פופוליזם או ממלכתיות? המאבק על דמותה של הליכוד
פרופ' משה כהן-אליהעודכן לאחרונה: 18.8.2026 / 9:32תוצאות הפריימריז בליכוד לא הכריעו את המאבק בין שני הזרמים הגדולים בתנועה. להפך, הן חשפו כמעט תיקו פוליטי בין מה שאפשר לכנות "הימין הממלכתי" לבין הימין הפופוליסטי. מה שמסתמן הוא שהליכוד לא הכריע בין שתי התרבויות הפוליטיות שלו.הנציגים של הזרם הפופוליסטי, אלה שנלחמים נגד מוקדי כוח לא נבחרים ותובעים להחזיר כוח למוסדות הנבחרים, הם בדרך כלל צבעוניים יותר, עממיים יותר ולעיתים גם קשים יותר לעיכול. אבל אסור להתבלבל בין סגנון למהות. השאלה הדמוקרטית איננה מי מדבר יפה יותר, אלא מי אמור להחזיק בכוח.כדי להבין את המאבק הזה צריך למקם אותו בתוך תהליך גלובלי רחב יותר. בעשורים האחרונים השתנתה הסוציולוגיה של הפוליטיקה המערבית. חלקים גדולים מן השמאל עברו לייצג אליטות משכילות, בעלי מקצועות חופשיים, תושבי מטרופולינים וקבוצות זהות ומיעוט. במקביל, חלקים גדולים מן המעמדות העובדים, הפריפריה והציבור המסורתי נעו ימינה.השינוי לא התמצה רק במעבר של קולות, אלא מבטא מאבק בין שתי תפיסות של כוח. מצד…
תוצאות הפריימריז בליכוד חשפו מאבק צמוד בין שני זרמים מרכזיים בתנועה: הימין הממלכתי והימין הפופוליסטי, המשקף חוסר הכרעה לגבי דמותה הפוליטית של המפלגה. המאבק הזה, המשתלב בתהליך גלובלי רחב יותר של שינויים סוציולוגיים בפוליטיקה המערבית, עוסק בשאלה מי אמור להחזיק בכוח – מוסדות נבחרים או מוקדי כוח לא נבחרים.
הימין החדש אינו מסתפק בניצחון בבחירות, אלא שהוא שואל את השאלה החשובה באמת: מי באמת שולט במדינה לאחר שהבחירות מסתיימות.
בישראל, המאבק מתמקד במערכת המשפט, שהרחיבה את סמכויותיה באופן משמעותי, כולל ביטול תיקון לחוק יסוד, מה שנתפס כמעבר מריבונות נבחרת לריבונות משפטית. הליכוד, שבעבר זוהה עם ממלכתיות ובגין האמין בשלטון החוק, עבר שינוי כיוון, כאשר תומכי
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.