קצב של 15.4% בשנה: הצמיחה ברבעון השני הפתיעה בגדול. אבל יש כוכבית
נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה: המשק צמח ברבעון השני של השנה ב-15.4% בחישוב שנתי, לעומת הרבעון הראשון שבו חל מבצע "שאגת הארי". בחישוב רבעוני מדובר בצמיחה של 3.6%, לאחר התכווצות של 2.2% ברבעון הראשון. מרבית התחזיות בשוק ההון הניחו כי אומדן הצמיחה של הרבעון השני יעמוד על כ-10%, אך הנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכו את התחזיות.
● ההכנסות ממסים עלו, והגירעון בחודש יולי ירד ל-3.3% ● כמה התקדמנו תחת אלי כהן במשרד האנרגיה?
מהנתונים עולה כי בתוצר העסקי חלה עלייה של 16.6%, שהם 3.9% בחישוב רבעוני. ההוצאה הממשלתית לצריכה ציבורית הקפיצה מעט את הממוצעים עם עלייה של 19.5% (4.6% רבעוני), וגם הצריכה הפרטית זינקה ב-14.7%, שהם 3.5% בחישוב רבעוני.
גם בנתוני הסחר נרשמה קפיצה דרמטית. יצוא הסחורות והשירותים, ללא חברות הזנק ויהלומים, זינק ב-25.2%, ואילו יבוא הסחורות והשירותים, למעט יבוא ביטחוני, עלה ב-22.7%.
מהלמ"ס נמסר כי "העלייה החדה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של שנת 2026 משקפת גידול משמעותי בנתוני הצריכה הפרטית, צריכה ציבורית ויצוא הסחורות והשירותים. עליות אלו הן בהמשך לירידות גדולות ברבעון הראשון של השנה בעקבות מלחמת "שאגת הארי"".
ואכן, לאחר סבבי לחימה שבהם התוצר נפגע, הוא "מפצה" ברבעון שלאחר מכן. ואולם, גם בהשוואה למבצע הקודם באיראן, הנתונים הנוכחיים מפתיעים לטובה. פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 הוביל לירידה של 20% בתוצר לעומת הרבעון שקדם לו. רבעון לאחר מכן עלה התוצר ב-18.5%. במבצע "עם כלביא" התכווץ התוצר ב-4.3%, וברבעון שלאחר מכן זינק ב-14%.
הפעם הקפיצה דרמטית אף יותר: לאחר שברבעון קודם התוצר נחלש ב-2.2% לעומת הרבעון שלפניו בשל מבצע "שאגת הארי" (איראן 2), הוא זינק ברבעון השני של השנה כאמור ב-15.4%. כלומר – גם הפגיעה בתוצר הייתה נמוכה יותר וגם הריבאונד שאחריה חזק יותר.
ואולם, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסייגים את הנתונים: "בעקבות מלחמות 'עם כלביא' ו'שאגת הארי' מומלץ להשוות גם את המחצית הראשונה של השנה למחצית השנייה של שנת 2025".
השוואה כזו, המנטרלת במידה מסוימת את השפעת הירידות וההתאוששות בעקבות שני המבצעים באיראן, מציגה תמונה חיובית גם כן אך מתונה הרבה יותר. בהשוואה בין שתי התקופות, התוצר עלה ב-3.2%, התוצר העסקי עלה ב-4.7%, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-0.5%, ואילו ההוצאה לצריכה פרטית בכלל ירדה ב-0.4%.
עיקר הקפיצה שככל הנראה משכה את האומדן כלפי מעלה הייתה ביצוא סחורות ושירותים, בגובה 14.8% (למעט חברות הזנק ויהלומים), ועלייה של 22.1% ביבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים.
ראוי לציין כי בתקופה זו התחזק השקל משמעותית לעומת הדולר. ברבעון השני של השנה היבואנים "התנפלו" על הדולר והגבירו את רכישות המטבע האמריקאי, ולפי נתוני בנק ישראל המגזר העסקי רכש כ-12.2 מיליארד דולר במהלך הרבעון.
בשבוע שעבר אמר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, לגלובס כי "השנה האחרונה הייתה חריגה למדי. המגזר העסקי, ובעיקר היבואנים, ניצלו במיוחד ברבעון השני של השנה את הרמות הנמוכות של הדולר, שבשיאו נסחר סביב 2.8 שקלים.
"אני מניח ששם הם הגבירו פעילות ורכשו מט"ח רב במחירים זולים, בין אם עבור חומרי גלם, מוצרי השקעה או מוצרים מוגמרים לציבור במחירים נוחים יותר. מבחינת היצואנים, זו הייתה תקופה פחות טובה, אך ליבואנים הייתה זו תקופה מעולה עם רווח משמעותי שאפשר להם להיות תחרותיים יותר".
לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.