קרב השרדות בפריימריז, משחקי הגוש של נתניהו וההימור של ארדן
עודכן לאחרונה: 15.8.2026 / 20:41
במשך שנים דאג מי שדאג ללעוג לפריימריז בליכוד. הציגו את חברי המפלגה כחבורה של עסקנים, שלא לומר מושחתים. את המועמדים כמחלקי נקניקיות. האירוע הפוליטי הדמוקרטי ביותר של מפלגה פוליטית בישראל הושם עשורים ללעג ולקלס.הליך של בחירות פנימיות במפלגות הפך מזמן לזן הולך ונעלם. מרבית המפלגות, במיוחד החדשות שצצו כמו פטריות, ויתרו מלכתחילה על ההליך המאפשר לתומכי המפלגה להשפיע על העומד בראשה והרכבה, ולהנהיג תחתיו מונרכיה מלוכנית בה הראש קובע הכל. בלי אפשרות להדחה בשום שלב. בלי חוקה, בלי תקנון, ומבלי שלחברי המפלגה, כולל חברי הכנסת שבה, יש כל יכולת השפעה או ערעור על החלטותיו ומעמדו של המנהיג.אין מה לומר, יש יתרונות בשיטת המנהיג הכל יכול. כמו שיש יתרון בהנהגת מדינה כמו רוסיה, איראן או קוריאה הצפונית. גם הציניות אותה ציניות. הדמוקרטיה במפלגות "ישר", "ביחד" או "ישראל ביתנו", אינה שונה בהרבה מה"רפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה", שהוא שמה הרשמי של המדינה הדיקטטורית בעולם. או "הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו" בה שולט אותו נשיא כבר 29 שנה וידו עוד נטויה.בנימין נתניהו הבין שהפעם רשימת הליכוד קריטית יותר מאי פעם. עד כדי הכרעת הבחירות. נכון שהבחירה ב"מח"ל" מתחילה ונגמרת בראש ובראשונה בראש הממשלה, אבל הרכב גרוע יכול להרחיק מצביעים פוטנציאליים, כולל בוחרי ליכוד ותיקים. אי אפשר להכחיש שבזמן מסוים חלפה בראשו של נתניהו האפשרות לוותר על הכל וללכת לוועדה מסדרת.לשלוט ברשימה מתחילתה ועד סופה. ושלא יהיה ספק, שליטתו בליכוד הייתה מאפשרת לו לעשות זאת ולגבור על כל מי שהיה מנסה להתנגד לכך. נתניהו החליט שלא, ולאפשר בסופו של דבר את קיום הפריימריז, אבל בד בבד לנסות להשפיע עד כמה שניתן על הרכב הרשימה – באמצעות השריונים, תרגילים חוקיים, ולבסוף באמצעות השפעתו הפוליטית בבחירות עצמן, עם רשימה ארוכה של חיסולים ומקודמים, אותם ינסה להפעיל באמצעות אנשיו ותומכיו ביום הבחירות.
למזלו הרב של ראש הממשלה, אלמנט מרכזי שעמד לו פעם אחר פעם לרועץ בבואו להשפיע על הרכב הרשימה – הדילים בחזקים בליכוד – נחלש מאוד בשנים האחרונות. אלה שהצליחו לא פעם להתגבר על המצביעים החופשיים ולהחדיר לרשימת הליכוד דמויות קצה, חלקן מטורללות, או סתם חסרות כישורים, רק בגלל שהצליחו ליצור חיבורים עם בעלי הכוח וראשי הקבוצות הגדולות.גם בפריימריז האלה הדילים ישחקו תפקיד מטבע הדברים, אולם במידה פחותה משמעותית. כבר עכשיו אפשר להעריך כי הבחירות הפנימיות הקרובות יהיו תחרות של פופולריות ועשייה. הטובים יישארו, הגרועים ייפלטו – ולא הדילים הם שיצילו אותם הפעם. ההערכה הכללית הזאת היא למשל זו שהעניקה לאלמוג כהן את הביטחון להחליט שהוא מתמודד, ועוד ברשימה הארצית הצפופה עד מחנק. למועמדים הוותיקים יש פעילים שהולכים איתם שנים. הפעילים האלה חוברים לפעילים של מועמדים אחרים ויוצרים מכפלות כוח. לרשותו של כהן אין אפילו פעיל אחד. מעולם לא היה חבר ליכוד וגם כמועמד עשה זאת הרבה אחרי הדקה ה-90.