פרו-פלסטינים ניסו להרוס עסקים ישראלים – אבל מה קרה באמת?

קבוצת המסעדות האמריקנית-ישראלית "CookNSolo" של השף מייקל סולומונוב וסטיב קוק הודיעה על סגירת שישה סניפים של רשתות הפלאפל "גולדי" ו"פדרל דונאטס" בפילדלפיה, מה שהוביל לפיטורי 45 עובדים. פעילים פרו-פלסטינים מיהרו לקחת קרדיט על המהלך, בטענה שהחרם שהם מנהלים מזה שנתיים הוא הסיבה לירידה במכירות.

עם זאת, סטיב קוק דחה את הטענות הללו והסביר כי הסגירות הן תוצאה של גורמים כלכליים רחבים יותר, כולל אינפלציה, שוק רווי וירידה בתנועת לקוחות מאז הקורונה. הוא אף ציין כי "כל פעם שהייתה הפגנה, זה תמיד הוביל לעלייה לטווח קצר בעסקים".

הכתבה מציגה תמונה מורכבת של השפעת קמפייני חרם על עסקים ישראליים ויהודיים בארה"ב:

• תמיכה נגדית: במקרים רבים, קריאות לחרם הובילו לגל של תמיכה צרכנית, בעיקר מהקהילה היהודית והישראלית, שהתבטאה בתורים ארוכים ועלייה בהכנסות, כפי שקרה ב"קפה ארון" בניו יורק וב"Breads Bakery".
• קריסה עסקית: עסקים אחרים, כמו רשת "Shouk" בוושינגטון ודיינר "גולדן גלוב" בלונג איילנד, נאלצו לסגור את שעריהם עקב שילוב של לחץ ציבורי, הטרדות, וקשיים תפעוליים ומשפטיים.
• התמודדות רשתות גדולות: גם רשתות מבוססות כמו "טאטה" ו"ציון קפה" התמודדו עם מחאות ואיומים, אך חלקן הצליחו לשמור על יציבות ואף לדווח על עלייה בתמיכה.

הכתבה מסכמת כי בעוד שארגוני חרם מציגים כל סגירה כניצחון, הסיבות האמיתיות מורכבות יותר, ולעיתים קרובות המתקפות הופכות לחרב פיפיות, המספקות חשיפה חינמית ומייצרות גל של סולידריות קהילתית.