הדלפת המצגת הצה"לית שהוצגה לקבינט ובה הערכה שכיבוש עזה יעלה ב-500 הרוגים.כמעט ואין שר באותו קבינט שלא מוכן לערוב בראשו לכך שנתניהו, ישירות או בעקיפין, עומד מאחורי הדלפת המצגת, ששודרה בטלוויזיה בעיצומה של ישיבת הקבינט, שבמהלכה הוצגה לשרים. ציפי לבני יצאה רגע מהישיבה לשירותים, בדרכה נעמדה לרגע ליד אחד המסכים ולתדהמתה ראתה את אודי סגל מפרסם את המצגת הסודית ביותר שהרגע הראו לה בקבינט.לבני הייתה אז שרת החוץ. כן כן, אני רציני. נתניהו נזכר בממשלת ימין על מלא-מלא רק אחרי כתבי האישום. עד אז, הוא תמיד הקים ממשלות עם "השמאל". היא פרסמה בזמן אמת, במהלך צוק איתן, את הדברים האלה: "עם חמאס לא מדברים. בחמאס יורים. לא עושים עסקאות עם חמאס, עושים עסקאות נגד חמאס. ולא עושים הסדרה עם חמאס, אלא הסדרה אזורית ובינלאומית נגד חמאס".היא לא תיארה לעצמה שבעודה אומרת את הדברים האלה, נתניהו מפעיל שליח אישי למו"מ עם חמאס. אגב, לא רק לבני. תזרקו שם של מנהיג מהמרכז-שמאל: אבי גבאי? יצחק הרצוג? יאיר לפיד? כל אחד, בתורו, אמר את אותם דברים: אין הסדרה עם חמאס, אין דיבורים עם חמאס, בחמאס צריך להילחם. אבל נתניהו דיבר. בזה הוא תמיד היה הכי טוב.

תזכורת שנייה: צוק איתן הוא המבצע שבו קנה השר הצעיר נפתלי בנט את תחילת תהילתו. בנט קיים אז כמה מפגשים אסורים עם קצינים לוחמים בצה"ל, ביניהם מח"ט גבעתי הצעיר עופר וינטר. הוא חזר מהם מזועזע. הוא הבין שצה"ל קפוא, מאובן, בהוראות הדרג המדיני. הוא הבין את סכנת המנהרות. הוא יצא למתקפה פומבית על נתניהו וגם על שר הביטחון משה יעלון וכפה על הקבינט לבצע סוג של פעולה סמלית נגד המנהרות החודרות לישראל. בלי מעורבותו, גם את זה לא היינו עושים. לעופר וינטר עוד נחזור.רבים מבכירי מערכת הביטחון באותה תקופה מכירים את הסיפור שסופר כאן. אחד מהם אמר לי השבוע: "זה ביבי קלאסי. כלפי חוץ, הוא משחק אותה אבו-עלי. בתוך החדר, הוא תמיד חותר לניתוק מגע, להפסקת אש, כמעט מהרגע הראשון. כשהוא ראה שהמו"מ הרשמי לא מצליח, הוא מפעיל ערוצי צד פרטיים כדי לסגור את זה בשקט. העיקר שבחוץ ימשיכו לחשוב שהוא מר ביטחון. העניין הוא שבדרך הוא פגע בסיכוי להגיע להפסקת אש עם הישג, להחזיר את גופות החטופים, לייצר מנופים חדשים על חמאס, ותרם עוד לתחושת המסוגלות של חמאס, שהגיעה לשיא ב-7 באוקטובר".הפרטים האלה קשים לעיכול: ראש ממשלה ישראלי מקיים מגעים ישירים עם חמאס תוך כדי מלחמה. הוא עושה את זה דרך אדם פרטי, שאינו בעל תפקיד ממלכתי כלשהו, בלי לדווח לאיש. בדיוק כמו שאישר לגרמנים למכור צוללות למצרים. בשני המקרים, הוא הכחיש לאורך תקופה ארוכה את מעשיו, עד שנתפס "על חם". בסיפור הצוללות, זה קרה בשידור חי. בסיפור המו"מ עם חמאס, זה קורה עכשיו.כזה היה נתניהו לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, מתחילתה ועד סופה. מנהל קמפיין ממושך נגד אוסלו בבחירות 96', נבחר ומיד מיישם את אוסלו, מחזיר את חברון וחותם על הסכם וואי. מדבר גבוהה-גבוהה על ביטחון, אבל נבהל מאירועי מנהרת הכותל, אץ-רץ מיוזע לוושינגטון ומודיע ש"מצאתי חבר בבית הלבן" (יאסר ערפאת).