ללא תקציב וללא קמפיין ינסה כהן להדיח מהרשימה חברי כנסת ושרים מכהנים אחרים, שהשקיעו בארבע השנים האחרונות במאות כנסים ושפתחו את דלת לשכתם לחברי המרכז והפעילים – וכל זאת בהתבסס על אהדה ציבורית והערכה אישית בלבד. בליכוד שלפני כמה שנים לא היה לו שום סיכוי אפילו להתחיל. הפעם סיכוייו לא רעים בכלל. אפילו יותר מזה.המסר שמעבירים אנשי נתניהו לבוחרי הליכוד הוא שהרשימה צריכה להיות מבוססת על אנשים איכותיים, אנשי עשייה מוכחת. וגם על מוכּרוּת ציבורית. מי שנכנס לכנסת לפני ארבע שנים ונותר אנונימי עד לרגע זה – בזבז את ההזדמנות שלו וצריך לחפש מקצוע אחר. אין לו מקום ברשימת הליכוד החדשה. הרשימה ארוכה וידועה לאלה שצריכים לדעת. המסר הובן היטב.הדילמה האמיתית של ראש הממשלה הייתה פחות בגזרת הספסלים האחוריים ויותר בקבוצת השרים. שרים מצטיינים שפעלו רבות בתחומיהם פשוט לא עוברים מסך. זה לא הוגן לצאת נגדם, אבל המתפקדים ככל הנראה יעיפו אותם השבוע הביתה. ויש קבוצה נוספת. אלה שנתניהו רואה בהם כמזיקים ממש. חלקם נאמנים ומקורבים, אבל אין מה לעשות – מרחיקים בוחרים. גם הרשימות האלה עוברות מפה לאוזן מאנשי נתניהו לשטח בתקווה שישפיעו.
המהפכה של וואלה Fiber שתחסוך לכם בעלויות הטלוויזיה והאינטרנט
בשיתוף וואלה פייבר
נתניהו חילק בשבוע האחרון את אלה שהוא רוצה לראות ברשימה לכאלה הזקוקים לסיוע, לדחיפה מטעמו – ולאלה שיסתדרו לבד. יריב לוין לא צריך עזרה. גם לא אמיר אוחנה או אלי כהן. אלמוג כהן, שבא בגפו ברגע האחרון, דווקא כן. לכן זכה לסרטון תמיכה משותף עם נתניהו. גם חנוך מילביצקי היה בין הבודדים שהשיג סרטון כזה.בועז ביסמוט, עמיחי שיקלי, יואב קיש ואבי דיכטר, צורפו על ידי נתניהו לקבוצה המצומצמת שנקבעה כמרואיינים מטעם הליכוד, יחד עם אמיר אוחנה, כדי לאותת את מי הוא מעדיף ברשימה. חברי הקבוצה, אגב, מפעילים יחד עם אנשי נתניהו נבו כץ ועידו נורדן – קבוצת וואטאספ פעילה בשם "הליכוד אסטרטגיה", שתוביל את הסתערות אנשי הליכוד על האולפנים בתקופת הבחירות.את אביחי בוארון, חבר כנסת מאחד הספסלים הכי אחרונים, מינה נתניהו לתפקיד המשמעותי של ראש מטה השטח. למרות שלא כיהן ארבע שנים מלאות, ונכנס רק אחרי שהתפטרו כמה חברי כנסת במסגרת החוק הנורווגי ובסיטואציות אחרות במהלך הקדנציה, נתניהו סבור שהוא האיש המוכשר ביותר לנהל את השטח הליכודי והימני בכלל.בוארון זכה לקרדיט כמי שהוביל את הפגנת המיליון ואירועים נוספים, עוד בטרם נכנס לכנסת, ועוד קודם לכן את הבנייה המחודשת של היישוב עמונה, אותו הקים עם נתניהו כמעט יד ביד, והיה ליישוב היהודי הראשון שהוקם ביהודה ושומרון אחרי עשורים של קיפאון.
