מי שנמצא על סף קריסה אינו המילואימניק אלא המעטפת שלו

מאחורי ההתייצבות המרשימה למילואים מסתתרות יחידות חלולות, משפחות שחוקות וכשירות שנפגעה. צה"ל חייב לצמצם ימי שירות, להפסיק לשנות צווים, לייצר ודאות ולהחזיר את היחידות לאימונים – לפני שיהיה מאוחר
המאמר דן בשחיקה ההולכת וגוברת של מערך המילואים בישראל לאחר כמעט שלוש שנות מלחמה, ומצביע על כך שמי שנמצא על סף קריסה אינו בהכרח המילואימניק עצמו, אלא המעטפת האזרחית התומכת בו – משפחות, מעסיקים וסטודנטים. למרות נתוני התייצבות גבוהים, יחידות רבות חלולות בפועל, והנטל נופל על מעט מדי לוחמים, מה שפוגע ביכולת המבצעית וגורם לשחיקה.
"מערך המילואים מחזיק מעמד בזכות הרעות, השליחות והנכונות של אנשיו לשלם מחיר אישי כבד."
הכותב, תא"ל (במיל.) ד"ר אריאל היימן, טוען כי המדינה וצה"ל מנצלים את המחויבות הזו כמשאב בלתי מוגבל, וכי חוסר השוויון בנטל, יחד עם חוקים כמו חוק יסוד: לימוד תורה, מרחיקים ציבורים גדולים מהשירות. הוא קורא לצה"ל להטיל על עצמו מגבלות, לייצר ודאות, לצמצם את מספר ימי המילואים, להחזיר את האימונים ולשקם את שדרת הפיקוד, כדי למנוע קריסה אסטרטגית של המערך.
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.