50 שנה לריצה ההיסטורית של אסתר רוט-שחמורוב: "היא שיקמה לי את החיים"
אסתר רוט־שחמורוב שמחה לספר כי הטיפולים בסרטן שהתגלה במוחה עברו בהצלחה – ומציינת היום בדיוק יובל לריצת ה־100 מ' משוכות במונטריאול, הפעם הראשונה שבה אתלטית ישראלית הגיעה לגמר אולימפי, וארבע שנים אחרי רצח מאמנה במינכן: "הייתי בספק אם אוכל לחזור אי־פעם להתחרות"
הכתבה מציינת 50 שנה לריצתה ההיסטורית של האתלטית הישראלית אסתר רוט-שחמורוב בגמר ריצת 100 מטר משוכות באולימפיאדת מונטריאול 1976, שם סיימה במקום השישי. ריצה זו הייתה משמעותית עבורה כשיקום אישי לאחר טבח הספורטאים במינכן 1972, בו נרצח מאמנה עמיצור שפירא ז"ל. רוט-שחמורוב מדגישה כי "הריצה הזו שיקמה לי את החיים" וכי היא "בעלת חשיבות יותר מספורטיבית, אבל גם ספורטיבית, כי נסעתי להתחרות ולא שמישהו ירחם עליי בגלל מה שקרה".
היא שיקמה לי את החיים. הייתי אחרי הטראומה במינכן 1972, שם נרצח מאמני עמיצור שפירא ז"ל לצד עשרה ספורטאים אחרים בטבח הנורא, וממש הייתי בספק אם אוכל אי־פעם לחזור להתחרות. רבים לא האמינו שאוכל. הגמר במונטריאול זה הדבר הגדול שקרה לי בחיים האישיים.
היא מציינת כי חמש הרצות שהקדימו אותה, כולן מהגוש המזרחי, השתמשו בסמים, וכי "היריבות שלי השתמשו בסמים ואני לא". למרות ניסיונות לעשות צדק בדיעבד, בקשותיה נתקלו בהתחמקות. הכתבה גם מתארת את חוסנה של המשלחת הישראלית כולה במונטריאול, ארבע שנים לאחר הטבח, ואת התמודדותה של רוט-שחמורוב עם אתגרים בריאותיים בשנים האחרונות.
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.