קל ללעוג לנתניהו על השריונים הרבים, על הברית עם חיים כץ ועל השריון מאחורי גב הח"כים של שר הביטחון, אבל מוטב שאלה המבקרים והמלחששים יביטו קודם כל על עצמם ועל מפלגותיהם. איפה הם ואיפה הליכוד. אצלם אין אפילו ועדה מסדרת מהונדסת. אצלם לא צריכים שריונים או חשש מדילים, כיוון שהם קובעים 100% מהרכב הרשימה בעצמם. זה לא מפריע להם, אגב, לצעוק "דמוקרטיה" בגרון ניחר בכנסת ובכיכרות, או לדרוש הגבלת קדנציה, כמובן כאשר מדובר על נתניהו. בכל הקשור בהם ובשליטתם הכוחנית על מפלגותיהם, זה כבר סיפור אחר לגמרי.רק אחרי הפריימריז בליכוד וסיום מלאכת הרכבת הרשימה, יחל נתניהו בסידור מחנה הימין, שכרגע מאופיין בעיקר בבוקה ומבולקה. מפלגות רבות מידי שלא עוברות את אחוז החסימה, מועמדים שלא מוכנים להתאחד אם לא הם שעומדים בראש, קרבות אגו, מפלגות על סף אחוז החסימה בטווח הסכנה, ובקיצור כל מה שיוביל את גוש הימין לכישלון חרוץ בבחירות הקרובות.נתניהו לא ייתן לזה לקרות. הלחץ שיפעיל על מועמדי הגוש בשבועות שנותרו לו עד סגירת הרשימות ייתן אותותיו מהר מאוד, ואם לא מהר – אז ברגע האחרון. מי שיעמוד בסירובו, יפעל נתניהו למחוק אותו כדי שלא יבזבז קולות. מועמדים שרואים את עצמם היום מובילים בראש, ייאלצו למצוא את עצמם נכנסים כמספר 2 תחת ראש אחר.בניגוד לגוש השמאל, שם אין מנהיג מוסכם ואיש מאנשי המחנה לא מקבל את מנהיגותו של ראש המפלגה המובילה גדי איזנקוט, בימין יש מועמד אחד וראש ממשלה אחד. זה לא יהיה קל, אבל זה יקרה. אף אחד שם בצד ההוא לא ייקח על עצמו את האחריות לכישלון ותבוסה בגלל שלא הסכים לוותר. ומי כמו נתניהו ישחק על הקלף הזה עד להשגה מוחלטת של רצונותיו.
במשך כמעט ארבע שנים ניצב בצלאל סמוטריץ' תחת אחוז החסימה כמעט בכל סקר. גם בסקרים שעבר, היה זה על הקשקש. ארבע מנדטים, לא יותר. באחרונה השתנתה המגמה ויו"ר הציונות הדתית מרגיש שגל התמיכה רק ילך ויגבר.מה יהיה בעתיד הוא לא באמת יכול לדעת, אבל לגבי מה שהשיג בעבר יש לו מרכולת לא רעה בכלל להציג: עשרות יישובים חדשים ביו"ש, הליכה יד ביד עם נתניהו אבל עם השפעה עצומה על המהלכים הכי קריטיים ודרמטיים שידעה הממשלה בשנים האחרונות. וכל זה בלי לשבור את הכלים, בלי איומים ופרישות, בשקט ובצנעה. כמעט בלי לשים לב הניח סמוטריץ' את ידו על ההגה בו אוחז נתניהו והפך שותף מלא לניווט. בלי לחטוף אותו מידיו ובלי, להיפך, לשחרר אפילו לרגע מתוך רוגז וכעס.לרוב השיג את מטרותיו. גם כשהיה מחוץ לקבינט המלחמה הצליח להשפיע על המהלכים, למנוע עסקאות מופקרות אליהן חתרו בכירים ממנו שנכנסו במקומו אל הקודש פנימה, ולשכנע פעם אחרי פעם את נתניהו בצדקת דרכו. שלפירוש של ניצחון מוחלט יכולה להיות רק משמעות אחת. והיא הפוכה לגמרי מהמקום אליו חתרו המצטרפים החדשים בני גנץ ואיזנקוט, שבאו לקבינט לעשות בדיוק מה שעשו עד כה – הסכמים, כניעות, ויתורים, והפיכת המערכה החשובה לעוד סבב לחימה חסר פשר.