הגזענות בסמינרים החרדים עשרות תלמידות נותרו ללא מוסד לימודי

בחר פורום
———
סקופים
הזעקה
פוליטיקה
ביקורת תקשורת
מסמכים
הקפה
משפטים
בית המדרש
עיתונות זרה
מודיעין

ובאמת יש משהו, שהציבור הספרדי מעורב יותר מאשר הציבור הליטאי, ולכן יש אצלו משפחות שמתאימות פחות לסמינרים מסוימים. ויש הרבה סמינרים אחרים שכן מתאימים לבנות האלה.

אני כותב זאת מתוך חוסר ידיעת המקרה, אלא השכל הישר אומר שבהכרח יהיו בנות שלא יתקבלו. ומבחינת הנתונים זה מצוי יותר אצל הספרדים שהוא ציבור מגוון יותר. מי שהוא בן תורה וממשפחת אברכים, בדרך כלל מצליח להתקבל למוסדות מתאימות.

מביאים פה סיפור עם פרשנות חד צדדית.וכמובן, שאלה שלא התקבלו יצעקו ישר 'גזענות!'

אני נגד גזענות, אבל גם נגד שקרים וכפיית ערכים בשם המאבק בגזענות

זהירות שיח רעיל לפניך, שיח בלתי הגיוני, שיח של כיעור, שיח שאסור לו להתקיים במחוזותינו, שיח של הפרדה.

בין מחלוקות, מלחמות, מבצעים, חיסולים, בין כתיבת שורות ההיסטוריה היהודית של העת החדשה, בין שכול ואלמון, גבורה וצמיחה, אמונה וניצחונות, בין כמיהה לשובם של החטופים, יוקר המחייה, הסתה והרחבת השסע החברתי, בין שגרת קיומו של עם הנצח, מסתתרת ולא מחמת קלונה ובושתה, מציאות עצובה, כואבת, קשה ובלתי אפשרית, מציאות כעורה.

מציאות של אפליה על רקע גזעני, איסור לימוד משותף, תחת קורת גג סמינר אחד, של תלמידות חרדיות מבתים המזוהים כמזרחיים, ספרדים, לא "אשכנזים טהורים", בסמינרים אשכנזים.

לעד אזכור את חברי הצעיר מסניף בני עקיבא בבית שאן, אשר על אף איכויותיו, שקדנותו וידענותו לא התקבל לישיבה התיכונית היוקרתית בירושלים ואיש לא ידע מדוע, איש לא הבין מדוע.

שנה לאחר מכן, כשהחליף את שם משפחתו הנפוץ בקרב עולים מקהילת מרוקו, לשם משפחה בעל גוון אשכנזי, התקבל לישיבה ואף סיים בהצטיינות את חוק לימודיו, הוריו נותרו כמו כל אחיו עם שם המשפחה הקודם, והוא? נושא את עברו בכאב, את חרפת קבלתו על פי שם משפחתו, נושא את הפגיעה הנוראה בזהותו, גזענות בכיעורה.

נזכרתי בסיפורו של חברי הצעיר מבית שאן בבואי לכתוב שורות אלה וליבי מתפקע מחוסר הצדק, מהעיוות המוסרי, מהעוול הבלתי ייאמן, מההצדקות לקיום מציאות זאת, מההסברים המאדירים את עוצמת הגזענות והאפרטהייד.

לאחר שלושה עשורים מאז הוקמה מפלגה שכל מהותה וזכות קיומה הוא דגל, "להשיב עטרה ליושנה", מפלגה שהניפה בגאון את נס תיקון העוול ההיסטורי, שלושה עשורים אחרי הקמת המפלגה, העוול זועק עד לב השמיים, האפרטהייד נגד בנות עדות המזרח נמשך ואין מושיע ואין עוצר, ואין זועק, "עד כאן".

בכל פעם מחדש, נחשפת זוועת ההתנשאות, היהירות, הגאווה המנוגדת לכל ערך יהודי בסיסי, גזענות ואפליה נוראית, היוצאת מבתי מדרש מסוימים, אש זרה של שנאת האחים והאחיות בעטיפת צלופן מגושמת, המוסיפה כיעור יותר ממה שקיים ממילא בסוגיה עצובה זו.

חרפת נעילת הסמינרים האשכנזים בפני הבנות הספרדיות החרדיות, מונחת כאות קלון על מצחה של ההנהגה החרדית, האשכנזית והספרדית, על ראשה של ההנהגה הישראלית, אשר לא נאבקה בכיעור הגזעני מיום לידתו, ויש אף שעודדו את הגזענות הכעורה בעצם קיומה.

ראשי ההנהגה הספרדית בחרו, ויש בהם אף הבוחרים גם בימים אלה, לחנך את ילדיהם בהיכלות ישיבות העילית החרדיות, גם כשהצליחו לייסד ישיבות ספרדיות המצמיחות גדולי עולם, בני תורה מסולאים מפז, אט אט החלה להיווסד אליטה ספרדית תורנית אשר אינה זקוקה, כמו אבותיה, להסתופף בחברון או בפוניבז'.

בקרב הצעירות הספרדיות, המצב בכי רע, מאחר ולא הוקמו סמינרים איכותיים, אלטרנטיביים לסמינרים האשכנזים החסומים בפניהם, לכן הן נאלצות ונדרשות לרעות בשדות זרים, שדות בהם דוחים אותן, מסרבים להכניסם בשעריהם.

בעולם מתוקן לא היו צריכות לקום מפלגות על בסיס עדתי, לא היו צריכות לקום ישיבות וסמינרים לפי צבע וגזע, לא היו צריכים לתת מקום למפריד, למחלק, למפלג כי אם למחבר ולמאחד, כמו שהיה מקום בעולם מתוקן, לאחר 78 שנות עצמאות, לרב ראשי אחד, ללא קשר למוצאו ולמוצא הוריו, ללא קשר לצבעו, מציאות שהייתה מקרינה גם על רבני ערים לאחר 78 שנות עצמאות.

האמנו כי היהודים, הספרדים, האשכנזים, האתיופים והתימנים, הבולגרים והפולנים, הם בעלי מכנה משותף, ישראליים, האמנו כי תם העידן בו מוצא ההורים הוא כרטיס הכניסה, כרטיס הקבלה למועדון החברים, המציאות מכה בנו ללא רחם ומזכירה: הגזענות עדיין כאן.

חובתנו, אחריותנו ובכוחנו לעצור את התופעה הכעורה והגזענית בכל דרך חוקית שאפשר, ויפה שעה אחת קודם.

כולנו יהודים גם צבענו שונה.

אז או שחוסר השיבוץ הוא ענייני וטענת הגזענות היא בכיינות גרידא, או שצביקה כהן הספרדי הפך לגזען התורן.