פעם רקדו ביום כיפור – אז מתי הוא הפך ליום הצום הכי קדוש בשנה?
יום כיפור בלי צום נשמע כמעט כמו סתירה פנימית. במשך יממה מדינה שלמה משנה קצב, הכבישים מתרוקנים ממכוניות, בתי הכנסת מתמלאים ומיליוני יהודים בישראל ובעולם נמנעים מאוכל ומשתייה. גם רבים מאלה שאינם שומרי מצוות מתייחסים ליום הזה אחרת מכל מועד אחר בלוח השנה. אבל יום הכיפורים שאנחנו מכירים היום הוא תוצאה של תהליך ארוך, וחלקים ממנו נראים שונים מאוד ממה שמתואר בתורה. התורה אמנם מצווה "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם", אבל אינה אומרת במפורש "צומו". חמשת העינויים שאנחנו מכירים כיום – איסור אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי מין – הם הפירוש ההלכתי שניתן בהמשך לאותו ציווי. ובעיקר, במרכז יום הכיפורים המקראי לא עמד האדם הפרטי שמתפלל על חטאיו. הדמות הראשית הייתה הכהן הגדול, והאירוע המרכזי היה טקס ארוך ומורכב שנועד לטהר את המשכן, ובהמשך את בית המקדש. פרופ' ברוך יעקב שוורץ מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית מסביר שבמקרא הכפרה אינה מושגת בראש ובראשונה באמצעות השביתה ממלאכה או עינוי הגוף. היא…
יום הכיפורים, המוכר כיום צום וחשבון נפש, עבר תהליך התפתחות ארוך ושונה מהמתואר בתורה המקורית. במקרא, הדגש היה על עבודת הכהן הגדול וטקס טיהור המקדש באמצעות קורבנות, ולא על צום אישי. פרופ' ברוך יעקב שוורץ מציין כי הכפרה הושגה באמצעות עבודת הכהן הגדול, ולא בעינוי הגוף.
"במקרא הכפרה אינה מושגת בראש ובראשונה באמצעות השביתה ממלאכה או עינוי הגוף. היא מתרחשת באמצעות עבודת הכהן הגדול."
בתקופת בית שני, לצד טקסי המקדש, התקיימו גם מנהגים של שמחה וריקודים בכרמים, כפי שמתואר במשנה, המעידים על תפיסה מורכבת של היום. לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה, עבר מרכז הכובד של היום מהמקדש אל האדם הפרטי, והדגש עבר לווידוי, תשובה, תפילה ועינוי הגוף, כפי שאנו מכירים כיום.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.