וכל זה השיג עם נתניהו ולא נגדו. למעשה, כשחושבים לאחור, הציונות הדתית היא המפלגה היחידה בקואליציה שנותרה על כנה לאורך כל הקדנציה. החרדים פרשו. בן גביר פרש. סמוטריץ' נשאר. הוא מודע לביקורת על כך שהלך עם החרדים לחוק שנוי במחלוקת, מה שעורר לא מעט ביקורת גם בתוך הציבור הדתי-לאומי אותו הוא מייצג, אבל מאמין שבחודשים הקרובים עד הבחירות יצליח לשכנע את מי שזקוק לשכנוע, שעשה זאת מתוך אחריות.שוויתר על דבר אחד, כדי להשיג הרבה הישגים אחרים.יהודה ושומרון בתקופתו היא לא אותה יהודה ושומרון שהייתה לפני זמנו. סמוטריץ' יכול היה לעמוד על הרגליים האחוריות, לאיים ולנטוש, אבל ראה מול עיניו כל העת את המטרה האמיתית.אין הרבה סיטואציות שבה גם הממשלה כולה, על כל חלקיה, וגם הממשל האמריקני המקביל, היו מאפשרים את המהפכה העצומה שהתחוללה בשטחים, ואת ההזדמנות הזאת פשוט לא היה מוכן להחמיץ. יהיה המחיר אשר יהיה.
גלעד ארדן מודה שהמפלגה החדשה שהשיק, מפלגת האחדות, לא פונה לקהל רב. גם בקרב תומכי האחדות, לא זה הדבר העיקרי שנמצא בראש מעייניהם בבואם לבחור את הפתק אותו ישלשלו לקלפי. אולי 25־30 מנדטים רוצים אחדות והיו שמחים לראות אחת כזאת קמה אחרי הבחירות, אבל לא לפני שיקולי מדיניות וביטחון, שלרוב תופסים משקל רב יותר מאשר הרכב קואליציוני כזה או אחר.אלא שבסקרים שערך בתקופת ההיסוס הארוכה בטרם החליט סופית לקפוץ למים, הגיע ארדן למסקנה שיש עשרה מנדטים שאחדות היא כן בראש מעייניהם. יותר אפילו מהשיקול מי יהיה ראש הממשלה – נתניהו או איזנקוט – הם היו רוצים מישהו שיאלץ אותם לשבת יחד. ועל הבייס הזה, שלא הוכח שבאמת קיים מחוץ לסקרים, הוא משליך את יהבו.ארדן גילה עוד דבר. שתומכי האחדות, שמוכנים אפילו לוותר לשם כך על שלטון הימין המלא, באים בעיקר מימין. בשמאל השיקול העיקרי הוא הדחת נתניהו. בימין רוב מוחלט היו רוצים לראות את ראש הממשלה ממשיך, אבל בהרכב קואליציוני שונה ממה שהיה עד עכשיו. בעיקר הברית עם החרדים מפריעה להם.לחלל הזה הוא מבקש להיכנס. מי שרוצה את נתניהו בכל מחיר לא יצביע לו. גם מי שרוצה את איזנקוט. אבל אלה שמוכנים לוותר על שיקול הראש, וללכת על ההרכב והגיוון הפוליטי, יכולים למצוא בית במפלגתו החדשה. כאמור, מבדיקותיו יש עשרה מנדטים כאלה.לכן חשוב לארדן להציג את עצמו בראש ובראשונה כימין. ויש לו לא מעט קבלות. בכל שנותיו בפוליטיקה מעולם לא פזל שמאלה. כבר בקדנציה הראשונה שלו, כח"כ צעיר בראשית דרכו בליכוד, עמד מול הדילמה האכזרית אם ליישר קו עם אריאל שרון, כפי שנהגו רוב חבריו לתנועה, ולתמוך בתוכנית ההתנתקות, או להצטרף לחבורת "המורדים" הקטנה הרואה קודם כל את טובת המדינה וקוראת נכון את המפה לסכנה האמיתית המתרגשת במידה שהתוכנית תאושר.
