צונאמי, אבל בלי סערות: מה מביא הזר החדש למכבי חיפה

מערכת וואלה ספורט

כשוונדרסון דה פרייטס סוארס נחת בבולגריה בתחילת 2022, לא חיכו לו צלמים בשדה התעופה ולא נכתבו עליו פרופילים חגיגיים. הוא הגיע ללבסקי סופיה בגיל 25, בעיצומה קריירה שנבנתה הרחק מהבמות המרכזיות של הכדורגל הברזילאי, ללא עבר בפלמנגו, פלומיננזה או פלמייראס וללא תג מחיר יוצא דופן.כעבור ארבע שנים הוא עזב את אחד המועדונים הגדולים והטעונים בבולגריה כשחקן מוערך, קפטן, ואחד הזרים שהצליחו לבנות מערכת יחסים חזקה במיוחד עם הקהל. עכשיו הוא מגיע למכבי חיפה, שמקבלת שחקן שהמוניטין שלו נבנה פחות על ברק ויותר על אמינות, קשיחות ומחויבות.הכינוי "צונאמי" מלווה אותו מראשית דרכו בכדורגל. לפי ההסבר שלו, חבריו העניקו לו את השם כבר באחד האימונים הראשונים בצעירותו, בשל הסגנון האגרסיבי, המהירות והעוצמה שבה נכנס למאבקים. הוא עצמו נהג להתבדח על כך ולומר שהוא "צונאמי טוב", כזה שלא הורס בתים ולא גובה קורבנות.זה אמנם כינוי מצוין לכותרות, אבל הוא גם מתאר לא רע את השחקן. על המגרש, צונאמי בנה לעצמו מוניטין של שחקן הגנה קשוח ורב-תכליתי. במהלך תקופתו בלבסקי שיחק כבלם, כמגן שמאלי, כחלק משלישיית בלמים ואף הוסט לעיתים לקישור האחורי. מאמניו העריכו את המחויבות שלו, משחק הראש והיכולת למלא כמה תפקידים בהתאם לצורכי הקבוצה. הגמישות הזאת הפכה אותו לשחקן שמאמנים סומכים עליו, וזו גם התכנית במכבי חיפה.

מאחורי הכדורגלן נמצא סיפור חיים קשה יותר. צונאמי גדל באזור בלם שבצפון ברזיל, במשפחה דלת אמצעים, רחוק מאוד מהעושר ומהתשתיות שמזוהים עם האקדמיות הגדולות בדרום המדינה. התקשורת הבולגרית עסקה לא מעט בילדותו הקשה ובדרך הארוכה שעבר עד שהצליח להתפרנס מכדורגל.כאשר נשאל במפורש על "הילדות הקשה והחיים הקשים" שחווה, ועל השאלה אם הם אלה שלימדו אותו משמעת וכבוד כלפי המועדון שנתן לו את ההזדמנות האירופית, צונאמי לא ניסה לייפות את הסיפור או להפוך אותו לסצנה מסרט."כל הדברים שהזכרתם עיצבו אותי כאדם", השיב, "יש לי עקרונות בחיים, ולעולם לא אחצה אותם או אפר אותם. שמרתי על העקרונות שבניתי לעצמי במהלך חיי".מיד לאחר מכן הוא נשאל אם אחד מאותם עקרונות הוא נאמנות ללבסקי. התשובה שלו הייתה קצרה וללא התחכמויות: "כן".גם מותו של אביו, עוד לפני שצונאמי הצליח לבסס את עצמו כשחקן מקצועני, הוזכר בבולגריה כאירוע מרכזי בחייו. הוא המשיך בניסיון לפרוץ בכדורגל כשהוא נושא איתו את הרצון להגשים גם את החלום המשפחתי. לא מדובר בשחקן שקיבל מסלול מסודר לאירופה בגיל 18. הוא עבר בין קבוצות קטנות, שיחק ברמות נמוכות יותר בברזיל וחיכה שנים להזדמנות האמיתית.

3 מנויים ב-75 שקלים וגם חודש חינם! וואלה מובייל חוסכת המון

את הקריירה החל במחלקת הנוער של רמו, אחד המועדונים המוכרים בצפון ברזיל. בהמשך עבר בין קבוצות כמו פאיסנדו ובוטאפוגו מפראיבה (לא בוטאפוגו הגדולה והמוכרת). בגיל שבו כישרונות ברזילאים רבים כבר מוצאים את עצמם באירופה, צונאמי עדיין ניסה לייצר לעצמו שם בכדורגל המקומי.ההזדמנות ששינתה את חייו הגיעה מסטנימיר סטוילוב. המאמן הבולגרי, אחת הדמויות החשובות בתולדות לבסקי, זיהה בו את התכונות שחיפש במסגרת השיקום המקצועי של הקבוצה: כוח פיזי, משמעת טקטית, נכונות לעבוד ובעיקר אופי שמתאים למועדון שנמצא תחת לחץ קבוע.צונאמי מעולם לא שכח מי פתח לו את הדלת. "לא משנה לאן אלך, תמיד אהיה אסיר תודה לסטנימיר סטוילוב", אמר באחד הראיונות. "כולם יודעים מה הוא עשה בשבילי".כבר בעונתו הראשונה בלבסקי הוא היה שותף לזכייה בגביע הבולגרי, אחרי ניצחון בגמר על צסק"א סופיה, היריבה המושבעת. עבור לבסקי היה זה גביע ראשון אחרי 15 שנים (ותואר ראשון אחרי 13 שנים), ועבור הברזילאי רגע שהפך אותו מיד לחלק מההיסטוריה המודרנית של המועדון."זה יום שיישאר איתי לנצח", כתב לאחר הזכייה. גם שנים מאוחר יותר, כשנשאל על הרגע הגדול ביותר שלו בלבסקי, בחר באותו גמר. הוא הזכיר גם את הניצחון הדרמטי על הפועל באר שבע באירופה ואת ההרחקה שלו מקו השער בדרבי מול צסק"א בין הזיכרונות החזקים ביותר שלו.

