תחת אש וללא תמונת מצב: המחקר שחושף כיצד תפקד בית החולים באשדוד ב-7 באוקטובר

עודכן לאחרונה: 3.9.2026 / 7:36

מחקר חדש שפורסם לאחרונה בחן את תפקוד בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, בשעות הראשונות של ה-7 באוקטובר. המחקר מצא כי שנים של תרגולים, והמלר"ד הממוגן אפשרו לצוותים להמשיך לטפל בפצועים בסטנדרט רפואי גבוה, גם בזמן ירי רקטות.

ממומן Blackberry Z20 משופץ-מקורי: למי הוא מתאים היום? AliExpress לצפייה בביקורת ←

בעקבות הממצאים, החוקרים קראו לשנות את היערכות בתי חולים בעולם לאירועי חירום, ולהתאימה למציאות של לחימה ממושכת שבה גם בית החולים עצמו פועל תחת איום. לצד זאת נחשפו אתגרים שלא ניתן היה לדמות בתרגילים: אנשי צוות שנקראו במקביל למילואים, עובדים שהתקשו להגיע כשמשפחותיהם תחת איום, מחסור במידע אמין וקושי להעביר מטופלים לאזורים שאינם ממוגנים.

אירועי אותו יום נוראי חשפו שורה של אתגרים שאינם מאפיינים אירוע רב-נפגעים סטנדרטי, אליו התרגלו בבתי החולים בישראל, ועשויים, לטענת החוקרים, לספק לקחים לבתי חולים בישראל ובעולם לקראת מלחמות ואירועי חירום עתידיים.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי "Disaster Medicine and Public Health Preparedness", והתבסס על ראיונות עומק עם 19 אנשי צוות מהמחלקה לרפואה דחופה באסותא אשדוד: רופאים, אחיות ואנשי מנהלה שעבדו ביום המתקפה, וכן גם עם האחראי על תחום הטראומה והיערכות לאסונות בבית החולים.

את המחקר הוביל מקסימיליאן נרלנדר, דוקטורנט באוניברסיטת לינשפינג שבשבדיה, וחוקר אורח בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם פרופ' אדם רוז מהאוניברסיטה העברית וד"ר דברה ווסט, לשעבר מנהלת המלר"ד באסותא אשדוד.

הצטרפו לוואלה פייבר ותהנו מאינטרנט וטלוויזיה במחיר שלא הכרתם

בשיתוף וואלה פייבר

אמבולנסים התקשו להגיע לחלק מהנפגעים, מערכות התקשורת נפגעו ולבתי החולים היה מידע מוגבל על המתרחש בשטח ועל מספר הפצועים שעשויים להגיע אליהם. למרות התנאים הקשים, באסותא אשדוד המשיכו לטפל במטופלים גם בזמן ירי רקטות בסביבת בית החולים.

החוקרים מצאו כי אחד היתרונות המשמעותיים של בית החולים היה ההכנה המוקדמת. תרגילים לאירועים רבי-נפגעים שנערכו באופן שגרתי עוד לפני המלחמה הביאו לכך שרופאים, אחיות ואנשי צוות הכירו היטב את תפקידיהם. כך, במקום לעסוק בשאלה מי אמור לבצע כל משימה, הם יכלו להתמקד בבעיות הבלתי צפויות שהתעוררו בזמן אמת.

יתרון משמעותי נוסף היה המלר"ד הממוגן של בית החולים. העובדה שחדר המיון תוכנן כך שיוכל להגן על מטופלים ואנשי צוות מפני ירי רקטות, אפשרה להמשיך בטיפול מבלי להפסיק את הפעילות בכל אזעקה ולחפש מחסה.

אלא שככל שהאירוע נמשך, החלו להתגלות בעיות שגם תרגילי החירום לא הצליחו לחזות במלואן. אחת מהן הייתה כוח האדם. חלק מעובדי בית החולים קיבלו באותו זמן קריאות להתייצב הן במסגרת מערך המילואים של צה"ל והן בבית החולים. עובדים אחרים היססו להגיע למשמרת בזמן שבני משפחותיהם עצמם נמצאו תחת איום.

הקושי לפי המחקר, לא הסתכם ברופאים ובאחיות. אנשי מנהלה האחראים בין היתר על רישום וקבלת מטופלים לא הצליחו להגיע לבית החולים, מצב שיצר צווארי בקבוק בלתי צפויים. הממצא הוביל את החוקרים להמליץ להכשיר עובדים נוספים לביצוע תפקידים מנהליים חיוניים, כך שהמערכת לא תהיה תלויה בקבוצה מצומצמת של עובדים בשעת חירום.

