עדות בת 6,000 שנים: נחשפה ההתעללות המוקדמת ביותר בילדים במזרח התיכון
מניתוח שברים שהתגלו בסוריה עולה כי תינוק, שהיה בן 6 עד 9 חודשים במותו, שרד זמן מה את התקיפות החוזרות ונשנות. בעוד שברשומות הארכאולוגיות העולמיות קיימים…
בריאות, רפואה ומדע. Health, medicine and science.
מניתוח שברים שהתגלו בסוריה עולה כי תינוק, שהיה בן 6 עד 9 חודשים במותו, שרד זמן מה את התקיפות החוזרות ונשנות. בעוד שברשומות הארכאולוגיות העולמיות קיימים…
מחקר מאוניברסיטת תל אביב מציע כי לוח השנה בן 364 הימים לא היה רק רעיון תיאורטי, אלא שימש בפועל את חברי הכת בראשיתה. בהמשך, בשל סטייה…
דוח חדש מציג לראשונה תמונת מצב מקיפה של זמני ההמתנה לבדיקות MRI ולניתוחים אלקטיביים בישראל. הנתונים כוללים השוואות בין קופות החולים ובתי החולים ומשרטטים את מצב…
מנתוני הדוח הראשון מסוגו של משרד הבריאות עולה כי ישראל במצב טוב יחסית למדינות ה-OECD • לניתוחי כריתה ושחזור שד הזמנים המהירים ביותר • משך ההמתנה…
צוות חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה הצליח ליצור תא סינתטי שמסוגל לגדול, להתחלק ולהתחרות על משאבים – אף שהוא עדיין תלוי ברכיבים חיצוניים ואינו נחשב תא חי במלואו.…
העדות המוקדמת ביותר לניבים של עכבישים זוהתה במאובן שהתגלה בדרום סין. התגלית שופכת אור על האופן שבו התפתחו גפי הפה שגורמים ללא מעט מהאנשים לפחד מהעכבישים…
וגם: מה עושים בהפלרת מים? אילו שרירים יש בגוף? ואיזו עדשה היא זכוכית מגדלת? טריוויה מדעית
פאנק הייתה אחת מ"מרקורי 13" - קבוצת נשים שעברו בשנות ה-60 את מבחני האסטרונאוטים של נאס"א אך לא הורשו לטוס לחלל. ב-2021, בטיסת Blue Origin של…
מחקר משותף של פרופ' מיכל שרון ממכון ויצמן ואחיה פרופ' יוסי פלטיאל מהאוניברסיטה העברית מצא כי מגנטיות עשויה הייתה להשפיע על שתי "טביעות האצבע" של החיים:…
הגילוי, שבו היו שותפים חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מבוסס על 16 שנות תצפיות ומספק דרך חדשה למדוד שדות מגנטיים בעולמות רחוקים ולהבין את השפעתם על סביבתם
במשך עשרות שנים הניחו חוקרים כי המוח הגדול והפנים הקטנות שלנו הם תוצאה של ברירה טבעית. כעת, ניתוח של עשרות גולגולות מאובנות חושף סיפור אחר לגמרי:…
בעזרת אלגוריתם שפותח במקור עבור מאדים, התגלו עשרות הקלדרות במעמקים. השימוש באלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית שילש את מספר הקלדרות הגעשיות המוכרות למדע, ומניח תשתית קריטית להבנת…
מחקר בהובלת חוקר מהאוניברסיטה העברית מציע הסבר חדש ליכולת ההישרדות של ציידים-לקטים בדרום הקווקז לפני 57 אלף עד 27 אלף שנה: רשתות חברתיות, נדידה למרחקים ארוכים…