אחד הפרקים המעניינים בתקופתו בבולגריה נוגע לאנדריאן קרייב, ששיחק איתו בלבסקי ובעונה הקרובה ישחק נגד הברזילאי כשמכבי חיפה תפגוש את הפועל תל אביב. קרייב היה הקפטן הראשון של הקבוצה בתחילת עונת 2023/24, אך בעקבות המחלוקת סביב חידוש חוזהו ורצונו לעזוב, הנהלת לבסקי החליטה לשלול ממנו את הסרט.צונאמי נבחר להחליף אותו כקפטן הראשון. בניגוד לסיפורים המוכרים על מאבקי כוח בחדר הלבשה, בבולגריה תיארו את היחסים בין השניים כמקצועיים וטובים. המעבר נעשה בתוך סיטואציה רגישה, אבל לא הוביל לקרע ביניהם. השניים המשיכו להתאמן ולשחק יחד, וצונאמי לא השתמש במעמדו החדש כדי להתבטא נגד קרייב או להיכנס לעימות שבין השחקן למועדון.עצם הבחירה בצונאמי הייתה עדות ברורה למעמד שצבר. הוא הגיע כשחקן זר כמעט אלמוני, ובתוך זמן לא רב הפך לאדם שאמור לייצג את המועדון על המגרש.הנאמנות שלו ללבסקי לא נשארה סיסמה. כשנשאל מדוע חידש את חוזהו במהירות, בזמן ששחקנים אחרים ניהלו משא ומתן ממושך או נקלעו למחלוקות עם ההנהלה, השיב: "אני חש כבוד עצום. כך הרגשתי בגלל כל מה שהם עשו למעני, הדלתות שפתחו בפניי והאופן שבו הם מתייחסים אליי ואל משפחתי. בתוך תוכי הרגשתי שמתוך כבוד אין לי בכלל על מה לחשוב. אני חייב את זה למועדון".החיבור שלו לבולגריה הלך והעמיק. הוא למד את השפה, קיבל אזרחות בולגרית ודיבר על האפשרות להישאר במדינה גם לאחר סיום הקריירה. הוא השתתף בפעילויות קהילתיות, הגיע עם שחקנים נוספים לבתי ספר, שיחק עם ילדים והפך לדמות מזוהה עם לבסקי גם מחוץ למגרש.בבולגריה גם הכירו צד פחות צפוי אצל צונאמי: הוא אוהב לצייר, ובאחת ההזדמנויות העניק לבעלי המועדון נאסקו סיראקוב דיוקן שצייר עבורו. לצד התדמית של שחקן הגנה קשוח, בבולגריה הכירו אדם משפחתי, דתי ושקט יחסית, כזה שמעדיף לדבר על עבודה, כבוד והכרת תודה.

הפרידה מלבסקי בינואר הייתה אמוציונלית. במכתב שפרסם הודה למשפחתו, למאמנים, לחבריו לקבוצה ולאוהדים. "ב-139 משחקים נתתי את כל כולי", כתב. "נלחמתי, רצתי, סבלתי וחגגתי – תמיד בשבילכם". הוא סיים את ההודעה במילים "רק לבסקי", משפט שמתאים לקשר שנוצר בינו לבין המועדון.עכשיו צונאמי מגיע למכבי חיפה. הוא מביא איתו ניסיון אירופי, יכולת לשחק בכמה עמדות הגנתיות, משחק ראש טוב ונוכחות פיזית. הוא יכול לשמש בלם בצד שמאל, מגן במערך הגנתי יותר או חלק משלישיית בלמים. מנגד, הוא לא מגן התקפי קלאסי עם דריבל ויצירתיות גבוהה, וגם לא בלם שמנהל לבדו את בניית המשחק מאחור. את הערך שלו צריך לחפש ביציבות, בעבודה השחורה, באחריות ובהבנת המשחק.מכבי חיפה לא מחתימה שם נוצץ מאחת מחמש הליגות הגדולות – את החודשים האחרונים צונאמי העביר הליגת המשנה בטורקיה – היא מקבלת שחקן שהגיע לאירופה מאוחר, התגבר על נקודת פתיחה חלשה, הפך לקפטן במועדון תובעני והשאיר אחריו קהל שאהב אותו בזכות המחויבות והנאמנות שלו. גם אם הוא לא יהיה השחקן הכי מבריק בסגל, אחרי שנתיים קשות אין ספק שלירוקים חסרים גם שחקנים מהסוג הזה.