מהלך של פעם ב־28 שנה: מאחורי הדחיפה האמריקאית לכלכלת יפן

במהלך נדיר, שלא התרחש ב־28 השנים האחרונות, ארצות הברית ויפן ביצעו בסוף השבוע התערבות מתואמת לרכישת ין, בניסיון לעצור את היחלשותו החריפה של המטבע היפני. הין, שנפל בשבוע שעבר לשפל של כמעט ארבעה עשורים – התחזק ב-2.8%, מ־163 לכ־155 ין לדולר.

● פתק של שר האוצר האמריקאי חשף התערבות של פעם בעשור● הטייקונים של סין בנו את הונם מעבר לים. עכשיו המסיבה נגמרה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציג את המהלך כ"אות של חברות" כלפי יפן. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר כי הפעולה נועדה להתמודד עם "תנועות בלתי מסודרות" בשער הין, ויפן מצדה הודיעה כי לא תהסס לבצע התערבות מתואמת נוספת אם התנודתיות תימשך. אך הסיבה העיקרית למהלך כנראה מסתתרת במקום אחר.

כדי להבין עד כמה המהלך חריג צריך ללכת אחורה. ארה"ב, שמצהירה בדרך כלל כי שערי חליפין צריכים להיקבע בשוק, נמנעת מהתערבות בשוק המט"ח בעשורים האחרונים. ספציפית ביפן, ב־2011 אכן הייתה התערבות מתואמת של מדינות ה־G7, ובהן ארה״ב ויפן, אחרי רעידת האדמה והצונאמי במדינה – אך אז המטרה הייתה הפוכה: להחליש את הין, שהתחזק בחדות לאחר האסון.

לעומת זאת, ההתערבות האמריקאית־יפנית האחרונה שנועדה לחזק את הין הייתה ב־1998, בעיצומו של המשבר הפיננסי באסיה. לכן, אם המהלך הנוכחי נועד לרכוש ין ולתמוך בו, הוא אינו עוד "סיוע לחברה טובה", אלא מהלך כלכלי שלא היה בו צורך כבר 3 עשורים.

ההתערבות האמריקאית היא דבר ראשון מהלך של הגנה עצמית. חולשת הין, שבמשך חודשים סבל מפערי ריבית חריפים ביחס לארה"ב, מאיימת על האג"ח של ממשלת ארה"ב.

הסיבה לכך היא שבארה"ב הריביות נותרו גבוהות יחסית, בעוד שביפן המדיניות המוניטרית נשארה מרחיבה בהרבה. התוצאה הייתה ברורה – משקיעים העדיפו להחזיק דולרים ונכסים אמריקאיים, והין הפך למטבע שמממנים באמצעותו עסקאות "קארי טרייד": לווים בזול ביין ומשקיעים בנכסים עם תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לקארי טרייד יש צד שלילי – הין נחלש, היבוא ליפן מתייקר, האינפלציה המקומית עולה, והלחץ הפוליטי על הממשלה בטוקיו גובר.

בארה"ב מעריכים כי אם יפן תמשיך לנסות לעצור את נפילת המטבע לבדה, היא תזדקק לדולרים כדי לקנות ין. הדרך הישירה לגייס דולרים היא למכור חלק מהנכסים הדולריים שלה – ובראשם אג"ח של ממשלת ארה"ב.

וכאן ככל הנראה נעוץ המניע החזק ביותר של נשיא ארה"ב להפשיל שרוולים ולהיכנס לאירוע. לפי הנתונים הרשמיים של משרד האוצר האמריקאי, יפן היא המחזיקה הזרה הגדולה ביותר בחוב אמריקאי, ומכירה בהיקפים גדולים של אג"ח עלולה להפעיל לחץ כלפי מעלה על התשואות, לייקר את עלויות המימון של הממשל והמשק האמריקאי, ולפגוע ביציבות השווקים.

התזמון הנוכחי של מכירה כזאת, גם אם תהיה מדורגת, מסוכן במיוחד לשוק האג"ח האמריקאי, שכבר מתמודד עם גירעונות גדולים, צורך מתמשך בגיוסי חוב ותשואות ארוכות יחסית גבוהות.

