טקסט יהודי עתיק הזהיר את שליטי העולם – והמסר מצמרר גם היום
יותר מאלפיים שנה לפני עידן המיליארדרים, התאגידים והמנהיגים שמנהלים מדינות דרך מסכים, נכתב טקסט על שליטים שהאמינו שהעולם שייך להם. כוחם נשען על עושרם, הם דיכאו את המאמינים ובטחו במערכות שבנו – עד שיום אחד הכול החל להתמוטט.התיאור מופיע ב"ספר המשלים", החלק השני של ספר חנוך א', חיבור יהודי מתקופת בית שני שלא נכלל בתנ"ך. ספר חנוך מיוחס לחנוך בן ירד, אביו של מתושלח, שעליו נאמר בספר בראשית: "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים, וְאֵינֶנּוּ, כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים", אך החוקרים מעריכים כי נכתב בידי כמה מחברים לאורך תקופה ממושכת.קטעים מספר חנוך נמצאו בארמית בין מגילות מדבר יהודה בקומראן, עדות לכך שהחיבור היה מוכר בחוגים יהודיים קדומים. עם זאת, הוא לא התקבל לקאנון היהודי, וגם מרבית הזרמים הנוצריים אינם רואים בו חלק מכתבי הקודש. הכנסייה האורתודוקסית האתיופית היא החריגה המרכזית, והיא שימרה את הספר בשלמותו."ספר המשלים", המשתרע על פני פרקים ל"ז עד ע"א, כולל חזיונות על משפט שמימי, דמות המכונה "בן האדם" או "הנבחר", ועל גורלם של "המלכים והחזקים". בשנים האחרונות זוכים הקטעים האלה לפרשנויות מחודשות, בעיקר מצד מי שטוענים שהם מתארים לא רק את שליטי העולם העתיק – אלא דפוס שחוזר שוב ושוב לאורך ההיסטוריה.
החזון מציג קבוצה של מלכים, בעלי שררה ואנשים המחזיקים בכוח עצום. הם מתוארים כמי שמרימים את ידם נגד העליון, דורכים על הארץ ומתנהגים כאילו היא שייכת להם.באחד הקטעים, בחנוך א' פרק מ"ן, נאמר עליהם "וכל מעשיהם יוכיחו רשעתם, וחילם בעשרם", כלומר – מעשיהם מעידים על רשעתם, וכוחם נשען על עושרם, הם בוטחים באלים שיצרו במו ידיהם, מכחישים את "אדון הרוחות" ורודפים את הצדיקים ואת מי שנשארו נאמנים לאמונתם.פרשנים רואים ב"מלכים והחזקים" לא דמות אחת, אלא מעמד של שליטים מושחתים – פוליטיים, דתיים וכלכליים – המשתמשים בכסף ובסמכות כדי לדכא אחרים. פרשנויות נוצריות מסוימות קושרות אותם לאנטיכריסט, אך חשוב להדגיש שהמושג הזה אינו מופיע בטקסט עצמו, שנכתב בעולם יהודי שקדם לנצרות. גם דמות "בן האדם" אינה מזוהה בספר במפורש עם ישו. מדובר בדמות שמימית שנבחרה לשפוט את השליטים ולהפיל את הסדר שבנו. הזיהוי הנוצרי שלה עם ישו הוא פרשנות מאוחרת יותר.עוד על ספר חנוךהספר שנשאר מחוץ לתנ"ך: האם מלאכים כלואים מתחת לקרח?נחשף מסמך מצרי מסתורי בן 5,000 שנה שחוזה את קץ האנושות
עוברים עכשיו לוואלה מובייל ונהנים מ-3 מנויים ב- 75 שקלים
בהמשך החזון רואה חנוך שישה הרים העשויים ברזל, נחושת, כסף, זהב, מתכת רכה ועופרת. אלה אינם רק נופים משונים, אלא סמלים לכוח צבאי, עושר, ממלכות ומוסדות אנושיים שנראים בלתי ניתנים לערעור.אלא שכאשר "הנבחר" מופיע, ההרים מאבדים את כוחם. הדברים שעליהם נשענו השליטים "יימסו כשעווה לפני האש" ויהפכו לחסרי ערך.המסר ברור: כסף, צבאות ומעמד יכולים להעניק תחושת שליטה, אבל הם אינם נצחיים. העולם שבנו בעלי הכוח יכול להיראות יציב לחלוטין – עד לרגע שבו הוא קורס.זו גם הסיבה שקל לקוראים בני זמננו למצוא בחזון קשר להווה. הוא אינו נוקב בשמות ואינו מתאר מדינה מסוימת, אבל הוא מציג מערכת שבה בעלי הון ושליטים מאמינים שהם חזקים מדי מכדי לשלם מחיר על מעשיהם.השיא מגיע בפרקים ס"ב וס"ג. המלכים והחזקים רואים את "בן האדם" יושב על כס כבודו, ורק אז מבינים שהעושר והמעמד לא יצילו אותם.הם נופלים על פניהם, מתחננים לרחמים ומודים כי בטחו "בשרביט מלכותנו ובכבודנו". בהמשך הם מכירים בכך שחטאיהם רבים מספור, אך תחינותיהם אינן מתקבלות. לפי החזון, הם נמסרים לעונש מפני שדיכאו את הנבחרים ואת ילדי האל.כמובן שאין כל בסיס לקביעה שמחברי ספר המשלים חזו במדויק את העולם המודרני, את עלייתם של תאגידים או מנהיג מסוים. זהו טקסט דתי עתיק שעוסק בשאלות שמעסיקות בני אדם כבר אלפי שנים: מה קורה כשהכוח הופך ליהירות, האם עושר יכול לקנות חסינות, וכמה זמן מסוגל שלטון המבוסס על דיכוי להחזיק מעמד.ובכל זאת, יותר מאלפיים שנה לאחר שנכתבו המילים "כוחם נשען על עושרם", אי אפשר שלא להבין מדוע הן נשמעות מוכרות כל כך.
הכתבה דנה ב"ספר המשלים", החלק השני של ספר חנוך א', חיבור יהודי מתקופת בית שני שלא נכלל בתנ"ך, אך קטעים ממנו נמצאו במגילות מדבר יהודה. הספר מתאר חזיונות על שליטים עשירים וחזקים המדכאים את המאמינים ובוטחים בכוחם ובעושרם, עד שיום אחד הכול קורס עם הופעת דמות "בן האדם" או "הנבחר" ששופטת אותם. הפרשנים רואים ב"מלכים והחזקים" מעמד של שליטים מושחתים – פוליטיים, דתיים וכלכליים – המשתמשים בכסף ובסמכות כדי לדכא אחרים. המסר המרכזי הוא שכסף, צבאות ומעמד אינם נצחיים, וכי העולם שבנו בעלי הכוח יכול לקרוס ברגע. הכתבה מציינת כי "כוחם נשען על עושרם", וכי תיאורים אלו מהדהדים גם בימינו, למרות שהטקסט אינו חוזה אירועים ספציפיים אלא עוסק בשאלות אוניברסליות על כוח, יהירות ודיכוי.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.