בעיה נוספת התגלתה בניסיון לפנות מקום בחדר המיון. תוכניות החירום כללו אפשרות להעביר מטופלים שמצבם קל יותר לחלקים אחרים בבית החולים, אולם בזמן ירי מתמשך התברר כי המהלך אינו פשוט: אזורים אחרים בבית החולים לא היו ממוגנים באותה רמה, ולכן העברת המטופלים אליהם הייתה מורכבת.

אחד האתגרים המרכזיים עליהם הצביע המחקר היה היעדר תמונת מצב אמינה. אנשי הצוות לא תמיד קיבלו מידע רשמי ועדכני על המתרחש בשטח מחוץ לבית החולים, ולכן התקשו לדעת כמה נפגעים נמצאים בדרך, מה חומרת מצבם ומתי צפוי להגיע גל הפצועים הבא.

כדי להשלים את התמונה, נאלצו אנשי הצוות לחבר פיסות מידע שהגיעו מחיילים, פרמדיקים, מטופלים ואף מהרשתות החברתיות. החוקרים מצביעים על כך שבמלחמה ממושכת, מידע הופך למשאב רפואי כמעט כמו כוח אדם וציוד – בית חולים שאינו יודע מה מתרחש בשטח מתקשה להיערך לחלוקת הצוותים, לפנות מיטות ולהחליט כיצד לנהל את זרימת המטופלים.

המחקר העלה גם סוגיה רחבה יותר בנוגע לחלוקת הפצועים בין בתי החולים. בעוד שב-7 באוקטובר היו בתי חולים בישראל שקיבלו מספרי נפגעים שהעמיסו על יכולתם, באסותא אשדוד סברו כי הייתה להם יכולת לטפל במספר גדול משמעותית של פצועים מזה שהגיע בפועל.

בעקבות הממצאים קוראים החוקרים לשנות את האופן שבו בתי חולים נערכים לאסונות. במקום תרחישים שמתמקדים באירוע רב-נפגעים נקודתי, הם מציעים לתרגל מצבים שבהם המשבר נמשך שעות ואף יותר, כאשר בית החולים עצמו פועל תחת איום.

בין היתר ממליצים החוקרים לערוך תרגילים המדמים גלים חוזרים של נפגעים, קריסה או שיבוש של מערכות תקשורת ומחסור בכוח אדם. התרגילים צריכים לבחון גם את הלוגיסטיקה של העברת מטופלים בתוך בית חולים בזמן מתקפה פעילה. המחקר קורא גם לחזק את התיאום בין בתי החולים האזרחיים, שירותי רפואת החירום והצבא, כדי לאפשר העברת מידע מהירה ואמינה יותר.

בנוסף, מוצע להכין מראש פתרונות להסעת עובדי מערכת הבריאות בזמן לחימה, להכשיר עובדים לביצוע מספר תפקידים קריטיים ולפתח מנגנון לחלוקת נפגעים בין בתי החולים בהתאם ליכולת הקליטה שלהם בזמן אמת.

ד"ר גלית קאופמן, מנכ"לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, מסרה: "המחקר הזה הוא בראש ובראשונה הוקרה למאות אנשי ונשות הצוות שפעלו במקצועיות, במסירות ובאומץ באחד הימים הקשים שידעה מדינת ישראל".

עוד הוסיפה ד"ר קאופמן כי "אנחנו גאים בכך שהניסיון שנצבר בבית החולים נבחן על ידי חוקרים מובילים מהארץ ומהעולם, והופך כיום לידע מקצועי שיכול לסייע לבתי חולים נוספים להיערך טוב יותר למצבי חירום. לצד ההכרה בחוזקות, אנחנו מאמינים שגם היכולת ללמוד, להשתפר ולהפיק לקחים היא חלק בלתי נפרד מהמצוינות המקצועית שלנו".

ד"ר חגית סרבגיל-ממן, מנהלת רפואית ומשנה למנכ"לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, סיכמה: "ביום הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל, כשעוד היינו בתוך אי-ודאות עצומה וניסינו לעכל את ממדי האירוע, שאבנו עוצמה מהעשייה במלר"ד ומהיכולת שלנו לטפל בפצועים שהמשיכו להגיע".

"ברגעים האלה שנים של תרגול והיערכות הפכו למציאות- הצוותים ידעו בדיוק מה לעשות ופעלו יחד במקצועיות יוצאת דופן", חתמה המשנה למנכ"לית.