פרשת זדורוב: הטעות היא לא בתיק, אלא בתרבות הכוח
פתיחת החקירה בפרשת תאיר ראדה ממחישה כיצד המערכת מגינה על יוקרתה במקום לחבק את הספק. מהפרקליטות ועד העליון: הסיפור האמיתי אינו ימין ושמאל, אלא תרבות כוח ארגונית שזקוקה בדחיפות לשיעור בענווה
פרשת רצח תאיר ראדה, שבה זוכה רומן זדורוב במשפט חוזר לאחר עשרים שנה, נפתחה מחדש על ידי המשטרה בעקבות מידע חדש, והחקירה הועברה לימ"ר תל אביב. הכתבה מציגה את הפרשה כמקרה מבחן ל"דיפ סטייט" הישראלי, המתבטא במוסדות חזקים המגנים על יוקרתם ונרטיבם, ומפתחים עוינות כלפי מי שמערער על הקונספציה.
פרשת ד"ר מאיה פורמן חשפה את המנגנון הזה במלוא כיעורו.
דוגמאות לכך כוללות את ד"ר מאיה פורמן, מומחית לרפואה משפטית, שחוות דעתה בתיק זדורוב לא תאמה את עמדת הפרקליטות, ואת השופט יורם דנציגר, שזיכה את זדורוב מחמת הספק בפסק דין מ-2015, וספג ביקורת חריפה על דעותיו העצמאיות. הכתבה טוענת כי במקום לבחון את הקונספציה, המערכת מנטרלת את מי שמטיל בה ספק, וכי ההגנה על ההחלטה הופכת להגנה על המחליטים, מה שמוביל לשחיתות מוסדית.
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.