פרופ' ישראל אומן מזהיר: "ראשי מפלגות הימין תתעוררו! תתאחדו! תפסיקו לשחק בעתיד המדינה היהודית"
בחר פורום
———
סקופים
הזעקה
פוליטיקה
ביקורת תקשורת
מסמכים
הקפה
משפטים
בית המדרש
עיתונות זרה
מודיעין
על התנהלותם מול חלק מהמשתמשים בתגובות יש לי ביקורת גדולה
1. כל האמירות ״אנחנו לא בכיס של אף אחד״ ושות׳ מזכירות טוב מידי את הצהרות בנט. תעשו גוגל. תמצאו שם בדיוק את המילים האלה. הכל עטוף בפומפוזיות שבסוף עסוקה רק בעצמה.
2. אנשים מרכזיים ברשימה שלו היו הקול של קמפיין החטופים ״בכל מחיר״ בתוך הציונות הדתית בתקופת המלחמה ויש להם חלק בניסיון לכפות כניעה ותבוסה במהלך המלחמה. אנשים שבפירוש לא היו בצד של הניצחון ומזל שלא נכנענו לקול התבוסתני שלהם – שגם הוא כמובן היה עטוף בסיסמאות אחדות ו״ביחדנס״.
3. רוב הרשימה שלו נגד רפורמה במערכת המשפט ולא מוכנה לאף עימות עם השמאל. אין להם ענין עם המאבק בדיפ-סטייט, שהוא היום המאבק החשוב ביותר על עתיד מדינת ישראל. לזה צריך להוסיף את האמירה של נטע לי שם טוב בזמן אמת נגד הרפורמה.
4. וינטר מדבר בסיסמאות בלי אף הבנה פוליטית. ״נגייס את החרדים בלי העסקנים״, ״אצלנו באמת תהיה הסברה״, ״אנחנו נייהד את הגליל״, ״אצלנו תהיה הגירה מעזה״. כאילו פוליטיקה זה הוקוס פוקוס. נו, טוב שלא הבטיח גם לקרוע את הים ולהוריד את בית המקדש. כל זה כשהוא לא מציג פתרונות אמיתיים ולא מסביר איך יעשה את הקסמים שלו.
שבענו כבר ממשיחי שקר עם פתרונות הוקוס פוקוס וסיסמאות מנותקות.
5. רוב הרשימה שלו חסרי כל ניסיון. ללי דרעי חברתי אישה טובה, אבל ללא אף ניסיון בעשייה. נטעלי שם טוב היתה מגישת חדשות זמן קצר וחוצמזה אף אחד לא יודע מה היכולות שלה. האנשים האלה מספרים לנו עכשיו שהם יעשו מה שכל הממשלות לא הצליחו לעשות עד היום. אשרי המאמין.
6. והכי חמור בעיניי: הוא מצטרף לשיח הרל״ביסטי ולקמפיין ההשמצות נגד הממשלה. הוא מדבר על ייהוד הגליל?! אין ממשלה בהיסטוריה שעשתה למען ייהוד הגליל יותר מהממשלה הזו (בהובלת השרה המצוינת והביצועיסטית אורית סטרוק).
הוא מדבר על משילות בנגב?! יקח עוד שנים שיגיע לרבע מההישגים של הממשלה הזו (בהובלת השר המצוין עמיחי שיקלי).
הוא מנגח את בן גביר?! הלוואי תהיה לו היכולת. לעשות רבע ממה שבן גביר עשה בקדנציה אחת. וככה בכל תחום שבו הוא מנגח את הממשלה בפופוליזם.
7. ואחרון לסיום: מי שמדבר כל היום רק ״אני ואני ואני״ ומבטל את כל מה שעשו פה עד היום אנשים טובים עם הרבה מסירות נפש, לא ראוי להנהגה. שילמד קודם קצת צניעות ואז יבוא בענווה ואולי יהיה ראוי.
על וינטר אני לא סומך.
אחים, הצילו שריפה
השנה שבה ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל השתנתה מן היסוד.
השנה שבה מחנה שלם איבד את הבכורה, לא בהכרח משום שנוצח בידי יריביו, אלא משום שדמויות בתוכו התעקשו, בעיניים פקוחות לרווחה, לבצע התאבדות פוליטית.
1992 הייתה השנה שבה המגלומניה חברה לאגו, ומהחיבור הזה נולדה האמונה היוקדת שרק אנחנו יודעים, רק אנחנו צודקים, ורק אנחנו נושאים את בשורת הניצחון.
והמחיר היה כבד, זו הייתה השנה שבה הוכרעו שאלות גורליות, מי יגורש, מי ייעקר, מי יידרש לנדוד, מי יעמוד מול חורבן, מי יזכה להקים ישות אויב, ומי יקבל לידיו נשק שיופנה בעתיד גם נגדנו.
1992 הייתה השנה שבה המחנה הלאומי והאמוני הפסיד את הבחירות בעקבות מאבקים פנימיים מיותרים, בעקבות חוסר היכולת להתעלות מעל האגו, ובעקבות אותה אשליה מסוכנת של "אתה בחרתנו" ו"אין עוד מלבדנו" , כאילו ההיסטוריה עצמה התחייבה להעניק את הניצחון למי שמשוכנע שהוא צודק יותר מכולם.
34 שנים חלפו, מדינת ישראל נמצאת שוב, כמו בכל מערכת בחירות, באחת השעות המשמעותיות והגורליות בתולדותיה.
מדינה המצויה במלחמה, המתמודדת עם איומים בזירות רבות, ובעיצומו של מאבק לאומי, ביטחוני וחברתי.
