פורום ארלוזורוב: תוכנית ה-AI הלאומית אינה ערוכה להשפעות על שוק העבודה

פורום ארלוזורוב, מכון המחקר והמדיניות של ההסתדרות העוסק בשוק העבודה ובכלכלה ומגבש הצעות לשיפור מצבם וזכויותיהם של העובדים, קורא לממשלה להקים במסגרת המטה הלאומי לבינה מלאכותית שולחן עגול בהשתתפות המדינה, ההסתדרות והמעסיקים.

לפי הפורום, השולחן העגול יפעל למיפוי הסיכונים וההזדמנויות הנובעים מהטמעת בינה מלאכותית בשוק העבודה, לבחינת מענים רגולטוריים והסכמיים שפותחו במדינות אחרות, לגיבוש תחזיות מיומנויות, לפיתוח פיילוטים וכלים מעשיים להטמעה אחראית במקומות עבודה ולמעקב אחר השפעות הטכנולוגיה על התעסוקה, השכר, הפריון ואי-השוויון.

קידום תוכנית ה-AI הלאומית ללא שיתוף העובדים והמעסיקים עלול שלא למצות את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של הבינה המלאכותית, ואף להרחיב פערי מיומנויות ולהעמיק את אי-השוויון בין עובדים, נכתב בפנייה של פורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות ליו"ר ועדת המשנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיה מתקדמת, ח"כ אורית פרקש הכהן, לפני כחודש. "במצב כזה, גם העובדים, גם המעסיקים והמשק כולו יישאו בעלויות המעבר, בעוד שפירות החדשנות יתרכזו בידי חלק מצומצם מהחברות והעובדים", הזהירו.

במכתב, שעליו חתומים אלון מרכוס, מקדם מדיניות בפורום, והחוקר שי ויינבלום, בירכו השניים על החלטת הממשלה 4255 לקידום תוכנית ה-AI הלאומית, אך חידדו כי התוכנית אינה כוללת היערכות מספקת להתאמה ולהכשרה של ההון האנושי בישראל למציאות המשתנה, וכן אינה כוללת רגולציה הולמת שתבטיח שהבינה המלאכותית תביא לצמיחה מכלילה.

"תשתיות מתקדמות והובלה טכנולוגית אינן מבטיחות כשלעצמן שהטמעת הבינה המלאכותית תוביל לתעסוקה איכותית יותר ולצמצום פערים. תוצאות אלה אינן ידועות מראש, והן תלויות באופן שבו המדינה תעצב ותיערך לתהליך ההטמעה בשוק העבודה, יחד עם העובדים והמעסיקים. בין היתר, כיצד יפותחו הכלים לשינויים בתוכן העבודה, במיומנויות הדרושות ובשיטות ניהול: מי מתקבל לעבודה ומי מסונן; כיצד מחולקות משימות ומשמרות; כיצד נמדדים ביצועים; אילו עובדים מקודמים; מי חשוף למעקב; ובאילו נסיבות מתקבלות החלטות על צמצום משרה או סיום העסקה".

השניים הדגישו כי בהצעה הנוכחית לא קיימת מסגרת קבועה לשיתוף העובדים והמעסיקים בקביעת המדיניות. "ארגון העובדים היציג מחזיק בידע חיוני על תהליכי עבודה, מיומנויות, בטיחות והשלכות של שינוי ארגוני. מחקרים של ה-OECD וה-ILO מראים כי דיאלוג חברתי מסייע בהטמעה יעילה, שוויונית ומקובלת יותר של בינה מלאכותית".

על פי ההצעה, יוקם כאמור שולחן עגול של המדינה עם ארגוני העובדים והמעסיקים, שבו ישולבו מומחים מדיסציפלינות שונות. תפקיד השולחן העגול יהיה למפות את הסיכונים וההזדמנויות הנובעים מהטמעת בינה מלאכותית בשוק העבודה, לבחון מענים רגולטוריים והסכמיים שפותחו במדינות אחרות, לגבש תחזיות מיומנויות, לפתח פיילוטים וכלים מעשיים להטמעה אחראית במקומות עבודה ולעקוב אחר השפעות הטכנולוגיה על תעסוקה, שכר, פריון ואי-שוויון. עבודת השולחן העגול תסוכם בדוח שנתי שיוגש לממשלה ולכנסת.

לצד זאת, הדגישו כי חסר כיום בהחלטה מנגנון להכשרה ולשיפור מיומנויות של עובדים קיימים במשק, כאשר האתגר אינו מתייחס רק להכשרת עובדים בענפי הטכנולוגיה, אלא גם להתאמת מיומנויותיהם של עובדים קיימים, בדגש על עובדים בשכר נמוך. ממחקר של פורום ארלוזורוב על פיתוח מקצועי מתמשך (Life Long Learning) עולה כי ארגוני עובדים בעולם משתתפים בניהול מערכות הכשרה לאומיות ומנהלים משא ומתן על הכשרות.

