תוך שני עשורים בלבד: ישראל צנחה מהמקום השלישי ל-20 בשיעור האקדמאים
סקירה של אגף הכלכלן הראשי באוצר חושפת כי היתרון היחסי של ישראל בשיעור בעלי השכלה אקדמית נשחק דרמטית מול מדינות ה-OECD. בעוד בקרב נשים נרשמה עלייה ניכרת בשיעור ההשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה בכל קבוצות האוכלוסייה, אצל גברים יהודים שאינם חרדים ניכרת סטגנציה ברורה, לעומת עלייה משמעותית בקרב גברים ערבים וחרדים, אם כי בקצבים שונים
סקירה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושפת כי ישראל צנחה מהמקום השלישי למקום ה-20 מבין מדינות ה-OECD בשיעור האקדמאים בקרב בני 25-34, תוך שני עשורים בלבד (2000–2024). למרות עלייה מתונה בשיעור האקדמאים בישראל מ-41% ל-47%, קצב הגידול היה הנמוך ביותר ב-OECD (למעט פינלנד), מה שהוביל לשחיקה במעמדה היחסי.
- מספר הסטודנטים בישראל גדל בכ-70% בין השנים 2000 ל-2024, אך קצב הגידול השנתי הואט משמעותית בשנים האחרונות.
- בקרב גברים יהודים לא-חרדים נרשמה סטגנציה בשיעורי ההשתלבות בהשכלה הגבוהה מאז 2010.
- בקרב גברים ערבים נרשמה עלייה משמעותית בשיעור הסטודנטים, שהוכפל מאז 2010, בין היתר בזכות תוכניות הנגשה.
- נשים מציגות שיעורי השתלבות גבוהים יותר מגברים בכל קבוצות האוכלוסייה, אך בשנים האחרונות ניכרת יציבות בקרב נשים חרדיות ויהודיות לא-חרדיות.
באגף הכלכלן הראשי מדגישים כי לירידה במעמדה היחסי של ישראל בהשכלה אקדמית עשויה להיות השלכה כלכלית משמעותית, לנוכח הפרמיה החיובית בשכר שממנה נהנים בעלי השכלה אקדמית בשוק העבודה.
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.