זה מזכיר גם את העימות הטלויזיוני בין נתניהו לאיציק מרדכי בשנת 1999, כשמרדכי פנה אל נתניהו עם המשפט האלמותי "תסתכל לי בעיניים, ביבי". הוא התכוון לכך שנתניהו ניהל גם אז מו"מ חשאי וסודי באמצעות איש עסקים, אז היה זה רונלד לאודר, עם חאפז אל-אסד, על ירידה מרמת הגולן. לאודר טס במטוסו הפרטי, עם מפית עליה שורטטה מפת הגולן, ואף אחד במערכת לא ידעכשחזר לשלטון ב-2009, זה החמיר. במקום להפיל את חמאס, הוא הפך אותו לנכס מניב. הבן יקיר לי סנוואר. אתם כבר מכירים את הפרטים. בשנת 2012, כשצה"ל חיסל את רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי במבצע עמוד ענן, ניסה נתניהו לסגור את סבב האלימות כמעט מיד. אז, הוא הטיל את המשימה על ראש המוסד תמיר פרדו, שינהל את המגעים להסדרה עם המצרים.מה רבה הייתה תדהמת אנשי מערכת הביטחון כשהתברר שנתניהו הפעיל, במקביל ובחשאי, גם את טוני בלייר, עם אותה משימה: להפסיק את האש כמה שיותר מהר. בעוד פרדו טס וחוזר מקהיר, בלייר עושה את אותה הדרך, במקביל. זה היה האינטרס העליון של נתניהו כל השנים ההן: לא להיכנס לעימות, לברוח מכל הרפתקה, לדלג על כל הזדמנות לעקור את שורשי המפלצת בטרם נאחזו באדמה והחלו לצמח ציפורניים. לא לטלטל את הסירה. עד הקרחון.

כמה מילים על שלומי פוגל: הוא לא עוד "מקורב לנתניהו". הוא אולי אחד ה-מקורבים לראש הממשלה. לזכות שניהם ייאמר שהם לא מסתירים את העובדה הזו, כפי שקרה בזמנו בעניין יחסיו של נתניהו עם שאול אלוביץ'. כשהודח מתפקיד ראש הממשלה ב-2021 קבע נתניהו את מושבו בבניין משרדים של פוגל, שם גם כתב את ספרו האוטוביוגרפי, שמשמש היום כתב תביעה מרכזי נגד עצמו.נתניהו הוא זה שמסביר בספרו איך אביגדור ליברמן ונפתלי בנט מיררו את חייו בעניין עזה, נדנדו חזור ונדנד שצריך להפיל את שלטון חמאס, בעוד הוא, ביבי שלנו, זה ש"התפכח", מסביר על פני עמודים שלמים איזו איוולת זה לצאת לפעולה צבאית בעזה, וכי עדיף לנהל את הסכסוך באמצעות מקלות וגזרים ולא לקחת תחת אחריותנו עוד 2 מיליון פלסטינים.פוגל מחזיק גם בחברה לייבוא מלט, שמייבאת את עיקר הסחורה מטורקיה, ועושה לא מעט עסקים עם קטאר. הוא היה זה שסיפר על מיזם שהוא הוגה להקמת תחנת כוח סולארית בעזה, במימון קטארי, שתיבנה בצפון סיני או בעוטף, בצד שלנו. ואז הגיע 7 באוקטובר.מה שאני מנסה להסביר כאן זה שלא היה צריך ללמד את פוגל לדבר עם העזתים, זה בא לו טבעי (כמו לרבים אחרים בצד שלנו). ביום רביעי בערב התקשרתי אליו ומסרתי לו את עיקרי הפרטים שאתם קוראים כאן. הוא נמנע מלהכחיש. להפך. הסברתי לו שכלפיו אין שום טענה, שהרי פעל ברשות ובסמכות במגעים שניהל עם ראזי חמד. "נכון", אמר, "אני תמיד פועל למען המדינה, כשקוראים לי או צריכים אותי, אני בא".למחרת הוא נבהל ופרסם, כנראה תחת לחץ כבד של לשכת ראש הממשלה, סוג של הכחשה. מילא. גם לשכת נתניהו הכחישה את הסיפור, כעבור שעות ארוכות מאוד. לרוע מזלם, הסיפור הזה לא ניתן להכחשה. יותר מדי אנשים עסקו בו. יותר מדי גורמים תיעדו אותו.