המחקר מצביע גם על יכולתם של ארגוני העובדים להגביר את השתתפות העובדים באותן הכשרות ולהתאים אותן לצורכיהם. לפיכך, מציעים בפורום ארלוזורוב לחדש את מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי, המשותפת למדינה, למעסיקים ולהסתדרות, למימון הכשרות והסבות בענפים החשופים לשינוי טכנולוגי מהיר, תוך מתן עדיפות לעובדים ולקבוצות המצויים בסיכון גבוה. המנגנון יתמקד בהכשרה במהלך העבודה, בהתאמת מיומנויות, בסיוע לעסקים ובהסבות מקצועיות.

לצד זאת, הדגישו כי מערכות בינה מלאכותית יכולות לשפר את ההתאמה, הבטיחות והפריון של עובדים, אך מנגד עשויות גם ליצור אפליה, פגיעה בפרטיות והחלטות שאינן ניתנות להסבר או לערעור. החלטת הממשלה אינה נותנת לכך מענה מספק, ונדרשים כללים ברורים ורגולציה שיבטיחו שימוש הוגן וראוי בבינה המלאכותית בתהליכי קבלת החלטות במקומות עבודה. לפיכך, מוצע להטיל על משרד העבודה, משרד המשפטים, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה והרשות להגנת הפרטיות, בתיאום עם ארגון העובדים היציג והמעסיקים, לגבש מסגרת לשימוש אחראי בבינה מלאכותית במקום העבודה, שתכלול, בין היתר: חובת יידוע עובדים ומועמדים על שימוש במערכות AI בהחלטות הנוגעות להם; זכות להסבר, לבחינה אנושית ולערעור; איסור הפליה ישירה ועקיפה; הגנה על פרטיות ומידע אישי; חובת הערכת השפעה לפני הטמעת מערכות משמעותיות; ובחינת אחריותם של המעסיק ושל ספק הטכנולוגיה.

הבינה המלאכותית, עשויה להעלות את הפריון ואת התפוקה לעובד, אך אין ודאות שרווחי הפריון יתורגמו גם לשכר גבוה יותר, לצמצום שעות העבודה או לשיפור תנאי העבודה. "ללא מוסדות של משא ומתן קיבוצי, הסדרה ענפית ושותפות עובדים, חלק ניכר מהערך הכלכלי עלול להתרכז אצל חברות, בעלי הון ועובדים בעלי מיומנויות גבוהות". ה-OECD מצא במדינות שנבדקו כי ההשפעות החיוביות על תעסוקה ושכר עשויות להיות חזקות יותר בקרב עובדים בעלי שכר ומיומנויות גבוהים, בעוד עובדים ברמת מיומנות נמוכה יותר נהנים פחות. באשר למגזר הציבורי, הדגישו בפורום ארלוזורוב כי יש להיזהר במיוחד מפני מצב שבו הבינה המלאכותית משמשת תחליף להשקעה בשירות הציבורי.

עוד הדגישו כי מחקר של הפורום מצא שפערי השכר בין המגזר הציבורי לפרטי בישראל עמדו על כ-27% בשנת 2023, מהגבוהים במדינות שנבדקו. "על רקע פער השכר החריג בין המגזר הציבורי לפרטי והקושי למשוך כוח אדם איכותי, הטמעת בינה מלאכותית ללא השקעה בעובדים עלולה להעמיק את חולשתו של השירות הציבורי. המדינה היא גם רגולטור וגם המעסיק הגדול במשק, ולכן עליה לשמש דוגמה לאופן ההובלה של נושא חיוני זה. מוצע לגבש נוהל ממשלתי מחייב, שלפיו כל הטמעה של מערכת בינה מלאכותית בשירות הציבורי המשפיעה על עובדי המדינה תחייב אסדרה".

לבסוף, הצביעו על כך שבישראל לא קיים כיום בסיס נתונים סדור שמאפשר לעקוב באופן שיטתי אחר השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה. "חסר מידע על הענפים והמקצועות שבהם מוטמעות מערכות בינה מלאכותית, על השינויים שהן יוצרות בתוכן המשימות, על העובדים שזוכים להכשרה לעומת אלה שנותרים מאחור, ועל השפעתן על שכר, שעות עבודה, איכות המשרות ותחלופת עובדים. בנוסף, אין מעקב מספק אחר פערים אפשריים בין המרכז לפריפריה ובין קבוצות אוכלוסייה, או אחר השפעות על פרטיות, אפליה, בטיחות ושחיקה. ללא תשתית מידע כזו, הממשלה תתקשה לזהות סיכונים בזמן אמת ולנהל את המעבר באופן יזום, במקום להגיב לשינויים רק לאחר שכבר התרחשו".