אם כן, קל להבין מדוע וושינגטון העדיפה להצטרף למהלך של יפן, ולצמצם את הסיכוי למכירה כפויה של אג"ח אמריקאיות. לואיז לו, ראש תחום כלכלת אסיה באוקספורד אקונומיקס, הסבירה ל־CNBC כי יש כאן אלמנט של שימור עצמי: "תנודתיות ביפן, במיוחד אם תוביל למדיניות פיסקאלית אגרסיבית או למכירת נכסים דולריים, עלולה לזלוג לשוק האג"ח האמריקאי ולערער גם את הדולר".

מבחינת טוקיו, התערבות אמריקאית משמשת כמכפיל כוח. יפן הוציאה בשנים האחרונות סכומי עתק בניסיון לבלום את היחלשות הין, אך כל עוד השווקים מאמינים שהפערים המקרו־כלכליים עובדים נגד המטבע, פעולות של הממשל המקומי לשנות מגמה יהיו מוגבלים. כאשר ארה"ב מצטרפת, המסר לשוק חזק בהרבה: זו אינה עוד פעולה נקודתית של משרד האוצר היפני, אלא עמדה מתואמת של שתיים מהכלכלות הגדולות בעולם.

בנוסף, במהלך סוף השבוע שרי האוצר של שתי המדינות הצהירו שהם לא יהססו לבצע התערבויות משותפות נוספות בעתיד.

לפי הדיווחים, מי שניהל את המכירה בשם משרד האוצר האמריקאי, הוא הבנק הפדרלי של ניו יורק, באמצעות בנקים גדולים ובהם גולדמן זאקס ומורגן סטנלי.

מעבר לכך, ארה"ב לא מכרה דולרים וקנתה ין באופן ישיר, אלא השתמשה ביורו לרכישה. וההיגיון ברור: מכירת דולרים הייתה עלולה להחליש את המטבע האמריקאי – תוצאה שטראמפ אינו מעוניין בה, במיוחד על רקע הרגישות הפוליטית סביב אינפלציה, יבוא ומעמד הדולר.

בנוסף, עצם הדיווח על התערבות אפשרית מילא תפקיד חשוב בחיזוק המטבע היפני. צילום של פנקסו של בסנט, שבו הופיעה המשימה "רכישת ין יפני בהיקף של 5-10 מיליארד דולר", הפך לרמז פומבי כמעט בוטה לכך שהממשל נערך לרכוש ין. בשוק מט"ח, שבו ציפיות חשובות לא פחות מהיקף העסקה בפועל, האיתות הבהיר לספקולנטים שהרשויות מוכנות לפעול, ואולי לא בפעם האחרונה.

ההשלכות בטווח הקצר ברורות. יפן זוכה להקלה מוניטרית, ין חזק יותר מפחית את עלות היבוא, בעיקר אנרגיה ומזון, ומקל מעט על משקי הבית שנפגעו מעליית מחירים. הוא גם עשוי להפחית את הלחץ הפוליטי על הממשלה ועל הבנק המרכזי של יפן להעלות ריבית במהירות.

מנגד, התחזקות חדה מדי של הין עלולה לפגוע ביצואנים היפנים וללחוץ על שוק המניות המקומי, כך, כבר במהלך סוף השבוע, מדד הדגל ניקיי 225, ירד ב-3.4%, לעומת הזינוק בין, שעמד על 2.8%.

במקביל, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים ירדה ביותר מנקודת בסיס אחת ל-4.69% (אם כי הירידה מיוחסת גם לציפיות בשווקים להפחתת המתיחות מול איראן).

האם ההתערבות תשנה את המגמה או רק קונה זמן? אם פערי הריבית בין ארה"ב ליפן יישארו רחבים, ואם משקיעים ימשיכו להעדיף דולרים על פני ין, יהיה קשה לבלום את הלחץ לאורך זמן רק באמצעות רכישות מטבע.

כך או כך, השוק קיבל מסר שהיחלשות הין אינה עוד בעיה יפנית פנימית, אלא סיכון מערכתי שמדאיג גם את וושינגטון. ומאחורי דיבורי החברות של טראמפ עומדת, אם כן, ברית אינטרסים: יפן רוצה מטבע יציב יותר; ארה"ב רוצה להגן על שוק האג"ח שלה, על הדולר ועל סדר פיננסי שבו היא עדיין השחקנית המרכזית.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון