ריח, רעש וזיהום מסוכן: בתי הספר הבדואים בנגב קוראים להחליף את הגנרטורים בחשמל סולארי



עמותת 'סיכוי-אופוק לשוויון ושותפות' פרסמה השבוע עצומה להתקנת לוחות סולאריים בבתי הספר הבדואים בנגב, במקום הגנרטורים המזהמים והרועשים שבהם הם נאלצים להשתמש כיום.

במרחק של 20 מטרים מבית הספר עומד עמוד חשמל – אבל התלמידים לומדים עם גנרטור מזהם.
הקשיבו לדבריו של מוסטפא אלח'מאיסה, אב ל-3 תלמידים בביה"ס ויו"ר ועד ההורים מהכפר אל-פורעה שבנגב, על השגרה הבלתי נסבלת של הילדים: רעש בלתי פוסק, זיהום אוויר וסכנת חיים יומיומית.
משרד החינוך מפקיר את… pic.twitter.com/zWISbCZjHX
— עמותת סיכוי-אופוק جمعية سيكوي-أفق (@SikkuyAufoq) August 13, 2026
מוסדות החינוך הבדואים בנגב, ובמיוחד בכפרים הלא-מוכרים, פועלים בעזרת גנרטורים שמוצבים סמוך לכיתות. על פי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2023, הרעש שייצר הגנרטור בבית הספר בביר הדאג' חרג ב-20% מהמותר. בהיעדר נתוני ניטור רשמיים, עמותת 'אדם טבע ודין' העריכה כי הגנרטור בבית הספר באבו סולב שצורך 25 אלף ליטר סולר בשנה, פולט 118.84 ק"ג חלקיקים מזהמים מסוג 2.5PM, יותר מ-1,690 ק"ג של תחמוצות חנקן, 111 ק"ג תחמוצות גופרית, 62,870 ק"ג פחמן דו חמצני ו-358 גר' בנזן – שמגבירים את הסיכון של הילדים ואנשי הצוות בבית הספר לחלות במחלות בדרכי הנשימה.
לדברי ד"ר ג'ינאן אבו שתייה, רכזת פרויקט קידום שוויון בנגב ב'סיכוי-אופוק', "שאלת הנתונים היא קריטית כי הנתונים שיש בידינו הם רק הערכה. ידוע שיש עשרות מוסדות שפועלים על גנרטורים ביישובים הבדואים המוכרים ולא מוכרים".

לדבריה לזיהום שפולטים הגנרטורים ולרעש שהם מייצרים יש השפעה על אלפי תלמידים מגילאי גן ועד י"ב שלומדים באותם מוסדות: במועצה אזורית נווה מדבר מדובר על כ-40 מוסדות חינוך עם סמל של מוסד חינוך רשמי בישראל. מועצת אל-קאסום מפעילה כ-18 גנרטורים במוסדות החינוך.
אבו שתייה גם מציינת כי תלמידים רבים מתלוננים על הריח והרעש שמפריעים ללמידה: "אנחנו לא רוצים להגיע למצב בעוד מספר שנים שנראה אחוז תחלואה מאוד גבוה. אנחנו יודעים שהגנרטורים פולטים חומרים מסרטנים ומהווים סכנה שהיא בלתי סבירה ברמת הבריאותית".

כמה גורמים אחראים על פתרון הבעיה – הרשויות המקומיות, אגף התכנון ומשרדי הממשלה, אבל לדבריה, "בתי הספר הם מוסדות חינוך שהוקמו על ידי המדינה, הפעילות החינוכית ממומנת על ידי משרד החינוך שאחראי להבטיח שהמוסדות בטיחותיים. הילדים נמצאים בסכנה במשך כמה שעות ביום, מדי יום. זה נמשך עשרות שנים, ולא רק שנה".
לצד הסכנות הבריאותיות, הפעלת הגנרטורים כרוכה גם בהוצאה כספית ניכרת. על פי עתירה של עמותת 'יש דין' והמועצה לכפרים לא מוכרים, עלות ממוצעת לשנה של תפעול גנרטור היא 430,00 שקל. לשם השוואה, עלות החשמל השנתית לבית ספר ברמת גן, כך על פי העתירה, היא 160,000 שקל.
מבחינת אבו שתייה, הפתרון המועדף הוא חיבור קבוע של כל מוסדות החינוך לרשת החשמל. "אנחנו מבינים כי זה, ככל הנראה, ייקח זמן. לכן אנחנו מציעים התקנת פאנלים סולאריים כפתרון ביניים. זה פתרון שהוא כמובן בריא, ואפשר להתקין אותו בקלות. הוא גם יעלה פחות למדינה לאורך השנים, ויחזיק מעמד לשנים".
אך גם הפתרון הסולארי נתקל בחסמים. "העניין הוא לא רק לתקצב את ההתקנה. יש חסמים שצריך להסיר כמו היעדר כבישי גישה, או היעדר היתרי בנייה לחלק ממוסדות החינוך", היא מדגישה וקוראת למשרדי הממשלה המעורבים לשבת יחד ולקדם פתרון: "אנו דורשים פעולה מיידית עוד לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, משום שכל יום של עיכוב הוא יום נוסף שבו ילדינו לומדים בסביבה שאינה בטוחה.
"פתרונות חשמל מוסדרים לבתי הספר הללו אינם פריבילגיה, אלא חובה חוקית ומוסרית שמוטלת על מוסדות המדינה. זהו תנאי בסיסי לצמצום פערים מובנים ולהבטחת הזכות לסביבת לימודים בטוחה וראויה לכלל התלמידים".
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.