זהו מאבק על החוסן, על הלכידות, על דמותה וזהותה של מדינת ישראל, על עתידה של מדינת העם היהודי והדמוקרטיה הישראלית, ובתוך כל זה , שוב מתחילות לנשב הרוחות הרעות של 1992.
אחים, הצילו שריפה.
הפיצול במחנה האמוני -לאומי, יהיו מניעיו אשר יהיו, עלול להפוך למתנה על מגש של זהב לכל מי המבקש לשנות מהיסוד את דמותה של מדינת ישראל.
לכל מי שחולם על מדינת כל אזרחיה במקום מדינת הלאום של העם היהודי.
לכל מי שחולם על הקמת ישות אויב נוספת בסמוך לערי ישראל.
לכל מי שמבקש לפרק את המחנה הלאומי מבפנים , באמצעות מחלוקות, חרמות, פסילות ואגו.
הסכנה אינה רק במספר המפלגות, הסכנה היא בתפיסה שלפיה כל מי שאינו מסכים איתי הוא אויב, שהמחנה שלי חייב לנצח בכל מחיר, גם אם המחיר הוא אובדן קולות, אובדן כוח, ובסופו של דבר , אובדן השלטון.
אפשר לחלוק, אפשר להתווכח, אפשר להחזיק בדעות שונות, אסור לשכוח לרגע שיש גם מטרה משותפת.
אפשר להתווכח על מערכת המשפט, על מערכת הביטחון, על עולם התורה, על ההתיישבות, על האקדמיה, על התקשורת, על יחסי דת ומדינה, על השירות בצה"ל, על אופייה של המדינה ועל הדרך שבה ראוי לתקן את חולשותיה.
כאשר המחלוקת בתוך הבית הופכת למלחמה בין אחים , האויבים מבחוץ אינם צריכים לעשות דבר, אנחנו נעשה את העבודה עבורם.
אחים, הצילו שריפה.
מאות אלפי קולות עלולים למצוא את עצמם מתפזרים בין מפלגות שונות, בין רשימות קטנות, בין נאמנויות אישיות ובין מאבקים פנימיים.
מאות אלפי אנשים טובים, בעלי כוונות טובות, בעלי תחושת שליחות ואמונה בדרך , עלולים, בלי שהתכוונו לכך, להביא לתוצאה הפוכה לחלוטין מזו שאליה הם מייחלים.
זו אינה שאלה של ימין מול שמאל בלבד, זו שאלה של אחריות, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שמאבקי אגו, חשבונות עבר או תחושת "רק אני" יכריעו את עתידה.
מדינת ישראל זקוקה למחנה לאומי – אמוני חזק, מחנה ממלכתי, אחראי ומאחד, מחנה היודע לעמוד על עקרונותיו , אך גם יודע להתפשר כשצריך, מחנה היודע להיאבק על אמונתו , אך אינו הופך כל מחלוקת למלחמת אחים, מחנה היודע לתקן , בלי להרוס, היודע לבקר , בלי לפרק, היודע לנצח , בלי להשפיל.
בימים בהם היריבים הפוליטיים נערכים לבחירות, מהדקים שורות, פועלים להביא כל קול לקלפי ומנהלים מערכות שטח מסודרות , אסור שהמחנה הלאומי יעסוק בעיקר במאבקים בתוך הבית
האם נמשיך להתפצל, או שנדע לעצור לרגע, להסתכל זה לזה בעיניים ולהבין שהמשימה גדולה מכולנו?
האם נמשיך לשאול מי יהיה הראשון, או שנשאל מה יקרה אם כולנו נפסיד?
האם נמשיך להוכיח מי צודק , או שנדאג שמדינת ישראל תישאר חזקה, יהודית, דמוקרטית ובטוחה?
אחים, הצילו שריפה.
זוהי אינה קריאה לוותר על אמונה, אינה קריאה לוותר על אידיאולוגיה, אינה קריאה לטשטש מחלוקות, זוהי קריאה לאחריות, קריאה לחיבורים, קריאה לאיחודים, קריאה ל"יחד" אמוני־לאומי, בעיקר קריאה לעשות חשבון נפש אמיתי.
על כף המאזניים אינה עומדת מפלגה זו או אחרת, לא מנהיג כזה או אחר, לא האגו של אדם כזה או אחר.
על כף המאזניים עומדת מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, המדינה אותה קיבלנו לידינו, ואותה אנו מחויבים להעביר לדורות הבאים חזקה, בטוחה ומאוחדת יותר, אסור להחמיץ את השעה, ההיסטוריה אינה נותנת הזדמנות שנייה.
אחים , הצילו שריפה, טרם פורענות.
אין כמעט מכנה משותף בין כולם למעט נתניהו מאחורי הקלעים
התנגדות לערבים, ? ברור זה הגוש היריב !מה כאן מכנה המשותף
אם היית יודע מה עומק הקשר בין גפני לטיבי ואתה אדם ימני היית מזדעזע
אבל הפוזיציה והנאמנות לגוש כנראה גוברת על כל הגיון
פרופ' ישראל אומן מזהיר את ראשי מפלגות הימין מפני פיצול פוליטי שעלול להוביל לאובדן השלטון, בדומה לאירועי 1992. הוא קורא לאיחוד ולנקיטת אחריות, ומדגיש כי המאבקים הפנימיים והאגו עלולים להחליש את המחנה הלאומי-אמוני ולסכן את עתיד מדינת ישראל.
"ראשי מפלגות הימין תתעוררו! תתאחדו! תפסיקו לשחק בעתיד המדינה היהודית"
אומן מציין כי פיצול כזה עלול להוות "מתנה על מגש של זהב לכל מי המבקש לשנות מהיסוד את דמותה של מדינת ישראל", וקורא למנהיגים להתעלות מעל מחלוקות אישיות למען המטרה המשותפת.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.