אני לא חושב שתא"ל עופר וינטר הוא דמון. בכל רגע נתון אני מעדיף אותו על בצלאל סמוטריץ' או על איתמר בן גביר. שני אלה שירתו, ביחד, משהו כמו תשעה חודשים בצה"ל. וינטר נתן לצבא ההגנה לישראל את שנותיו הטובות ביותר. הסך הכל שלו חיובי. במפה הפוליטית הנוכחית, הצטרפותו, אם אכן ייבחר לכנסת, תעלה את הרמה, לא תוריד אותה. לא שזה קשה במיוחד.אלא שכאן מגיעה ההסתייגות. וינטר רחוק מהתדמית שמנסים לצייר לו בימין. סוס דוהר הוא לא. קרוב יותר לפרד מהורהר. ב-7 באוקטובר, בעודו תא"ל במדים (סיים לפקד על אוגדה 98), הוא עשה סבב בין מח"טים סדירים והזהיר אותם מתמרון בעזה. זה מסוכן מדי עכשיו, אמר. אחר כך זומן לראש הממשלה נתניהו והזהיר גם אותו. היום הוא מציג את עצמו כמי שקורא תיגר על הקונספציה. במציאות, וינטר הוא הקונספציה.יש לו טינה עזה לגדי איזנקוט, אולי כי לא קידם אותו לאלוף – אף שכן מינה אותו לתא"ל. הוא גם פספס את תפקיד המזכיר הצבאי לראש הממשלה נתניהו, בתקופת איזנקוט. אני מקווה שמישהו יגלה לווינטר שלא איזנקוט התנגד למינויו למזכ"ץ ראש הממשלה. זה היה נתניהו. הוא לא רצה את וינטר בתפקיד, אבל ניסה לשכנע את איזנקוט שישגר אותו לריאיון, כדי ש"ייראה" שהוא רוצה בו. ביבי קלאסי. כך או אחרת, וינטר לא התקבל לתפקיד מזכ"ץ רה"מ והסתפק במזכ"ץ שר הביטחון, שם נקשרה נפשו בעיקר בנפשו של "המולדובני", הלא הוא אביגדור ליברמן. שזה מעניין.אם וינטר רוצה להצטייר כמי שינפץ את הקונספציה, הוא צריך לענות על כמה שאלות: איך זה מסתדר עם העובדה שהתנגד לתמרון בעזה אחרי 7 באוקטובר? למה שלושה רמטכ"לים עוקבים חשבו שאינו מתאים לדרגת אלוף? איך יכול להיות שהסתבך במגע עם פוליטיקאי ללא אישור גם כמח"ט וגם כאוגדונר? הוא לא אמור היה לפגוש בהיחבא את בנט במהלך צוק איתן, ולא אמור היה לעשות לובינג, במדי תא"ל, בקרב מח"טים ואצל נתניהו אחרי 7 באוקטובר.

