"מעסיק לא יכול לצפות לזמינות קבועה מהבית לאורך כל היום בלי תגמול"
"יש מדינות באירופה שיש בהן הסדרה של נושא 'הזכות להתנתק', במסגרתה יש איסור לשלוח הודעות או להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה. בישראל אין חקיקה שכזו", אומר עו"ד מורג, "זו לא רק שאלה של 'אסור ומותר', אלא גם שאלה של מה מוסדר בהסכם העבודה מחד, ומה ניתן לראות כדרישות סבירות הנובעות מחובת תום הלב של המעסיק והעובד, מעבר להסכם ה'יבש'. בסוף, כשם שמרבית העובדים מצפים מהמעסיק שלהם למידה מסוימת של גמישות והיענות לצרכים שלהם, כך מצפים גם מעסיקים למידה מסוימת של גמישות מצד העובדים, וזה בסדר וטבעי בגבולות הסביר, וגם חלק מיחסי עבודה בריאים".
באיזו מידה מעסיק רשאי לצפות מעובד לזמינות אחרי שעות העבודה?
"העיקרון הבסיסי והחשוב ביותר ביחסי עבודה, הוא עקרון 'תום הלב', שמחייב את המעסיק אך גם את העובד. תום לב הוא מושג גמיש, שאי אפשר בהכרח לתחום בכללים נוקשים. ובכל זאת, יש איזו ציפייה שבמערכת יחסי העבודה תהיה הוגנות בין הצדדים.
"מעסיק לא יכול לצפות מעובד לעבוד באופן קבוע או אפילו תדיר מהבית לאורך שעות, מבלי לקבל על כך תגמול. במקרים כאלה, עבודה מהבית בהחלט עשויה להיחשב לשעות עבודה לכל דבר ועניין. מנגד, אם המעסיק מבקש ממך באופן נקודתי למצוא משהו במייל, לענות לשאלה בטלפון, אלו זוטות שבית הדין לעבודה ככל הנראה לא יראה בהן שעות עבודה של ממש, וניתן לומר שתום הלב מחייב אותך להיענות לפניה גם בשעות שאחרי העבודה.
"לצד זאת, חשוב להגיד שכשם שמעסיק רשאי לדרוש מעובד לבצע שעות נוספות, תמורת תשלום כמובן, הוא רשאי גם לקבוע בהסכם העבודה שחלק מדרישות התפקיד הן זמינות מסוימת לאחריה – אבל אם משהו הופך לקבוע, לתדיר, לחלק אינהרנטי מהעבודה ולדבר שדורש מהעובד להקדיש זמן עבודה משמעותי בביתו – יש לשלם עליו, בין אם זה בצורה של שעות נוספות או שעות כוננות".
עו"ד מורג מדגיש שככל והציפייה הזו לא הייתה קיימת במערכת יחסי העבודה מלכתחילה, ועולה לאורך חיי העבודה, היא עשויה להקים לעובד זכות 'להתפטר בדין מפוטר' בטענה להרעה משמעותית בתנאי עבודתו.
האם המעסיק יכול לדרוש מעובד לעשות שימוש בטלפון הנייד האישי שלו, או במחשב האישי, לצרכי עבודה? לדרוש שייתן את המספר ללקוחות או ספקים?
"גם כאן אין שחור ולבן, וזה נושא שיכול להיות מוסדר במסגרת הסכם עבודה, ובהסכמות בין העובד והמעסיק. מעסיק יכול כאמור להתנות העסקה במידה מסוימת של זמינות לצרכי העסק, לרבות תקשורת מסוימת עם גורמים שלישיים כמו לקוחות וספקים. מנגד, אם מספר הטלפון האישי הוא פרטי, ברור שפרסום שלו ברבים ללקוחות או לספקים, וציפייה שהעובד יהיה זמין להם, תלויה בהסכמת העובד. יש כאן שאלה של מידתיות, וצריך להבחין בין זוטות לבין פרקטיקה קבועה ובמידת החשיפה.
"לצד זאת, ישנו עיקרון שאומר שמי שנושא בהוצאות העסק צריך להיות המעסיק. אם השימוש במכשיר הטלפון או במחשב האישי הוא חלק אינהרנטי, קבוע ותדיר יותר מהפעלת העסק, גובר המקום לטעון שהמעסיק הוא זה שצריך לממן את המכשיר והשימוש או לכל הפחות להשתתף בעלותם. כלומר, מזכירה לצורך העניין שמתקשרים אליה בערב לשאול איפה הניחה מסמך מסוים, כנראה שלא צריך לממן לה הוצאות פלאפון, אבל אם סוכן מכירות נדרש לבצע עסקאות בטלפון האישי שלו לאורך כל היום, כנראה שהוא צריך לעשות זאת באמצעות טלפון שהוא לא מממן מכיסו. חשוב להגיד שאם המעסיק הוא זה שמספק את הפלאפון או המחשב, הוא רשאי גם להגביל את אופן השימוש בהם, למשל – לצורכי עבודה בלבד".
האם מעסיק יכול לדרוש התקנת אפליקציה בפלאפון האישי של העובד?
"כאמור, במידה והפלאפון שלי הופך יותר לכלי עבודה בשירות המעסיק, מוצדק יותר שאקבל עליו תשלום או שהוא יהיה זה שיספק אותו. מצד שני, שוב עולה שאלת המידתיות. למשל, כשרישום משמרות במסעדה נעשה דרך אפליקציה שצריך להתקין על הטלפון, מדובר בזוטות, וקשה לטעון שזה מצדיק השתתפות המעסיק בעלות המכשיר. מנגד, אם המעסיק דורש לא רק להוריד אפליקציה, אלא גם להגביל את אופן השימוש בפלאפון משיקולים של אבטחת מידע למשל, זה כבר מחזק את הטענה שעליו להשתתף בעלות המכשיר.
עו"ד מורג מציין כי מכיוון שמדובר בסוגיות מורכבות, שהתשובות לגביהן מצויות פעמים רבות בתחום האפור, בהסכם העבודה ולפעמים אפילו בהיבטים הלא כתובים שלו, ובסוגיות שאינן מוסדרות באופן ישיר בחוקי המגן – אלה סוגיות שמגיעות יחסית מעט לבתי הדין לעבודה, ועובדים ממעטים להתעמת עליהן עם המעסיקים שלהם.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.