שמרנותו אמנותו
פסקי הדין של שופט העליון נעם סולברג מציגים תפיסה של בית משפט ללא מורא, אך יודע את מגבלותיו. אבל גם הוא לא יכול להתעלם מהפרות החוק של החרדים שפוגעות בביטחון
השופט נעם סולברג, שספג ביקורת חריפה ואף אלימות מצד גורמים חרדיים בטענה שהוא פועל לסגירת ישיבות, נחשב דווקא לשופט שמרן שהיה בדעת מיעוט בעבר בעד הכשרת חוק הגיוס לחרדים. בשנת 2017, כאשר בג"ץ פסל חוק גיוס חדש בטענה שהוא פוגע בעקרון השוויון, סולברג היה השופט היחיד שקרא לדחות את העתירות. הוא טען כי בית המשפט אינו המקום לחולל שינוי חברתי בסוגיה מורכבת זו, וכי "הדרישה ל'שוויון עכשיו', לא זו בלבד שאינה ריאלית, אלא שהיא אף לא מאזנת אל נכון בין השיקולים החברתיים והמשפטיים המונחים על הכף".
האם המוסיף 'שיניים' יוסיף שוויון? שמא תאמר: מילא, אם לא יועיל, לא יזיק אך מי לידינו יתקע שאכן לא יזיק?
סולברג הדגיש כי מקומן של הכרעות חברתיות הוא בידי המחוקק, וכי בית המשפט צריך להכיר במגבלותיו. הוא אף הביע תקווה שהחברה הישראלית תכיר בחשיבות לימוד התורה ותאפשר לקבוצת לומדים "להמית עצמה באוהלה של תורה". עם זאת, כיום, בהיעדר חוק פטור מגיוס, החרדים נחשבים לחייבי גיוס, וסולברג, יחד עם שאר שופטי בג"ץ, פועל לאכיפת החוק ולמניעת הענקת הטבות למשתמטים, במיוחד לאור המצב הביטחוני והלחימה מאז 7 באוקטובר.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.