לווינטר יש עוד שלד בארון, שמכונה "יום שישי השחור". גם כאן, מדובר בצוק איתן. הקרב שניטש אחרי ההכרזה על הפסקת האש ההומניטרית במהלך צוק איתן, שבו נהרגו מפקד סיירת גבעתי רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני. עד היום ניטש ויכוח סביב האירוע הזה, ולא כאן המקום להיכנס אליו ולנסות לשפוט לוחמים שהיו בשטח. כך או אחרת, "יום שישי השחור" הוא טראומה צה"לית ואנושית (משפחת גולדין המתינה לחזרתו של הדר למעלה מ-11 שנים ארוכות), שקרה במשמרת של וינטר.יחד עם זאת, הרשימה שהציג וינטר מרעננת ומגוונת. אירוע ההשקה של המפלגה ריכז עניין ואנרגיה רבים, מצרכים נדירים במחנה הימין הפעם. וזה עוד לפני שאמרנו את המילה "נתניהו". כי וינטר גורם לנתניהו לחץ כבד, שכמותו לא נראה שם בסביבה זמן רב.הסיבה פשוטה: וינטר הוא איש עקשן ולא צפוי. כשהוא אומר שאין שום סיכוי שיתאחד עם סמוטריץ', זה סופי. נתניהו יודע את זה. ונתניהו אובד עצות. בהתחלה, קיבלה המכונה הוראה להתנפל על וינטר. כעבור 48 שעות הוכרזה הפסקת אש. אולי זו טעות? אחר כך שונה הכיוון: הוחלט לדחוף את וינטר שמאלה, לבנות לו תדמית של ימני מחמד, סוג של חילי טרופר על מדים, כדי שימשוך בעיקר קולות שמיועדים לבנט או איזנקוט או ליברמן. בעוד נתניהו דוחף את וינטר שמאלה, הנ"ל עשה פניית פרסה חזקה ימינה והודיע אתמול שימליץ על נתניהו לראשות הממשלה. האיש שאמר בראיון לעמרי אסנהיים לא מזמן שביבי היה חייב לעזוב את תפקידו וכי הוא לא יכול להשאר בתפקיד אחרי 7 באוקטובר, אומר עכשיו "רק ביבי". גם על זה הוא חייב הסבר לציבור.לראשונה אי פעם, בכל הקשור לנתניהו, אין שום ערובה לכך ש"הקוסם" יצליח לסדר לעצמו את המחנה טרם הדד-ליין. וזה מפחיד את נתניהו עד מאוד.

ראש הממשלה מגיע לישורת האחרונה שלפני סגירת הרשימות לבחירות לכנסת בעמדת חולשה נדירה. הוא לא שולט בסיטואציה. רחוק מזה. הצד שלו שרוי בכאוס, אין בעל בית על המגרש. הוא מנסה לפתות מועמדים אטרקטיביים בהצעת מקומות משוריינים ברשימת הליכוד, אבל אין קופצים. להפך, מעדיפים לקפוץ מהספינה הטובעת לים.ותוך כדי כל זה, כשפליט נוסף מאזור האסון המכונה גם "מעון ראש הממשלה" מגיש תביעה נגד רעיית ראש הממשלה והתעמרותה בו ("אתה מרוקאי לא מפותח"), מתרבים הפרסומים על הנעשה במה שמכונה "לשכת נתניהו". אני עוקב אחר לשכות ראש הממשלה ובכירים נוספים מאז שנות ה-90. ראיתי כבר הכל. לטוב ולרע. סחי כזה, טרם פגשתי. מצבור נדיר של ריקבון, ציניות, שרלטנות וחובבנות שמעלה חששות קיומיים לעתידנו כאן. לא פחות.הפרסום האחרון שייך לאבישי גרינצייג בערוץ I24. מובאות שם התכתבויות בין הטאלנטים שמעסיק נתניהו, על חשבוננו, כדי לטנף כל מי שלא מתיישר עם דף המסרים המשפחתי. מהכתבה עולה שאלי פלדשטיין, זה שלשכת נתניהו ניסתה להכחיש את קיומו, להתנער ממנו, ואחר כך טענה שהוא "פטריוט ישראלי", בטרם נזרק שוב לכלבים, היה עוגן ראשי במאמץ ההישרדות של נתניהו פוסט 7 באוקטובר. מאמץ שקיבל את העדיפות העליונה, הרבה לפני ניצחון במלחמה או החזרת החטופים. טופז לוק ויונתן אוריך מתייעצים בעיקר עם פלדשטיין, וגם מתרועעים איתו, בכל הלילות שאחרי הטבח. תזכורת: הנ"ל נכשל בתחקיר ביטחוני. אצל כל ראש ממשלה אחר, מאותו רגע הוא פסול חיתון וצריך לנתק איתו כל קשר. אצל נתניהו, הוא ממשיך כרגיל, דרך "מעקף" (לשכת מנכ"ל).

