"אני לא רוצה שסודות הקדרות ילכו איתי לקבר"
בחלק הדרומי של חיפה, על קו המים, ניצב בית משפחת עטאללה. גדוש מקצה לקצה בעבודות חמר, בפסלי בטון, בכלים היסטוריים ובזיכרונות משפחתיים. בין המדפים העמוסים, הכדים המיוחדים והתרמוסים יושב רג'א עטאללה. החודש הוא יחגוג יום הולדת 81. המבט שלו חם וממוקד; הוא נע בין זיכרונות מהעבר העשיר שלו ושל משפחתו לרצון להעביר הלאה את הידע שצבר."אני לא רוצה גרוש, רק שכולם ירוויחו", הוא אומר כשהוא מוליך אותי בין המדפים ומציג כלים שאינו מסכים למכור כרגע. "אנחנו 400 שנה בקדרות. במקום שהסודות של המשפחה ועבודת הקדרות ילכו איתי לקבר, אני רוצה שכל הקדרים בארץ ירוויחו מזה".הוא מספר שמתוכננים סרט ותערוכה, שיציגו את המשפחה ואת המלאכה. "כל הקדרים שנמצאים בתחום 30, 40 או 50 שנה – אלה לא קדרים אמיתיים. השיטות שלהם מתחילות מ-ח' ו-ט', לא מ-א' ו-ב'. אני רוצה להראות בסרט ובתערוכה איך עושים דברים גדולים, דוגמאות מורכבות וחדשות. שכולם יראו וילמדו מה זו קדרות אמיתית".ההיסטוריה המשפחתית של עטאללה שזורה במלאכת…
רג'א עטאללה, קדר בן 81 מחיפה, ממשיך מורשת משפחתית בת 400 שנה של עיסוק בחמר, ומבקש להעביר את הידע שצבר לדורות הבאים. בית משפחתו, הממוקם על קו המים בחיפה, שימש בעבר כח'אן לעוברי אורח בזכות מיקומו האסטרטגי וזמינות חומר הגלם לקדרות. עטאללה מתכנן סרט ותערוכה כדי לחשוף את סודות הקדרות האמיתית, שכן הוא מאמין ש"במקום שהסודות של המשפחה ועבודת הקדרות ילכו איתי לקבר, אני רוצה שכל הקדרים בארץ ירוויחו מזה".
- המשפחה עברה לחיפה מלבנון בשנת 1860, לאחר שסביו הגיעו לשם מיוון.
- מלחמת ששת הימים בשנת 1967 הביאה לקריסת ענף הקדרות המקומי עקב יבוא זול מעזה והגדה, מה שאילץ את הקדרים לחפש פרנסה אחרת.
- ילדיו של רג'א עטאללה פנו לעבוד כמצילים בחופי חיפה, אך הוא הקפיד ללמדם את יסודות הקדרות.
- עטאללה ממשיך ליצור ולדוג, ומשלב את אהבתו לים ביצירותיו האמנותיות.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.