ארדן בחר באפשרות השנייה. גם יולי אדלשטיין, אגב, נמנה עם חברי אותה קבוצה. אבל בעוד שאדלשטיין נתפס כמי שתקע מקלות בגלגלי הקואליציה, הונה את ראש הממשלה, והפך את עורו גם בנושא המשפטי, מיו"ר הכנסת הראשון שלא ציית לבג"ץ (וכתוצאה מכך התפטר מתפקידו) – לאחד מגדולי המסתייגים שבמחנה הימין למהלכים אותם ניסה להוביל שר המשפטים, ארדן לא היה שם. הוא לא שינה את דרכיו ולא הצטרף לחבורת מטיפי הנסיגות, למרות שגם אלה המציגים עצמם היום כימין, כמו אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, תמכו בעסקת חטופים מופקרת בזמן אמת. הבעיה העיקרית של ארדן היא האמון שאבד בפוליטיקאים יוצאי ליכוד וימין שהתהפכו תמורת חיבוק תקשורתי. כששופטים את ארדן על דבריו בצורך באחדות לפני הכל, וללא מחויבות לממשלת ימין אלא רק לדרך הימין, הדבר מעורר לא מעט ספקנות, אחרי שרבים וטובים כמו בוגי יעלון, בני בגין, לימור לבנת ואחרים, עשו את דרך החתחתים לפניו ולימדו שעקרונות העבר אינם ערובה לדעות העתיד. שלא לדבר על ההשחתה הקיצונית שהעביר בנט את המערכת הפוליטית כולה – שיעור שהראה לכולם שאין שום ערך למילה, ואין שום משמעות להבטחה. לא משנה כמה תהיה נחרצת ונחושה.רבים מאלה שעברו צד, עשו זאת בשל מניע אישי. מינויו של ארדן ליו"ר התעשייה האווירית טורפד על ידי ישראל כ"ץ ונתניהו, ושאלת רבים כעת היום היא האם, למרות דבריו הברורים, מניעיו אינם נקמנות וקרב על כבודו האבוד.כך גם אדלשטיין, שהודח באמצע הקדנציה על ידי נתניהו מוועדת החוץ והביטחון, וגם כשהוביל את הוועדה – התנהלותו לא התאפיינה ביישור קו לרצונות הבוס, בלשון המעטה. גם אם כוונתם הפעם באמת טהורה ושניהם עומדים מאחורי מילתם, חשש קל של ספק עדיין מקנן גם בקרב אלו שהיו רוצים לתת להם את קולם. אם יצליחו לשכנע בכנות כוונתם, יוכלו אולי גם לצלוח את אחוז החסימה האכזר. אם לא, ייפלו, כמו אחרים בעבר וגם בבחירות אלה, לתהומות הנשייה.
הכתבה דנה בפריימריז בליכוד ובאופן שבו בנימין נתניהו מנסה להשפיע על הרכב הרשימה, תוך התייחסות למעמד הדמוקרטי של המפלגה לעומת מפלגות אחרות בישראל. נתניהו, שהבין את חשיבות הרשימה לבחירות הקרובות, החליט לאפשר פריימריז אך פועל להשפיע על התוצאות באמצעות שריונים, תרגילים חוקיים והשפעה פוליטית. הוא מעביר מסר לבוחרים כי הרשימה צריכה לכלול "אנשים איכותיים, אנשי עשייה מוכחת ומוכּרוּת ציבורית", ומנסה לדחוק החוצה שרים וחברי כנסת שאינם עומדים בקריטריונים אלו. הכתבה מציינת גם את היחלשות הדילים הפנימיים בליכוד, מה שמאפשר למועמדים חדשים כמו אלמוג כהן להתמודד בהצלחה.
"הטובים יישארו, הגרועים ייפלטו - ולא הדילים הם שיצילו אותם הפעם."
בנוסף, הכתבה מתייחסת למאמציו של נתניהו לסדר את גוש הימין לאחר הפריימריז, תוך הפעלת לחץ על מפלגות ומועמדים להתאחד כדי למנוע בזבוז קולות. היא סוקרת את פועלו של בצלאל סמוטריץ' כשותף משפיע בקואליציה, שהצליח לקדם מהלכים משמעותיים ביהודה ושומרון, ואת הימורו של גלעד ארדן על מפלגת "האחדות" הפונה לקהל ימני המעוניין באחדות פוליטית גם במחיר ויתור על שלטון ימין מלא.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.