ערוץ 13 מחליף בעלות: מה צריך לעשות כדי להציל אותו מהתרסקות

ערוץ 13 עבר לאחרונה לבעלות חדשה, כאשר קרן מריט, הממומנת על ידי אסף רפפורט וינון קוסטיקה (מייסדי חברת 'וויז'), התחייבה להזרים כ-120 מיליון דולר על פני שלוש שנים. רכישה זו, שאושרה רגולטורית, נתפסת כהזדמנות להציל את הערוץ מהפסדיו המוערכים בכ-150–200 מיליון שקל בשנה.

הכתבה מציעה כי על רפפורט לפעול במהירות כדי לעצור את הדימום הכלכלי ולשפר את התוכן, תוך הימנעות מהפיכת הערוץ ל'יחידת קומנדו קטנה ואיכותית' בסגנון 'הארץ' או הקשבה ל'קשקשנים רעשניים מהמחנה הכמו-ליברלי'.

• הימנעות ממומחים: אסור לרפפורט להקשיב לבעלי אינטרסים סותרים, כולל עובדי הערוץ שבלמו בעבר את הבעלים הקודמים.
• מודל 'כאן 11': למרות הצלחתו התוכניתית של 'כאן 11' בגיוון וחדשנות, מודל זה אינו בר-קיימא כלכלית ללא מימון ציבורי.
• קהל יעד: הקהל של ערוצי הטלוויזיה הקלאסיים הולך ומתמעט, והוא שמרני, מסורתי וימני יותר, כפי שמעידה הצלחת ערוץ 14.
• אפקט טורבו: בניגוד ל'קשת 12' המשתמשת בכל לוח השידורים לקידום תכנים, ל'רשת 13' חסרה יכולת זו, והיא סובלת מחוסר היכרות עם תכניותיה ומגישיה.

הכותב מציע כי על הבעלים החדשים להיפרד מ'חזון הערוץ הליברלי' ולצאת ל'מסע מרתק (ויקר לכשעצמו) אחרי הישראלי החדש', תוך כדי גישוש באפלה בשוק טלוויזיה משתנה.