אני לא מתכוון לחזור כאן על ההתכתבויות בין פלדשטיין לאוריך ושרוליק איינהורן, על הבדיחות סרות הטעם, על ההתוועדויות בבריכה בווילה של חבר "עם הרבה אוכל" ארבעה או חמישה ימים אחרי הטבח, כשרוב המשפחות עדיין לא יודעות אם יקיריהן חיים או מתים, אם נחטפו או נשחטו. הם מכנים זה את זה "בוראים מציאות", או "מערבבים", או "בלנדרים". כבוד גדול, באמת.יש שם מקרה אחד שיכול להקריס גם את הקיבה העמידה ביותר. איך החבורה הזו ממציאה סיפור, מדביקה אותו על שר בממשלה, מפרסמת אותו, אף שאין בו אמת, רק כדי להשחיר את דמותו של הרמטכ"ל הרצי הלוי. שהרי אם נשחיר אותו, בהתאמה נלבין את נתניהו, לא?אוריך הוא זה שמנסח, עבור פלדשטיין, את ההדלפה שנמסרת לאחד העיתונאים: על פי ההדלפה, השר אופיר אקוניס אמר בישיבת הממשלה משהו כמו "חמור בעיניי שהרמטכ"ל לא מצא לנכון להגיע לאף ישיבת ממשלה מאז תחילת המלחמה".הבעיה: אקוניס מעולם לא אמר את הדברים האלה. אוריך לא היה בישיבת הממשלה. אז למה לפרסם? ככה. "תשרוף", מורה אוריך לפלדשטיין, שמדליף את הידיעה, שמתפרסמת. מה שאקוניס כן אמר זה ש"נכון יהיה שמדי פעם בפעם הרמטכ"ל ייתן סקירה על התפתחות המלחמה למליאת הממשלה".לזכותו של אקוניס ייאמר שהתנער מהדברים השקריים לאחר הפרסומים. ועוד עובדה פעוטה: הרמטכ"ל כלל לא הוזמן לישיבות הממשלה במליאתה אחרי 7 באוקטובר. הוא בילה את רוב זמנו בלחימה, ובהופעות בפני הקבינט המצומצם או הפורום הביטחוני המצומצם. מה שאוריך ופלדשטיין עושים זה מטנפים את הרמטכ"ל שלא הגיע לישיבות ממשלה, שכלל לא הוזמן אליהן.

הלאה: ב-21 ביוני 2024 ניגשים פלדשטיין ואוריך לקדם את השפלת הרמטכ"ל והזזתו מהתפקיד, באמצעות שיסויו בשר הביטחון יואב גלנט, ולהפך. פלדשטיין מנסח עבור עיתונאי שאילתה כזו: "נודע לנו שבחודש וחצי האחרונים היו מספר שיחות בין שר הביטחון גלנט למנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר. השיחות התקיימו בארבע עיניים, וגם בנוכחות אנשים נוספים. על הפרק, האפשרות שזמיר יקבל את תפקיד הרמטכ"ל. גלנט העביר לזמיר מסרים שמדובר במינוי שנתניהו יכול להסכים לו ולכן זו אופציה ריאלית. במקביל, גלנט מונע לאחרונה מראש הממשלה נתניהו לפגוש את זמיר".פלדשטיין מסיים לנסח וכותב לאוריך: "תקרא". אוריך קורא ואומר "הבנתי". והשאילתה יוצאת לדרך. במקרה אחר, בהכנה לדוח של מבקר המדינה על מעונות ראש הממשלה נתניהו, שמותח ביקורת קשה על הבזבוז, מנסח אוריך הודעה תקיפה לתקשורת. פלדשטיין מציע הסבר אחר. אוריך: "אין לי איך להגן על זה, אז אני תוקף".הכתבה מסתיימת בתיאור מערכת היחסים בין "הלשכה" הזו לבין יעקב ברדוגו, שמכונה בטעות בכתבה "פרשן מגיש". ברדוגו אינו פרשן, ואם הוא מגיש, זה תקרובת ופיצוחים לבני הזוג נתניהו. לא שזה אמור להפתיע מישהו, אבל מדהים להיווכח איך הליצנים שתוארו כאן מנסחים כל שעולה על ליבם, כטוב ליבם בערק (בעיקר אוריך), מסמסים לברדוגו, שרובץ תמיד באולפן כלשהו, והוא משדר את זה מיד כאילו מדובר בדעתו המלומדת.גם החשיפה הזו, ביום רביעי, לא הפריעה לו להשכים קום ביום חמישי בבוקר ולפצוח בהתקפת אמוק נוספת על הרמטכ"ל אייל זמיר. חבל שגלנט כבר לא כאן, כדי לשסות אותם זה בזה. מצד שני, תמיד יש לנו את ישראל כ"ץ.